ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְלִהְיוֹת שְׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ הֶכְרֵחִיִּים לִמְצִיאוּת הַתּוֹרָה: הָאֶחָד — מִצַּד-ה' הַפּוֹעֵל, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שָׁם שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת* כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַמִּינִים אוֹמְרִים שֶׁאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֵינוֹ אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, אֲבָל הַכֹּל אֶחָד; שֶׁזֹּאת הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד* שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְפַרְסֵם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר [בראשית כד, ג]: "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּייָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ". וְהַשֵּׁנִי — מִצַּד-הָאָדָם, לְהוֹרוֹת שֶׁיְּדִיעַת ה' הַכְּלָלִית וְהַפְּרָטִית נִתְחַבְּרוּ יַחַד בִּיצִירַת הָאָדָם, וְעַל-כֵּן יִהְיֶה רָאוּי לְשָׂכָר וּלְעֹנֶשׁ מִצַּד שֶׁה' יוֹדֵעַ אוֹתוֹ יְדִיעָה פְרָטִית מִצַּד-הֱיוֹתוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִים. וְהוּא שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְפַרְסֵם גַּם-כֵּן וְאוֹמֵר [שם, ז]: "יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי" וגו', כְּלוֹמַר: שֶׁעִם-הֱיוֹתוֹ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, יָדַע אוֹתִי יְדִיעָה פְרָטִית וְדִבֶּר לִי וְנִשְׁבַּע לִי. וּבַעֲבוּר-זֶה כָּתַב: "נַעֲשֶׂה אָדָם", וְאָמְרוּ רז"ל שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה: כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת — יִטְעֶה; כְּלוֹמַר: כִּי הַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ מִזֶּה-הַלָּשׁוֹן הוּא גָדוֹל וְהֶכְרֵחִי לַתּוֹרָה, לְהוֹרוֹת כִּי הַפּוֹעֵל הַפְּרָטִים הָעֶלְיוֹנִים* וְהַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, הוּא בְעַצְמוֹ הַפּוֹעֵל הַכְּלָלִים הַתַּחְתּוֹנִים וְהַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, וְשֶׁאֵין-שָׁם שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת וְלֹא שְׁתֵּי יְדִיעוֹת מִתְחַלְּפוֹת*, אֲבָל* בִּידִיעָה אַחַת יֵדַע הַכֹּל.
ביאור דברי חז"ל "בדעתו נמלך"
וְאֶל-זֶה רָמַז רַבִּי אָמֵי שֶׁאָמַר בִּבְרֵאשִׁית-רַבָּה [ח, ג]: "נַעֲשֶׂה אָדָם" — בְּמִי נִמְלַךְ? אָמַר רַבִּי אָמֵי: בְּדַעְתּוֹ נִמְלָךְ. כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא נִמְלַךְ בְּזוּלָתוֹ, חָלִילָה, אֲבָל בִּידִיעָתוֹ הַכְּלָלִית וְהַפְּרָטִית נִמְלַךְ, לַעֲשׂוֹת נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּתְבָּאֵר בּוֹ שֶׁהַכֹּל יְדִיעָה אֶחָת. וְזֶה — בְּשֶׁיִּתְאַחֲדוּ בוֹ הַשְּׁתֵי-יְדִיעוֹת: הַכְּלָלִית וְהַפְּרָטִית; וְהוּא הָאָדָם. כִּי מִצַּד-הֱיוֹתוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִים כָּעֶלְיוֹנִים — יוֹרֶה שֶׁהַיְדִיעָה הַפְּרָטִית דְּבֵקָה בוֹ; וּמִצַּד-הֱיוֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה — יוֹרֶה שֶׁהַיְדִיעָה הַמִּינִית דְּבֵקָה בוֹ גַּם-כֵּן. וְיוֹרֶה זֶה עַל הַיִּחוּד הַגָּמוּר, וְעַל שֶׁהָאָדָם רָאוּי לְשָׂכָר-וּלְעֹנֶשׁ פְּרָטִי מִצַּד-הֱיוֹתוֹ בִדְמוּת אֱלֹהִים. וְלִרְמֹז עַל-זֶה הוּא שֶׁנִּכְתַּב בְּזֶה-הַכָּתוּב [בראשית ה, א], שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: "בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
36 - מאמר ראשון פרק י"א חלק ו'
37 - מאמר ראשון פרק י"א חלק ז'
38 - מאמר ראשון פרק י"ב חלק א'
טען עוד
ביאורים
בדבריו כאן מסכם רבי יוסף אלבו את חשיבות הדגשת שני צדדי שליטת הבורא בהם עסקנו: א. מצד מעלתו הפרטית של האדם בהיותו צלם אלוהים. ב. מצד היותו שייך למדרגת הבריאה הכללית. שני צדדים אלה באים לידי ביטוי בשניים מתוך שלושת העיקרים שעליהם עמדנו; א. מצד פעולת ה' בהיותו בורא העולם כולו על כל מרכיביו. ב. בהיותו מתייחס ומשגיח באופן פרטי על כל מי שנברא בצלם אלוהים.
אותו ממד אלוהי שקיים באדם גורר אחריו יחס של שכר ועונש, יחס אישי-פרטי. פעולת הבורא הכוללת את הבריאה כולה היא אמונת הייחוד שאותה הפיץ אברהם אבינו בין בני האדם. ייחוד זה כולל הן את צד בריאת הממד הארצי והן את הצד הרוחני האישי. צד הבריאה הינו העיקר הראשון – היות הבורא פועל ובורא כל, והעיקר השני בהיות הבורא מתייחס בצורה אישית לכל מי שנברא בצלם אלוהים. שני סוגי השגחה אלו באים "לְהוֹרוֹת כִּי הַפּוֹעֵל הַפְּרָטִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, הוּא בְעַצְמוֹ הַפּוֹעֵל הַכְּלָלִים הַתַּחְתּוֹנִים וְהַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, וְשֶׁאֵין־שָׁם שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת וְלֹא שְׁתֵּי יְדִיעוֹת מִתְחַלְּפוֹת, אֲבָל בִּידִיעָה אַחַת יֵדַע הַכֹּל". באדם מתגלים אפוא שני סוגי ההשגחה של הבורא, ובכך הינו עדות חיה לייחוד ה'. כהשלמה לדבריו מביא רבי יוסף אלבו את לשון מדרש רבה, שבו מתפרש הפסוק 'נעשה אדם': "בְּמִי נִמְלַךְ? אָמַר רַבִּי אָמֵי: בְּדַעְתּוֹ נִמְלָךְ". ההימלכות בדעתו פירושה בדעתו הרחבה והמקיפה הכוללת הן את ההשגחה על הפרט והן את ההשגחה על הכלל. כביכול נמלך בשני סוגי הידיעה שאיתם הוא מנהיג את העולם. בכך מהווה מימרת רבי אמי ביאור והסבר ללשון הפסוק, לשון שהעלתה לנו את השאלה לה נדרשנו.
הרחבות
• אלוהי השמים ואלוהי הארץ
אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְפַרְסֵם בָּעוֹלָם. משמעות אחרת לפעולתו של אברהם, שנרמזת בפסוק "אלהי השמים ואלהי הארץ", כתב רש"י : "אמר לו (אברהם לאליעזר) עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ" [בראשית כד, ז]. אברהם פרסם את שם ה' בעולם, ובכך נעשה ה' לאלוהי הארץ ולא רק אלוהי השמים. את החידוש בפעולתו של אברהם שבזכותה נעשה ה' לאלוהי הארץ, מה שלא פעלו צדיקים אחרים שקדמו לאברהם, הסביר הרב שאול ישראלי : "ההבדל בינם לבין אברהם הוא בזה, שאצלם אלוהים אלהי השמים בעיקר. לדעתם, לאמונה בייחוד ה' לא הייתה, כנראה, שום השפעה על התנהגות בני אדם... לעומתם, על אברהם נאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט" [בראשית יח, יט]. בבית מדרשו... נתחדש כי האמונה בייחוד ה' מחייבת גם את האדם אשר בארץ... שם למדו לא רק שיש אלהים ממעל, כי אם גם שהוא בארץ מתחת, שגם כל העניינים הארציים צריכים להיות נחתכים לפי הרעיונות הנאצלים על אלוהים" [שיח שאול על התורה, עמ' נח-נט]. אברהם לימד את העולם שהאמונה בה' אינה רק רעיון נאצל, אלא יש לה השפעה על אורח החיים בארץ.
לעילוי נשמת זאב בן רחביה יצחק שטריגלר ז"ל
מתנות בחינם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשר קצר ולעניין!
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
