ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
מדוע נבגוד?
נוודים חונים בתחתית הר כדי שהוא יגן עליהם משרב ורוחות. מתוך האוהל המוגן הם יכולים להתבונן אל הנוף הנפרש מולם, כשאחוריהם מופנים אל ההר, שבדרך כלל פחות מרתק לצפייה מהבקעה שתחתיו. כשבני ישראל הגיעו להר סיני, ההר המוכן לקבלת התורה, משאת נפשם, כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". הם חנו כשפניהם אל ההר ואחוריהם אל העמק. לא היה דבר מרתק מבחינתם מאשר להתבונן בהר הדומם. צורת החנייה ביטאה את מגמתם הכללית, בני ישראל לא רצו להביט על העולם הזה, הם הפנו אליו עורף. העולם הפך להיות כל־כך משעמם ביחס לפגישה עם הקדוש ברוך הוא ותורתו.
ומה בין הפניית הפנים אל ההר ובין התלכדות "כאיש אחד"? הפירוד שיש בין בני האדם, נמשך מכך שאור ה' נסתר מהאדם, והאדם חושב שהוא "בעל הבית" בעולם. ממילא, אם דבר כלשהו לא נעשה כפי רצונו הוא כועס. אבל אם אדם יכיר את בוראו, כמו שאומר הנביא "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא א־ל אחד בראנו" (מלאכי ב), ממילא תצמח השאלה בהמשך הפסוק "מדוע נבגוד איש באחיו"? כשאנחנו חשים כבנים של ה' יתברך, אין לאחד מעלה על חברו, וממילא אין לי את הזכות לכעוס אם דבר נעשה שלא כרצוני.
סיפור של טעם אישי
דברי הגמרא "שאין פרצופיהן דומים זה לזה ואין דעותיהם דומות זה לזה" (ברכות נח.), היינו, שאחד נפרד מדעת חברו, הוא בגלל שנסתר מהאדם אור ה' יתברך, עד כדי כך שאפילו בדברי תורה יש גם כן חלוקי דעות. לכל אחד יש הבנה מיוחדת בתורה, שזה נדמה לו שכך היא כוונת הדבר, ולחברו נדמה להיפך.
קרוב אליך (659)
הרב צבי מאיר זילברברג
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
31 - אוהבים זה לזה - שבועות עם השפת אמת
טען עוד
ללא פירוד כלל
כשעם ישראל התייצבו אל מול הר סיני, תוך מגמה ברורה לעזוב את כל עניני עולם הזה, להפנות עורף לכל הגשמיות המסתירה בינם לבין בוראם. התחיל ה' יתברך להאיר מאורו אל עומק תפיסתם, וממילא כל דבר התגלה עד לשורשו, ולא נותר מקום לחילוקי דעות ולא לדברי העולם הזה. העם כולו עמד מול הרצון לקבלת התורה ולקרבת ה' טהורה, בלי עירוב שום חלק ממושגי העולם הזה. ואז "'ויחן שם ישראל נגד ההר' - כאיש אחד בלב אחד", ולא היה שייך שום פירוד אצלם. בזה הושלמה ההכנה לקבלת התורה.
לכן אנו אומרים בהגדה של פסח "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". הקרבה להר, עוד לפני קבלת התורה, כשזרחה עליהם הארת ה' יתברך לקראת מתן תורה והכירו איך הבריאה כולה נבראת מה' יתברך ואיך כולם מאוחדים באמת ללא פירוד כלל, זוהי הטובה הגדולה ביותר והשלמות שזיכתה אותם־אותנו בתואר "עם סגולה". כשנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו, זוהי הדרך לקבלת התורה.
(על פי מי השלוח, תפארת החנוכי, תפארת יוסף)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
