ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
מדוע נבגוד?
נוודים חונים בתחתית הר כדי שהוא יגן עליהם משרב ורוחות. מתוך האוהל המוגן הם יכולים להתבונן אל הנוף הנפרש מולם, כשאחוריהם מופנים אל ההר, שבדרך כלל פחות מרתק לצפייה מהבקעה שתחתיו. כשבני ישראל הגיעו להר סיני, ההר המוכן לקבלת התורה, משאת נפשם, כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". הם חנו כשפניהם אל ההר ואחוריהם אל העמק. לא היה דבר מרתק מבחינתם מאשר להתבונן בהר הדומם. צורת החנייה ביטאה את מגמתם הכללית, בני ישראל לא רצו להביט על העולם הזה, הם הפנו אליו עורף. העולם הפך להיות כל־כך משעמם ביחס לפגישה עם הקדוש ברוך הוא ותורתו.
ומה בין הפניית הפנים אל ההר ובין התלכדות "כאיש אחד"? הפירוד שיש בין בני האדם, נמשך מכך שאור ה' נסתר מהאדם, והאדם חושב שהוא "בעל הבית" בעולם. ממילא, אם דבר כלשהו לא נעשה כפי רצונו הוא כועס. אבל אם אדם יכיר את בוראו, כמו שאומר הנביא "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא א־ל אחד בראנו" (מלאכי ב), ממילא תצמח השאלה בהמשך הפסוק "מדוע נבגוד איש באחיו"? כשאנחנו חשים כבנים של ה' יתברך, אין לאחד מעלה על חברו, וממילא אין לי את הזכות לכעוס אם דבר נעשה שלא כרצוני.
סיפור של טעם אישי
דברי הגמרא "שאין פרצופיהן דומים זה לזה ואין דעותיהם דומות זה לזה" (ברכות נח.), היינו, שאחד נפרד מדעת חברו, הוא בגלל שנסתר מהאדם אור ה' יתברך, עד כדי כך שאפילו בדברי תורה יש גם כן חלוקי דעות. לכל אחד יש הבנה מיוחדת בתורה, שזה נדמה לו שכך היא כוונת הדבר, ולחברו נדמה להיפך.
קרוב אליך (649)
הרב צבי מאיר זילברברג
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
31 - אוהבים זה לזה - שבועות עם השפת אמת
טען עוד
ללא פירוד כלל
כשעם ישראל התייצבו אל מול הר סיני, תוך מגמה ברורה לעזוב את כל עניני עולם הזה, להפנות עורף לכל הגשמיות המסתירה בינם לבין בוראם. התחיל ה' יתברך להאיר מאורו אל עומק תפיסתם, וממילא כל דבר התגלה עד לשורשו, ולא נותר מקום לחילוקי דעות ולא לדברי העולם הזה. העם כולו עמד מול הרצון לקבלת התורה ולקרבת ה' טהורה, בלי עירוב שום חלק ממושגי העולם הזה. ואז "'ויחן שם ישראל נגד ההר' - כאיש אחד בלב אחד", ולא היה שייך שום פירוד אצלם. בזה הושלמה ההכנה לקבלת התורה.
לכן אנו אומרים בהגדה של פסח "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". הקרבה להר, עוד לפני קבלת התורה, כשזרחה עליהם הארת ה' יתברך לקראת מתן תורה והכירו איך הבריאה כולה נבראת מה' יתברך ואיך כולם מאוחדים באמת ללא פירוד כלל, זוהי הטובה הגדולה ביותר והשלמות שזיכתה אותם־אותנו בתואר "עם סגולה". כשנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו, זוהי הדרך לקבלת התורה.
(על פי מי השלוח, תפארת החנוכי, תפארת יוסף)
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים באדם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
