ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
עם ישראל הוא העם היחיד בעולם שאמונתו מורה לו היכן להתגורר, ושאמונתו וארצו קשורות זו בזו.
אמונה אינה ההסכמה של אדם בלבו שיש אלוהים בעולם. זו אינה אלא ידיעה גרידא. האמונה הופכת לממשית כאשר מי שמחזיק בה חושב שהאלוקים מתייחס אליו ומדריך אותו. על כן אין האמונה מתחילה בסיפור בריאת העולם, זו יכולה הייתה להישאר בגדר של תפיסה בלבד. אמונתנו מתחילה ברגע שהאלוקים פונה אל היהודי הראשון: "ויאמר ה' אל אברם".
והנה, לוּ נאמר לנו שבעוד פרק זמן האלוקים עומד לדבר עם אדם, והיינו מתבקשים לשער על מה הוא ידבר איתו בפגישתם הראשונה, היינו מצביעים על צדק ויושר וגמילות חסדים ואהבת רעים. אבל האלוקים המתגלה אל היהודי הראשון אומר לו בפתח דבריו: "לך לך... אל הארץ אשר אראך". נמצא שהאמונה והקשר אל הארץ הופיעו בישראל כשהן כרוכות זו בזו. וכשאברהם בא לארץ והאלוקים מתגלה אליו, הוא שוב אומר לו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". כשמגיעה העת לכרות את ברית בין הבתרים, גם היא עוסקת בארץ בלבד.
האבות חוו הבטחות סותרות מציאות. כשהקב"ה מבטיח את הארץ לזרעו של אברהם, דווקא אז הוא רואה את כיבוש הארץ על ידי הכנענים. הקב"ה מצווה על יצחק לשבת בארץ, אבל הפלישתים סותמים את בארותיו ומגרשים אותו. הניגוד בין ההבטחה למציאות בולט בכל עוזו אצל יעקב. הוא בורח מן הארץ מפחד אחיו המבקש להורגו. אחיו כבר נשוי לכמה נשים, והוא עדיין לבד. ואז, במציאות המנוגדת הזאת, נאמר לו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך". ויעקב מאמין!
האבות – אנשי אמונה היו. לבנים היה הדבר קשה יותר. תורת ישראל מופיעה לכאורה כאמונה מגבילה ומצמצמת ביותר. יש רק א ל אחד ואסור לעבוד לאחר, יש לחיות דווקא בארץ אחת ואין סיכוי באחרת, ובדרך אליה יש רק מאכל אחד. הם עדיין לא הפנימו את הרעיון ש"כל אלוהי העמים אלילים", ועדיין ייתכן שאלוהי עמי הארץ יעמדו לצדם בעת המלחמה עליה. אמנם "בכל אלוהי מצרים נעשו שפטים", אך בכל זאת הספק מקנן. התלונות במדבר מוכיחות. זאת מלבד כל הסיבות הנוספות שציינו חכמים ופרשנים כגורמות לחטא זה.
ככל שרעיון גדול יותר, כך הוא מעורר פחד והתנגדות כלפיו. על כן מצאנו במשך מאות שנים סטיות מרעיון האחד. הדבר התבטא בעבודת אלילים, בהקרבה בבמות בכל מקום ולא במקום האחד המיוחד לכך, וגם בהסתייגות מן הארץ: "'היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח' (איכה). אילו מצאו מנוח לא היו חוזרין, ודכוותה – 'ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך'. אילו מצאו מנוח לא היו חוזרין" (ילקוט שמעוני לפרשת נח, רמז נט, ועוד במדרשים).
כובשים ונחים
הרפיון הזה ביחס לארץ מלווה אותנו לכל אורך כיבושה, עוד מימי יהושע.
בספר יהושע אנו מוצאים מעין דברי סיכום: "וייתן ה' לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה: וינח ה' להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם, ולא עמד איש בפניהם מכל אויביהם, את כל אויביהם נתן ה' בידם: לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר ה' אל בית ישראל, הכול בא" (יהושע כא, מא מג).
הדברים תמוהים. הן קודם והן לאחר מכן נזכרים מקומות ועמים שעם ישראל עדיין לא כבש, וספר שופטים אף פותח בתוכחה על כך: "ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה"; "ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו"; "וישב האשרי בקרב הכנעני יושבי הארץ כי לא הורישו". ובהמשך: "ואפרים לא הוריש את הכנעני... זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול... אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון... נפתלי לא הוריש את יושבי בית שמש ואת יושבי בית ענת" (שופטים א, כא; כח-לג).
מה זה אפוא "הכל בא"?
משיב רלב"ג: "ואחר זאת זכר ש'לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר ה' אל בית ישראל הכל בא'. ואף על פי שכבר נשארו בהן עדיין כמו שזכר במה שקדם, הנה זה בלתי סותר מה שנזכר בזה המקום, כי כל הגויים אשר נלחמו בהם נפלו בידם, ואולם נשארו אלו בסבת עצלות יהושע וישראל לא בסיבת העדר השגחת השם יתברך מהם".
וכן אברבנאל: "עם היות שנשארה מהארץ הרבה שלא נכבשה, אמר בסוף זה הסיפור שנתן ה' להם את כל הארץ וגומר, לפי שמה שלא כבשו היה בעצלותם, ולא מפאת השם יתברך".
ועליהם מוסיף הכלי יקר: "ופשוטו של מקרא, שהקב"ה כבר נתן את כל הארץ לישראל, וישראל הוא שנתעצלו ולא הורישו אלא כדי לשבת בה. ז"ש 'וייתן ה'' וכו' והם 'ירשוה וישבו בה' - רוצה לומר, כדי לשבת בה הורישו בלבד". ופירושו: מכיוון שנמצא "מגרש" לשבת עליו, נשכחה המחויבות לכלל הארץ.
ויש להוסיף שגם היום, בהקמת המדינה, התמלאה השאיפה לריבונות והתעמעם מקומה של הארץ, ואלמלא הפיל הקדוש ברוך הוא עלינו את כיבושה – הייתה חלילה נשארת ביד ערב. הפחד מפני ארץ ישראל במרחביה גורם לאמירות נוסח "נשינו וטפנו יהיו לבז".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













