ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְאִם נֹאמַר שֶׁהָרַב זַ"ל לֹא מָנָה הָעִקָּרִים כְּפִי הוֹרָאַת* שֵׁם "עִקָּר", אֲבָל מָנָה בָעִקָּרִים הָאֱמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִינָן כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה — אִם כֵּן, לָמָּה לֹא מָנָה בְעִקָּר: שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת* הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [מלכים א ו, ג]: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? וְלָמָּה לֹא מָנָה הַחִדּוּשׁ?* — שֶׁהוּא אֱמוּנָה שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין אוֹתָהּ כָּל בַּעַל דָּת אֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הוּא בְעַצְמוֹ בְּפֶרֶק עֶשְׂרִים-וַחֲמִשָּׁה מֵהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי מִסֵּפֶר הַמּוֹרֶה, וּכְמוֹ שֶׁמָּנָה הָאֱמוּנָה בְּשֶׁהָאֵל קַדְמוֹן. וְלָמָּה לֹא מָנָה שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בְּכָל הַנִּסִּים שֶׁבָּאוּ בַתּוֹרָה כִּפְשָׁטָם, וֶאֱמוּנוֹת אֲחֵרוֹת פְּרָטִיּוֹת שֶׁרָאוּי שֶׁיַּאֲמִינֵן כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה? — כְּמוֹ שֶׁמָּנָה הָאֱמוּנָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.
למה לא נמנו עיקרים אחרים
וְאִם נֹאמַר שֶׁמָּנָה עִקָּרִים בִּלְבַד* וְלֹא אֱמוּנוֹת אֲמִתִּיּוֹת, לָמָּה לֹא מָנָה הַקַּבָּלָה, שֶׁרָאוּי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הָאָדָם אַחַר קַבָּלַת הָאָבוֹת? — שֶׁהוּא עִקָּר כּוֹלֵל לְכָל הַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, שֶׁלֹּא יְצֻיַּר מְצִיאוּתָן זוּלָתוֹ. וְלָמָּה לֹא מָנָה הַבְּחִירָה*? — שֶׁעִם-שֶׁהִיא אֱמוּנָה אֲמִתִּית, הִיא עִקָּר גַּם-כֵּן, כִּי הוּא מְבֹאָר מֵעִנְיָנָהּ שֶׁלֹּא יְצֻיַּר מְצִיאוּת שׁוּם-דָּת זוּלָתָהּ. וְעוֹד, שֶׁהוּא זַ"ל כָּתַב בְּסֵפֶר הַמַּדָּע, בְּפֶרֶק חֲמִשִּׁי מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה [ה"א]: רְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ, אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ וגו'; וְכָתַב אַחַר כֵּן [ה"ג]: וְעִקָּר זֶה, עִקָּר גָּדוֹל הוּא, וְהוּא עַמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים ל, טו]: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב" וגו', וְהֶאֱרִיךְ בַּפֶּרֶק הַהוּא לְבָאֵר הָעִקָּר הַזֶּה. וְהוּא תֵמַהּ גָּדוֹל: לָמָּה לֹא מָנָה אוֹתוֹ בָעִקָּרִים בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק חֵלֶק, כְּמוֹ שֶׁמָּנָה הַשְּׁלֹשָׁה-עָשָׂר עִקָּרִים? סוֹף דָּבָר — זֶה-הַמִּסְפָּר שֶׁהִנִּיחַ הָרַב זַ"ל בָּעִקָּרִים, חֲזַק-הַסְּפֵקוֹת מְאֹד*.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
8 - מאמר א' פרק ג'
9 - מאמר א' פרק ג'
10 - לימוד שבועי באמונה כה תמוז - ב באב תשע"ה
טען עוד
וְרָאִיתִי מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁהָרַב זַ"ל כִּוֵּן אֶל זֶה-הַמִּסְפָּר לְפִי שֶׁהוּא כְמִסְפַּר שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹתָיו שֶׁל הקב"ה, וּכְנֶגֶד שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. וְכַמָּה רְחוֹקִים הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִן הַדַּעַת: שֶׁהִנִּיחַ הָרַב זַ"ל לִמְנוֹת הַבְּחִירָה, שֶׁהוּא עִקָּר לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הוּא זַ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הַמִּסְפָּר לְיוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה-עָשָׂר! וְעוֹד, כִּי לֹא תִקֵּן* לָמָּה יִמְנֶה בִכְלָל הַשְּׁלֹשָׁה-עָשָׂר אוֹתָם שֶׁמָּנָה — שֶׁאֵינָם עִקָּרִים הֶכְרֵחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתָבְנוּ.
___________________________________
הוֹרָאַת – המובן האמיתי של המושג 'עיקר'. בְּאֶמְצָעוּת – על ידי. הַחִדּוּשׁ – שהעולם נברא יש מאין. עִקָּרִים בִּלְבַד – עקרונות אמוניים שעליהם נשענת הדת. הַבְּחִירָה – בחירה חופשית. חֲזַק-הַסְּפֵקוֹת מְאֹד – יש עליו קושיות רבות. תִקֵּן – ישב, תירץ.
ביאורים
רבי יוסף אלבו ממשיך את קושיותיו על מניין העיקרים של הרמב"ם. הרמב"ם מנה שלושה עשר עיקרים. מדוע דווקא את העיקרים הללו מנה הרמב"ם? קיימות שתי תשובות. האחת היא שהרמב"ם מנה את כל האמונות שצריך להאמין ביהדות. גם אמונות שהיהדות יכולה להתקיים בלעדיהן. אם כך, מדוע לא מנה את האמונה ששכינת ה' והשגחתו על ישראל מתבצעת באמצעות לימוד תורתו וקיום מצוותיו? הרי גם זו אמונה שחייבים להאמין בה. יתר על כן, למה לא מנה הרמב"ם את האמונה בבריאת העולם יש מאין? הרמב"ם בעצמו ב'מורה נבוכים' אמר שזוהי אחת מאמונות היהדות, ומדוע השמיט אותה משלושה עשר עיקריו?!
התשובה השנייה היא שהרמב"ם מנה את כל האמונות שהן עיקרי היהדות , שאי אפשר לקיים את אמונת היהדות בלעדיהן. אם-כן, מדוע הרמב"ם לא מנה את הקבלה. דהיינו שיסוד כל התורה כולה זוהי אמינות המסורת שמעבירים האבות לבנים. הוודאות המוחלטת למציאות ה' ולנתינת התורה במעמד הר סיני. במעמד זה כל עם ישראל ראה את הקב"ה מדבר מתוך האש עם משה ומוסר לנו את עשרת הדיברות. זו הייתה ראיה שאין למעלה ממנה. אך מה יעשה הדור הבא, שכבר לא ראה את המעמד הגדול? מנין לו הוודאות שבאמת האירוע התרחש? זו תפקידה של המסורת . אב מוסר לבנו את הרשמים והמחזות שראה ושמע באירוע הגדול. כל דור האבות מוסר זאת לבנים וכן הלאה במהלך הדורות. אם יש ספק באמינות של השתלשלות המסורת אין מקום לכל התורה כולה. אי לכך האמונה בכך שהמסורת היא אמינה ואמיתית היא בסיס כל האמונה היהודית. אם-כן, מדוע לא מנה הרמב"ם את היסוד הזה?
על גבי כל אלו קשה אפילו יותר האמונה בקיומה של הבחירה החופשית. האמונה ביכולת של האדם לבחור בין טוב לרע היא הבסיס לכל התביעה המוסרית מהאדם. אם אין לאדם בחירה, אין מקום לצוות אותו מצוות או להזהיר אותו שלא לעשות חטאים. כמו כן, אין מקום לשכר או לעונש כיוון שהוא לא שלט על מעשיו. הרמב"ם עצמו כתב במפורש בהלכות תשובה שהבחירה החופשית היא עיקר גדול ועמוד היהדות. אם-כן, מדוע לא מנה אותה כחלק מעיקרי האמונה?!
רבי יוסף אלבו חותם את קושיותיו במניין העיקרים של הרמב"ם. מדוע הרמב"ם נקט דווקא שלושה עשר עיקרים. לא מובן מדוע הרמב"ם בחר דווקא במספר הזה, כאשר היה יכול להכניס עוד עיקרים בעיקרי האמונה, כמו הבחירה החופשית, וכן יכול היה להשמיט מהמניין מספר עיקרים, כמו תחיית המתים.
הרחבות
•האם ישנם עיקרים
וְאִם נֹאמַר שֶׁהָרַב זַ"ל... מָנָה בָעִקָּרִים הָאֱמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִינָן כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה. רבי יוסף אלבו סובר שישנם עיקרים שהם הבסיס לאמונה בתורה. מתוך הבנה זו הקשה על הרמב"ם: מדוע מנה עיקרים אחדים ולא אחרים?
אולם רבי דון יצחק אברבנאל חלק על גישה זו וסבר שלא נכון למנות עיקרים, כיוון שגם אדם הכופר בפרט אחד או בסיפור אחד שכתוב בתורה הרי הוא כופר בכך שהתורה מן השמים. מחשבה שהתורה אינה מן השמים תביא לביטול המחויבות לתורה, וביטול הדת: "לא מפני זה נחשוב שתהיה אמונת אחד מהם עיקר ויסוד... כי כולם אמונות אמתיות ובבחינת האמת כולם עיקרים שהתורה האלוהית מיוסדת עליהם. אחרי שאם יכפור או יכחיש אדם, הקטון שבכולם יהיה כאילו יאמר שאין תורה מן השמים". לכן כתב: "לכן האמנתי שאין ראוי שיונחו בתורה האלוהית עיקרים ולא יסודות בעניין האמונה לפי שמחויבים אנחנו להאמין כל מה שנכתב בתורה".
על פי הבנה זו מבאר האברבנאל את שיטת הרמב"ם: "וכבר נוכל להמליץ בעד הרב הגדול (הרמב"ם) שלא כיון לעשות עיקרים ויסודות... להגיד שהאמונות האלה מזולתם הם עיקרים... אבל שהיתה כוונתה להיישיר האנשים אשר לא העמיקו בתורה ולא למדו ולא שמשו די צורכם. ולפי שהמה לא יוכלו להקיף ולהשיג כל האמונות והמדעים אשר כללה התורה האלוהית, בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות כדי ללמד אותם דרך קצרה... ומזאת הבחינה קראם עיקרים ויסודות כפי מחשבת התלמיד השומע, לא כפי ענין האמת בעצמו" [ראש אמנה, כג].
על פי הבנה זו, הרמב"ם מודה שלא ראוי למנות עיקרים לתורה כמבואר לעיל. כוונת הרמב"ם הייתה לסדר קובץ לימוד אמונה לאדם הפשוט וליישר את אמונתו, כדי שלא יטעה בדעות נפסדות.
לעילוי נשמת הגב' פלור בת ג'ויה ע"ה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
להתיחס בכבוד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
