ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
שיגעון? תלוי את מי שואלים. ההלכה חושבת שהתפילה אמורה להפוך אותנו לגמרי: "ויחשוב כאילו שכינה כנגדו... עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו... וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדי ם ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה" (שולחן ערוך אורח חיים, הלכות תפילה).
תתמקד בעיקר
המצוות הן בראש ובראשונה מעשיות, מקיימים אותן עם הגוף, ולכן עשייה אחת חשובה מאלף כוונות. איננו מוותרים על הכוונה אבל יודעים שהיא מספר שתיים. אנו חיים בעולם העשייה, במשך היום אנו פועלים בעולם, מתקנים אותו ועסוקים בו בשפתו שלו, בעשיית מעשים טובים. התפילה חורגת מתחום העשייה הגשמי וכללי המשחק בה שונים. בבוקר השכם, עוד לפני שמבול הפעלתנות שוטף אותנו, אנחנו מתחברים אל ה' ברובד עמוק יותר. במצוות התפילה, בשונה מכל המצוות, גופה של התפילה הוא הנפש והכוונה בה היא העיקר.
מעשה התפילה הוא העבודה שבלב. מהות התפילה היא התחברות אל ה', תחינה ובקשה: "חיוב מצוה זו כך הוא, שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום" (רמב"ם הלכות תפילה א,ב), ופשיטא שאי־אפשר להתחבר בלי כוונה ואי־אפשר להתחנן בלי להתחנן... נושא הכוונה הוא קריטי בתפילה עד כדי כך שהרמב"ם פוסק: "תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה" (הלכות תפילה ד,טו), הכוונה איננה תוספת חשובה אלא מהותה של התפילה.
כוונה כללית וכוונה פרטית
קרוב אליך (649)
רבנים שונים
60 - אמונה תמימה ושלווה בה או אמונה סוערת ותוהה?
61 - הגיון ליבי - העיקר הכוונה
62 - קרוב אליך גליון מס' 80
טען עוד
הכוונה המעכבת היא הכוונה הכללית, ההרגשה שעומדים לפני ה', "דע לפני מי אתה עומד", זוהי עיקר העבודה בתפילה, להתאחד עם ה' ולהתבטל אליו. מעבר לשורת הדין, אפשר להעמיק עד אין קץ בכוונה הזאת, הכוללת התבוננות, הפנמה והתקשרות. הכוונה הפרטית בכל מילה ומילה חשובה מאוד אבל איננה מעכבת את התפילה, מלבד בפתיחה של שני שיאי התפילה: קריאת שמע ושמונה עשרה, בהם מי שלא כיוון בפסוק הראשון ובברכה הראשונה לא יצא ידי חובה, ובאלו הכוונה היא גם לפירוש המילים, מילה מילה.
חייבים קצת מעשה
את כוח הכוונה והריכוז בתפילה צריך להפעיל במינון נכון, איש איש לפי מצבו ויכולותיו. הבעל שם טוב אומר שצריך להיזהר לא להוציא את כל הכוח בתחילת התפילה, כי בהמשכה יהיה לנו קשה, אנו עלולים להגיע לאפיסת כוחות. צריך לנתב את הכוונה, להשקיע בכל חלק בתפילה חלק מהכוחות שלנו. היו חסידים שהיו מתפללים בכל יום את כל התפילה עם פירוש המילות אבל רק חלק ממנה עם התבוננות עמוקה, כל יום חלק אחר, כך שבמשך כמה שבועות התפללו תפילה אחת שלמה בעומק ובכוונה גדולה.
ובכל זאת, בנוסף לכוונה, בגלל שגם התפילה שלנו היא בסופו של דבר כאן בעולם הזה, מוכרחים להוציא את הדברים בפה ולא להשאירם רק בלב, ו"עקימת שפתיו הרי היא מעשה". בנוסף לזה ש"קול מעורר את הכוונה" יש צורך גם בקול – במעשה, בשביל שתהיה לתפילה השפעה גם על הגוף והחומר שלנו. כשאנחנו מדברים עם ה', דיבור כמו עם בני האדם, בפה ובשפתיים, אנחנו מראים שה' נמצא כאן מולנו בעולם שלנו, עולם העשיה.
"הַנְּשָׁמָה אָמְרָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁמַּה שֶּׁזָּכָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ אֵלָיו הַדְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה מִשַּׁ"ס וּפוֹסְקִים,רַק מִשּׁוּם תְּפִלָּה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, וּמִשָּׁם זָכָה לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה" (צוואת הריב"ש מא)

כאב הגלות ותקוות הגאולה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















