ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף זצוק"ל
וְדֶרֶךְ הֲבָנַת זֶה-הָעִנְיָן הוּא: כִּי כְמוֹ שֶׁנִּמְצָא בַּדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים דְּבָרִים הַרְבֵּה, יִמָּצְאוּ עַל-צַד* הַיּוֹתֵר-טוֹב וְלֹא עַל צַד-הַהֶכְרֵחַ — כְּמוֹ כְפִילַת הַחוּשִׁים* וְזוּלָתָם, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר הִמָּצֵא וְהִתְקַיֵּם הַבַּעֲלֵי-חַיִּים בְּזוּלַת-הַהִכָּפֵל הַהוּא — וְאוּלָם נִמְצְאוּ בְּבַעֲלֵי-חַיִּים עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב; כֵּן הש"י, לִהְיוֹתוֹ חָפֵץ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי, וְרָאָה כַּמָּה מוֹנְעִים יֵשׁ לוֹ שֶׁהֵם מַטְרִידִים מֵהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת הַהוּא, חָתַר דֶּרֶךְ בְּשֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ. וְזֶה, בְּשֶׁהִרְבָּה לוֹ דְרָכִים וָאֳפָנִים, אֵינָם הֶכְרֵחִיִּים כֻּלָּם לְהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת, וְאָמְנָם נִמְצְאוּ עַל-צַד הַיּוֹתֵר-טוֹב, כְּדֵי שֶׁיֻּשַּׂג הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי אוֹ חֵלֶק מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי כָל אֶחָד מֵהֶם; כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּלֵט שׁוּם-אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט, אוֹ מִן הָאֲנָשִׁים בִּכְלָל, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג הַשְּׁלֵמוּת הַהוּא, אִם יִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיגוֹ בְּאַחַת מִן הַדְּרָכִים הָהֵן.
"לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רז"ל בְּסוֹף מַכּוֹת: "רַבִּי חֲנַנְיָא בֶן-עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיהו מב, כא]: "יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"". הִנֵּה בֵּאֲרוּ שֶׁלְּכָךְ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל רֹב הַמִּצְווֹת כְּדֵי לְצַדְּקָם וּלְזַכּוֹתָם; וְהוּא מְבֹאָר שֶׁאִם הָיוּ כֻלָּם הֶכְרֵחִיִּים לִקְנִיַּת הַשְּׁלֵמוּת, לֹא הָיָה זֶה זְכוּת אֶלָּא חוֹבָה. וְלָזֶה הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לֵהּ לְמָרַיְהוֹ דְּאָמְרֵת עֲלֵיהוֹ הָכִי, אֶלָּא: לְמִי שֶׁלֹּא קִיֵּם אֲפִלּוּ חֹק אֶחָד מִן הַתּוֹרָה.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
89 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק א'
90 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ב'
91 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ג'
טען עוד
וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ עַל אוֹתָהּ מִשְׁנָה: מֵעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה בַתּוֹרָה — כִּי כְשֶׁיְּקַיֵּם הָאָדָם מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת כַּסֵּדֶר וְכַהֹגֶן, וְלֹא יְשַׁתֵּף עִמָּהּ דָּבָר מִכַּוָּנוֹת הָעוֹלָם בְּשׁוּם-פָּנִים, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לִשְׁמָהּ מֵאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ — הִנֵּה זָכָה בָהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא. וְעַל-זֶה אָמַר [ר' חנניא] כִּי [המצוות] בִּהְיוֹתָן הַרְבֵּה, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם בְּחַיָּיו אַחַת מֵהֶן עַל-מַתְכֻּנְתָּהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ — בַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָהּ מִצְוָה תִּחְיֶה נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּמִמַּה שֶּׁיּוֹרֶה עַל הָעִקָּר הַזֶּה — רַבִּי חֲנִינָא בֶן-תְּרַדְיוֹן, שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶן-קִסְמָא: מָה אֲנִי* לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא? וְהֵשִׁיב: כְּלוּם בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדֶךָ? כְּלוֹמַר: נִזְדַּמֵּן לְךָ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה כַּהֹגֶן? וֶהֱשִׁיבוֹ כִּי נִזְדַּמְּנָה לוֹ מִצְוַת צְדָקָה עַל-דֶּרֶךְ שְׁלֵמוּת בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, וְזָכָה בָהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא [ע"ז יח.]. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ שָׁם. דעת הרמב"ם
____________________________________
עַל־צַד – באופן. כְפִילַת הַחוּשִׁים – כגון: שתי עיניים ושני אוזניים. מָה אֲנִי – האם אזכה.
ביאורים
אתמול ראינו את הספק בעניין ריבוי המצוות. איך, אם-כן, אפשר להסביר את ריבוי המצוות והחוקים בתורה, אם אכן אי אפשר לקיים ולשמור את כולם, כל הזמן?
האדם נברא עם זוג עיניים, זוג אוזניים, זוג נחיריים לנשימה וכן הלאה. מצד האמת, יכול האדם להסתדר גם עם אחד מהשניים – לשמוע באוזן אחת, או לראות בעין אחת. הוא יכול 'להסתדר'. אמנם מחסד הקב"ה על ברואיו – הוא ברא אותם 'על הצד היותר טוב', בצורה מתוקנת יותר. זוג האוזניים וזוג העיניים מקנים לאדם תפיסה מרחבית ויציבות, וכן במקרה של פגיעה, חלילה, באחת העיניים – תימצא השנייה שעל ידה יראה האדם.
אם-כן, ריבוי אינו מלמד דווקא על הכרחיות כל הפרטים, אלא לעיתים הוא נועד לתוספת טובה. הקב"ה, מסביר רבי יוסף אלבו, ראה שקשה לאדם להגיע לשלמות, כיוון שבעולמנו טרדות רבות, יצרים ומניעות מסוגים שונים ומגוונים. אם ניתנו לאדם רק מעט מצוות, גם אותן הוא לא היה מקיים – לכן ניתן ריבוי כל כך גדול של מצוות.
דברים אלו מתבטאים יפה בדברי חז"ל: 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' [מכות ג, טז]. ריבוי המצוות הוא זכות לישראל, כיוון שהוא יוצר מצב שבו אף אדם מישראל לא יכול להישאר ללא מצוות: 'אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון' [סנהדרין לז.].
הדברים מתחדדים בדברי הרמב"ם בפירוש המשנה. לדעת הרמב"ם, 'לחיי העולם הבא' זוכים אפילו על ידי קיום מצוה אחת – ובתנאי שתיעשה בשלמות ממש. בכוונה להיעשות לשמה ללא אף צירוף כוונה אחרת.
לקיים מצוה לשמה בשלמותה – אין זה קל. אמנם כאשר כל סדר יומו של איש מישראל מוקף חבילי חבילות של מצוות, אי אפשר, אומר הרמב"ם, שלא יקיים מצוה אחת בשלמות כל ימי חייו, ובה – יזכה לעולם הבא.
הרחבות
האם גוי יכול להשיג שלמות
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּלֵט שׁוּם־אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט, אוֹ מִן הָאֲנָשִׁים בִּכְלָל, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג הַשְּׁלֵמוּת הַהוּא. מדברים אלו עולה שגם גוי יכול להשיג שלמות. וכן למדנו בגמרא: "היה רבי מאיר אומר: מניין שאפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" [ויקרא יח, ה], 'כהנים לויים וישראלים' לא נאמר, אלא "האדם", הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" [סנהדרין נט.]. אמנם רבי יוסף אלבו חילק את משיגי השלמות לשניים, תחילה כתב: "אחד מישראל בפרט" – שהם ראשונים ומיוחדים להשגת השלמות – שהרי יש להם תרי"ג הזדמנויות! לאחר מכן כתב: "או אחד מן האנשים בכלל" – אלו הגויים, שיכולים אף הם להגיע לשלמות אך ניתנו להם לשם כך רק שבע מצוות בני נח (וראה גם מאמר ראשון כג). הדברים עולים בקנה אחד עם פירושה של הגמרא לדברי רבי מאיר המובאים לעיל. הגמרא [שם] מקשה מדברי רבי מאיר על דברי רבי יוחנן שאמר שגוי שעוסק בתורה חייב מיתה. מתרצת על כך הגמרא, שדברי רבי מאיר על מעלתו הגדולה של גוי שעוסק בתורה מוסבים על גוי שעוסק בתורה של שבע מצוות בני נח ואילו רבי יוחנן מדבר על גוי שעוסק בתורה של המצוות המיוחדות לעם ישראל. מכאן, שתורתם של ישראל גדולה יותר וממילא קירבתם להשגת השלמות רבה יותר.
מה מחבר שמיים וארץ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
חכמת התורה ומדעים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהי אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
