ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, א), אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם קֹדֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, נִקְרָא 1 הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף, כִּי קֹדֶם יְמֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לַנְּשָׁמוֹת הַצֵּרוּף אֶל הַגּוּף, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת מֻטְבָּעוֹת בַּגּוּף, אֲבָל יִהְיוּ נִבְדָּלִים מִן הַגּוּף. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת מִן הַגּוּף, שֶׁאָז יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם נִבְדָּלִים. וְעוֹד, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאִים לָעוֹלָם הַזֶּה, 2 הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת נִקְרֵאת גּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת הִיא גּוּף, הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאוּי לַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, 3 בְּלֹא תּוֹסָפוֹת וּבְלֹא חִסָּרוֹן. אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹאוּ הַנְּשָׁמוֹת מִמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵין זֶה גּוּף, הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הִיא רְאוּיָה לָעוֹלָם הַזֶּה.
________________________________
אמרו בפרק הבא על יבמתו, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. ביאור דבריהם, 1 יש מקום ושמו גוף, ששם נמצאות הנשמות היורדות לעולם קודם ימות המשיח, כי קודם ימות המשיח יש לנשמות התחברות עם הגוף. אבל בימות המשיח לא יהיו הנשמות מחוברות לגוף גשמי, לכן אמרו אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, כי בימות המשיח באות הנשמות ממקום גבוה יותר. ועוד הסבר, הנשמות היורדות לעולם הזה 2 הן במדרגה הנקראת גוף, כי בעולם הזה הגוף 3 תואם למעלת הנשמה לא פחות ממעלתה ולא יותר ממעלתה. אבל לימות המשיח יבואו נשמות ממקום גבוה יותר מאשר הנשמות המתאימות לגוף, כי הגוף מתאים לרמת העולם הזה ולא לרמת העולם בימות המשיח.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
115 - פרק ל"ב חלק ד'
116 - פרק ל"ב חלק ה'
117 - פרק ל"ב חלק ו'
טען עוד
לא פעם אנו עוסקים בשאלה מה יהיה בימות המשיח ובעולם הבא. בעצם העיסוק בדבר זה ישנה חשיבות מרובה. הוא מחנך אותנו לרומם את המבט שלנו על העולם הזה, ולתת לו את מקומו הנכון, ומאפשר לנו לגעת קצת ביעוד שלנו ובמקום אליו אנו אמורים להגיע. חז"ל לימדו אותנו שהעולם הזה דומה לפרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין גדול. מכוח ההכנות שהאדם עושה בפרוזדור, הוא יכול להגיע אחר כך אל הטרקלין. כדי להבין היטב את מקומנו בעולם, את היחס הנכון אליו, ועד כמה המדרגה שאנו מגיעים אליה מרוממת וגבוהה מהמקום שבו אנו נמצאים ואותו אנו מכירים כיום, חשוב לעסוק באופן נכון במה שצופן העתיד.
הבעייתיות שיש בעיסוק זה היא שאנו חיים בעולם חומרי, ומכיוון שכך קשה לנו לקלוט דיבורים על מציאות רוחנית שמאוד רחוקה מאיתנו. המהר"ל עוסק כאן בדברי חז"ל על מקום שנקרא 'גוף', שבו כביכול נמצאות הנשמות לפני ירידתן לעולם הזה. לפני ביאת המשיח, על כל הנשמות שבאותו גוף לרדת לעולם הזה ורק אז יוכל המשיח להגיע. הוא מלמד אותנו שצריך להעמיק בדברי חז"ל הללו ולהבין עד כמה המציאות של ימות המשיח עליונה ורוחנית. בעולם הזה גם הנשמות של בעלי מעלה רוחנית גבוהה שאנו מכירים, יש להן קשר מסוים לגוף, ומי שזכה קשור לצדדים העליונים שבו, לעומת זאת בימות המשיח הנשמות יהיו פרושות ובלתי תלויות בגוף, ויזכו למעלה עליונה.
הרחבות
* מהו גוף
נִקְרָא הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף. ה מהר"ל מסביר ש'נשמות שבגוף' היינו, מקום משם יורדות הנשמות קודם ביאת המשיח, ונקרא כן בגלל שיוך הנשמה לגוף לפני ימות המשיח. הרב דסלר מסביר מדוע מקום זה קרוי 'גוף': "לפי השגות העולם הגשמי (מונחי הדיבור הרגילים) המושג 'גוף' פירושו – עצם גשמי ממשי ולא יותר מזה, אבל במבט הרוחני קוראים 'גוף' לכל מה שמסתיר על הרוחניות הטהורה" כל מציאות שטומנת בקרבה כוח רוחני קרויה 'גוף': "הרי גם במלאכים אמרו חז"ל "נפשם וגופן מן השמים" [ספרי, האזינו שו] וידוע שאין להם גוף גשמי כלל! אלא הכוונה שיש במהותם נקודות הסתר, שיש בהם חסרון, והם תאבים למלא אותו, היינו שיש בהם 'הרצון לקבל', 'והרצון לקבל' נקרא 'גוף' בכל מקום מבחינת עין של מעלה (ביחס לשלמות האלוהית). גם עיקר מהותו של גוף האדם הוא 'הרצון לקבל' שלו וכשאמרו חז"ל "נפשו מן השמים וגופו מן הארץ" [שם]. פירושו, שרצונו של האדם לקבל דברים גשמיים, "ומלאכים גופם מן השמים" היינו שרצונם לקבל דברים רוחניים". כך מסביר הרב דסלר גם את המונח 'גוף' אצלנו: "גם 'האוצר' ששם נתונות הנשמות טרם ירידתן לעולם נקרא 'גוף', דהיינו – בחינה בהסתר, כי בחינת הזמן המגביל את הנשמות והמחלק את ירידתן לעולם הזה בסדר מוקדם ומאוחר לפי צרכי הדורות היא הסתר לצורך הבחירה, ועל כן נקרא 'גוף' בפי חז"ל" [מכתב מאליהו ד עמ' 153] ירידת הנשמות לעולם נעשית על פי חשבונות אלוהיים נסתרים ועל תוכן פנימי זה רומז המושג 'נשמות שבגוף'.
לעילוי נשמת מרן הגאון הרב מרדכי אליהו בן מזל זצוק"ל

איך עושים קידוש?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות שטיפת כלים בשבת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

למה ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















