ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר העיקרים
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ [תהלים קיח, יט-כ]
כוונת החיבור
לְמַה* שֶּׁהָיְתָה הַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִׁית* נִתְלֵית בָּעִיּוּן וּבַמַּעֲשֶׂה*, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַפִּילוֹסוֹף בְּ"סֵפֶר הַנָּפֶשׁ", וְהָיוּ* הַדֵּעוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַמְשֻׁבָּחִים, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיֻּשְּׂגוּ עַל-נָכוֹן* מִצַּד-הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, לִהְיוֹת* שֵׂכֶל הָאָדָם לוֹאֶה* מֵהַשִּׂיג הַדְּבָרִים עַל אֲמִתָּתָם, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא [מאמר ד, פ"ג] — חֻיַּב בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּמָּצֵא דָבָר, הוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, עַל-יָדָיו יֻגְבְּלוּ* הַמַּעֲשִׂים הַמְשֻׁבָּחִים וְיֻשְׂכְּלוּ* הַדֵּעוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, בְּעִנְיָן* שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם שׁוּם-סָפֵק כְּלָל; וְזֶה לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בְהַיְשָׁרָה* אֱלֹהִית. וְעַל-כֵּן הָיָה רָאוּי וּמְחֻיָּב עַל כָּל אָדָם לְהַכִּיר הַדָּת הָאֱלֹהִית, הַמְיַשֶּׁרֶת לָזֶה, מִזּוּלָתָהּ* מִן הַדָּתוֹת, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן אֶלָּא בִידִיעַת הָעִקָּרִים שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא הַדָּת הָאֱלֹהִית זוּלָתָם*. וְהִיא הָיְתָה כַוָּנַת הַחִבּוּר הַזֶּה: לְבָאֵר הָעִקָּרִים הַהֶכְרֵחִיִּים לַדָּת הָאֱלֹהִית, כַּמָּה הֵם; וּבַעֲבוּר זֶה נִקְרָא שְׁמוֹ "סֵפֶר הָעִקָּרִים".
וְיֵחָלֵק לְהַקְדָּמָה וְאַרְבָּעָה מַאֲמָרִים:
חלקי הספר
הַהַקְדָּמָה הִיא לְהוֹדִיעַ הַהֶכְרֵחַ הַמֵּבִיא לְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְהַחֲקִירוֹת שֶׁרָאוּי שֶׁיִּפְּלוּ* בוֹ דֶּרֶךְ-כְּלָל; וְיִתְבָּאֵר בָּהּ גֹּדֶל מַעֲלַת הַחֲקִירָה הַנּוֹפֶלֶת בְּזֶה-הַסֵּפֶר; וִיפֹרַשׁ בָּהּ פָּסוּק "וִיהִי נֹעַם".
הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן — יַחְקֹר מֵעִקָּרֵי הַדָּתוֹת, כַּמָּה הֵם וְאֵי-אֵלּוּ הֵם; וְהַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת וְהַנִּמּוּסִיּוֹת*; וְאֵי-אֵלּוּ הֵם עִקָּרֵי הַדָּת הָאֱלֹהִית, וְאֵי-אֵלּוּ הֵם עִקָּרֵי הַדָּת הַנִּמּוּסִית. וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ לַדָּתוֹת עִקָּרִים כּוֹלְלִים וְעִקָּרִים מְיֻחָדִים, וְשֶׁהָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם: "מְצִיאוּת ה'", וְ"תוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם", וְ"שָׂכָר וָעֹנֶשׁ". וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ תַּחַת-אֵלּוּ עִקָּרִים אֲחֵרִים, נִתְלִים בָּהֶם וּמִסְתָּעֲפִים מֵהֶם. וִיבָאֵר בַּמֶּה תֻכַּר הַדָּת הָאֱלֹהִית מִן הַדָּת הַמְזֻיֶּפֶת הַמִּתְדַּמָּה בֵאלֹהִית.
הַמַּאֲמָר הַשֵּׁנִי — בְּבֵאוּר הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא: "מְצִיאוּת ה'", וְהָעִקָּרִים הַנִּתְלִים בּוֹ וּמִסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ.
הַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי — בְבֵאוּר הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא: "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם", וְהָעִקָּרִים הַנִּתְלִים בּוֹ וּמִסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ.
הַמַּאֲמָר הָרְבִיעִי — בְּבֵאוּר הָעִקָּר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא: "שָׂכָר וָעֹנֶשׁ", וְהָעִקָּרִים הַמִּסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ וְהַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בּוֹ.
___________________________________
לְמַה – בגלל. הַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִׁית – האדם מגיע לשלמותו. בָּעִיּוּן וּבַמַּעֲשֶׂה – במחשבות נכונות ומעשים טובים. וְהָיוּ – דהיינו. עַל-נָכוֹן – באמת. לִהְיוֹת – מכיוון. לוֹאֶה – עייף, אין לו די כוח. יֻגְבְּלוּ – יוגדרו. וְיֻשְׂכְּלוּ – יילמדו. בְּעִנְיָן – באופן. הַיְשָׁרָה – הדרכה ישרה, הכוונה. מִזּוּלָתָהּ – יותר מכל הדתות האחרות. זוּלָתָם – בלעדיהם. שֶׁיִּפְּלו ּ – שימצאו. הַנִּמּוּסִיּוֹת – שמקורן בהבנת השכל האנושי (לקמן פרק ז').
הקדמה
המאמר הראשון מהווה את עיקר הספר והעניין המרכזי בו. במאמר זה רבי יוסף אלבו יבאר את הגדרת עיקרי האמונה באלוהים ויעסוק בשאלת מספר עיקרי האמונה. ידיעת עיקרי האמונה היא ידיעה בסיסית המחייבת כל יהודי, שכן עיקרי אמונה אלה מנתבים את כל אורחות חייו ומשפיעים עליהם.
כדי לבאר זאת רבי יוסף אלבו עורך לנו סקירה של שתי מערכות חוקים נוספות: מערכת חוקים טבעית ומערכת חוקים נימוסית-מוסרית. מערכת החוקים הטבעית היא מערכת חוקים תועלתנית, הבאה לענות על צורך האדם לחיות בחברה ולא כאדם בודד, למשל חוקי השוק הם חוקים הבאים למסד התנהלות ראויה של המסחר. מערכת חוקים עליונה יותר היא מערכת חוקים הנובעת משיקולים מוסריים. מטרתה של מערכת זו היא לנהל חיים בעלי ערך ומשמעות. חוקי מדינה, העוסקים בצדק ובהגנה על החלש, הם דוגמא לכך. רבי יוסף אלבו מכנה אותה דת נימוסית. מעל שתיהן נמצאת הדת האלוהית. זו היא מערכת האמונות והמעשים שמקורה אלוהי. המאמר יברר מהם עקרונות היסוד המהווים בסיס לכל מערכת חוקים, ומהם יבחן את עקרונות היסוד של הדתות המאמינות באל אחד (המונותיאיסטיות) ובייחוד העקרונות של דת ישראל - הדת האלוהית האמיתית. מאמר זה יעסוק גם בשיטות מוני עיקרים שקדמו לו, ובפרט הרמב"ם, שיטות שאותן הזכיר רבי יוסף אלבו בבואו לדון בשאלת מניית העיקרים.
המאמר אף יחדד את ההבדל בין אמונות יסוד שאי אפשר בלעדיהן לעומת אמונות חשובות שאנו חייבים להאמין בהם. חשוב לו לציין שאדם שאינו מאמין בהם עדיין לא יוצא מגדר האמונה היהודית. כמו כן, הוא יעסוק באמונות נוספות שאנו חייבים להאמין בהם, ובבירור השאלה האם יש צורך לחקור את עיקרי האמונה או שיש לסמוך על המסורת.
ביאורים
הרבה מגדולי ישראל עסקו בבירור עיקרי היהדות. מהם אותם העקרונות שעל גביהם כל התורה עומדת. יש לברר מדוע בירור היסודות של היהדות הוא כה חשוב ומהותי?
עבודת האלוהים מביאה את האדם להצלחה האנושית. ההצלחה האנושית היא חיים מושלמים בעולם הבא, חיים של שלמות שאין בהם שום נזק ושום חיסרון, שלא כמו המתרחש בעולם הזה. אנו צריכים להשקיע את כל כוחותינו בדרך המביאה לכך. שני הדברים המרכזיים ביותר באישיותינו הם השכל והמעשה - עולם הערכים והמידות של האדם, ודרך החיים שלו ומעשיו השונים. כששני אלו מכוונים ועושים את תפקידם נאמנה – מובטח לו לאדם שיזכה לחיי העולם הבא.
אך מהם אותם המעשים הטובים והדעות הנכונות המביאים את האדם לשלמותו? אפשרות ראשונה לדעת מהי הדרך הנכונה שבה צריך ללכת היא באמצעות החקירה השכלית – בירור וליבון של כל מעשה ומחשבה האם ראוי הוא או שמא לא. אבל דרך זו איננה בטוחה ורצופה אכזבות קשות. לאדם אין יכולת להכיר לעומק את מהותו ואת מכלול הגורמים המשפיעים עליו. לכן אין אפשרות להגיע למסקנות בטוחות ודאיות בנוגע לדעות הנכונות והמעשים הטובים. חייב להיות מקור שהוא מעל לאדם, אשר מכיר אותו היטב, שיאמר לו מהי הדרך הנכונה בה עליו לנהוג – הדרכה אלוהית , מפיו של בורא העולם והאדם, שמסבירה איך לחיות נכון. התורה היא ההדרכה האלוהית המפורטת כיצד להגיע למיצוי היכולת האנושית ולשלמות אישית.
אך כדי לדעת מה מבדיל את הדת האלוהית מתפיסות עולם שונות הקיימות בעולם אנו צריכים להגדיר מהם ההבדלים בין הדת האלוהית לתפיסות העולם האחרות. מהם קווי היסוד של הדת האלוהית. אנו חייבים לדעת מהם העקרונות של הדת האלוהית כדי לדעת לכוון את חיינו לאורם ועל ידי כך להגיע לשלמות ולחיי העולם הבא.
זו הסיבה לכך שרבי יוסף אלבו חיבר את ספרו. הוא מברר מהי התשתית שעליה הדת האלוהית עומדת. ישנם שלושה עיקרים שעומדים בבסיס הדת האלוהית; מציאות ה', תורה מן השמים ושכר ועונש.
הספר יעסוק בהרחבה בכל אחד מהעיקרים ויבסס את קביעתם כיסודות האמונה.
להצלחת חוה בת מוריה הי"ו
לעילוי נשמת משה בן שמחה בניטח ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
