ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
שיגעון? תלוי את מי שואלים. ההלכה חושבת שהתפילה אמורה להפוך אותנו לגמרי: "ויחשוב כאילו שכינה כנגדו... עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו... וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדי ם ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה" (שולחן ערוך אורח חיים, הלכות תפילה).
תתמקד בעיקר
המצוות הן בראש ובראשונה מעשיות, מקיימים אותן עם הגוף, ולכן עשייה אחת חשובה מאלף כוונות. איננו מוותרים על הכוונה אבל יודעים שהיא מספר שתיים. אנו חיים בעולם העשייה, במשך היום אנו פועלים בעולם, מתקנים אותו ועסוקים בו בשפתו שלו, בעשיית מעשים טובים. התפילה חורגת מתחום העשייה הגשמי וכללי המשחק בה שונים. בבוקר השכם, עוד לפני שמבול הפעלתנות שוטף אותנו, אנחנו מתחברים אל ה' ברובד עמוק יותר. במצוות התפילה, בשונה מכל המצוות, גופה של התפילה הוא הנפש והכוונה בה היא העיקר.
מעשה התפילה הוא העבודה שבלב. מהות התפילה היא התחברות אל ה', תחינה ובקשה: "חיוב מצוה זו כך הוא, שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום" (רמב"ם הלכות תפילה א,ב), ופשיטא שאי־אפשר להתחבר בלי כוונה ואי־אפשר להתחנן בלי להתחנן... נושא הכוונה הוא קריטי בתפילה עד כדי כך שהרמב"ם פוסק: "תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה" (הלכות תפילה ד,טו), הכוונה איננה תוספת חשובה אלא מהותה של התפילה.
כוונה כללית וכוונה פרטית
קרוב אליך (659)
רבנים שונים
41 - קרוב אליך – ראש השנה
42 - קרוב אליך – ניצבים וילך
43 - קרוב אליך – כי תבוא
טען עוד
הכוונה המעכבת היא הכוונה הכללית, ההרגשה שעומדים לפני ה', "דע לפני מי אתה עומד", זוהי עיקר העבודה בתפילה, להתאחד עם ה' ולהתבטל אליו. מעבר לשורת הדין, אפשר להעמיק עד אין קץ בכוונה הזאת, הכוללת התבוננות, הפנמה והתקשרות. הכוונה הפרטית בכל מילה ומילה חשובה מאוד אבל איננה מעכבת את התפילה, מלבד בפתיחה של שני שיאי התפילה: קריאת שמע ושמונה עשרה, בהם מי שלא כיוון בפסוק הראשון ובברכה הראשונה לא יצא ידי חובה, ובאלו הכוונה היא גם לפירוש המילים, מילה מילה.
חייבים קצת מעשה
את כוח הכוונה והריכוז בתפילה צריך להפעיל במינון נכון, איש איש לפי מצבו ויכולותיו. הבעל שם טוב אומר שצריך להיזהר לא להוציא את כל הכוח בתחילת התפילה, כי בהמשכה יהיה לנו קשה, אנו עלולים להגיע לאפיסת כוחות. צריך לנתב את הכוונה, להשקיע בכל חלק בתפילה חלק מהכוחות שלנו. היו חסידים שהיו מתפללים בכל יום את כל התפילה עם פירוש המילות אבל רק חלק ממנה עם התבוננות עמוקה, כל יום חלק אחר, כך שבמשך כמה שבועות התפללו תפילה אחת שלמה בעומק ובכוונה גדולה.
ובכל זאת, בנוסף לכוונה, בגלל שגם התפילה שלנו היא בסופו של דבר כאן בעולם הזה, מוכרחים להוציא את הדברים בפה ולא להשאירם רק בלב, ו"עקימת שפתיו הרי היא מעשה". בנוסף לזה ש"קול מעורר את הכוונה" יש צורך גם בקול – במעשה, בשביל שתהיה לתפילה השפעה גם על הגוף והחומר שלנו. כשאנחנו מדברים עם ה', דיבור כמו עם בני האדם, בפה ובשפתיים, אנחנו מראים שה' נמצא כאן מולנו בעולם שלנו, עולם העשיה.
"הַנְּשָׁמָה אָמְרָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁמַּה שֶּׁזָּכָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ אֵלָיו הַדְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה מִשַּׁ"ס וּפוֹסְקִים,רַק מִשּׁוּם תְּפִלָּה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, וּמִשָּׁם זָכָה לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה" (צוואת הריב"ש מא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
