ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר
הפקפוק בתועלת התפילה
מַה שֶּׁהֵבִיא הָאֲנָשִׁים לְפַקְפֵּק בַּתְּפִלָּה קָרוֹב לְמַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתָם לְסַלֵּק יְדִיעַת הַשֵּׁם. וְזֶה שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִמָּלֵט הַדָּבָר מֵחֲלוּקָה* אִם* שֶׁנִּגְזַר מֵהַשֵּׁם טוֹב מָה* עַל אִישׁ מָה אוֹ לֹא נִגְזַר. וְאִם נִגְזַר אֵין צָרִיךְ תְּפִלָּה, וְאִם לֹא נִגְזַר אֵיךְ תּוֹעִיל הַתְּפִלָּה לְשַׁנּוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם לִגְזֹר עָלָיו טוֹב אַחַר שֶׁלֹּא נִגְזַר, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם מִן הָרָצוֹן אֶל לֹא רָצוֹן* וְלֹא מִלֹּא רָצוֹן אֶל רָצוֹן, וּבַעֲבוּר זֶה יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא יוֹעִיל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה* אֶל שֶׁיַּגִּיעַ לָאָדָם מֵהַשֵּׁם בַּעֲבוּרוֹ טוֹב מָה*, וְכֵן יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא תוֹעִיל הַתְּפִלָּה לְהַשִּׂיג טוֹב מָה אוֹ לְהִנָּצֵל מֵרַע שֶׁנִּגְזַר עָלָיו.
טענת איוב על תועלת התפילה
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
131 - מאמר שלישי פרק ל"ז חלק ו'
132 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק א'
133 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק ב'
טען עוד
הסיבה לטענת איוב
וְנִרְאֶה שֶׁנָּטָה אִיּוֹב לְזֶה הַדַּעַת בְּמַה שֶּׁסָּמַךְ לָזֶה: "הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי", כְּלוֹמַר, הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה כִּי לֹא בְיָדָם טוּבָם, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה יִרְבּוּ טוֹבוֹתֵיהֶם, וְלֹא יַזִּיק רֹעַ מַעֲשֵׂיהֶם לְהָסִיר מֵהֶם הַטּוֹבוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר כִּי עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי, כְּלוֹמַר הָעֵצָה הָאֱלֹהִית הַיְּעוּצָה עַל אֵלֶּה הָרְשָׁעִים שֶׁיְּבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם הִיא רְחוֹקָה מִידִיעָתִי, וְעַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל בִּגְזֵרָה, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה הַכֹּל בִּגְזֵרָה וְהָיָה כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה מוֹעִיל, הָיָה רָאוּי שֶׁיַּגִּיעַ הָרַע אֶל הָרְשָׁעִים בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵינֶנּוּ כֵּן, כִּי "כַּמָּה* נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם* חֲבָלִים* יְחַלֵּק בְּאַפּוֹ", רוֹצֶה לוֹמַר כַּמָּה רְשָׁעִים נִרְאֶה שֶׁיִּדְעַךְ נֵרָם וְשֶׁיָּבוֹא עָלֵימוֹ אֵידָם כְּלוֹמַר גְּמוּל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְשֶׁיְּחַלֵּק לָהֶם הַשֵּׁם חֲבָלִים בְּאַפּוֹ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּמִזֶּה יֵרָאֶה שֶׁנָּטָה אִיּוֹב לְדַעַת הָרְשָׁעִים הָאוֹמְרִים שֶׁהַגְּזֵרָה אֱמֶת וְשֶׁלֹּא יוֹעִיל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַתְּפִלָּה לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה.
הכנת האדם עצמו לקבל השפע
וְזֶה הַדַּעַת אֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁהַשְׁפָּעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת יֻשְׁפְּעוּ עַל הַמְקַבֵּל בִּהְיוֹתוֹ בְּמַדְרֵגָה יְדוּעָה וַהֲכָנָה יְדוּעָה לְקַבְּלָם, וְאִם לֹא יָכִין הָאָדָם עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַהוּא הִנֵּה הוּא הַמּוֹנֵעַ טוֹב מֵעַצְמוֹ, שֶׁאִם נִגְזַר עַל אִישׁ מָה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁיַּצְלִיחוּ תְּבוּאוֹתָיו בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית וְהוּא לֹא יַחְרֹשׁ וְלֹא יִזְרַע בַּשָּׁנָה הַהִיא, אַף אִם יַמְטִיר הַשֵּׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ עַל פְּנֵי תֵבֵל אַרְצָה לֹא תִצְלַחְנָה תְּבוּאוֹתָיו אַחַר שֶׁלֹּא חָרַשׁ וְזָרַע, וְהוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַטּוֹב הַהוּא בְּשֶׁלּא הֵכִין עַצְמוֹ לְקַבְּלוֹ.
____________________________________
שֶׁלֹּא יִמָּלֵט הַדָּבָר מֵחֲלוּקָה – כל העניינים שקורים בעולם מתחלקים לשני מצבים. אִם – או. מָה – מסוים. לֹא רָצוֹן – חוסר רצון, רצון הפוך. כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה – המעשה הראוי. בַּעֲבוּרוֹ טוֹב מָה – עבור מעשהו הטוב יקבל שכר. נִפְגַּע – נתפלל ונבקש ממנו. כַּמָּה – כלומר מעטים הם. אֵידָם – פורענותם. חֲבָלִים – יסורים.
הקדמה
התפילה היא אחת מאבני היסוד של היהדות. בתוך כל הריצות והעיסוקים, בין העבודה והעניינים השונים, שם היא ניצבת, כמו אי בלב ים סוער. מקום רוחני שאליו אפשר להימלט מגלי החיים הגבוהים שמאיימים לשטוף אותנו.
אבל מה לעשות, לא תמיד אנחנו מצליחים להתחבר לתפילה. יש לכך סיבות רבות, אך ללא ספק חלק מכך נעוץ בחוסר הבנתנו את פעולת התפילה. בפרקים שלפנינו מתמודד רבי יוסף אלבו עם שאלות יסודיות בנושא התפילה והברכות: האם ה’ באמת מקשיב לתפילות שלנו? איך הם פועלות על העולם? איך ייתכן שתפילה תבטל גזירה אלוהית?
בתשובותיו העמוקות, הוא מבצר את האמונה בכוחה האדיר של התפילה ליצור שינוי לטובה. לא פחות מכך, הוא מבסס את התפילה כעמוד יסודי בעיצוב האישיות. לפי רבי יוסף אלבו, התפילה מהווה ציר מרכזי בהשלמתו של האדם ומרוממת אותו למדרגות חדשות. אותה התרוממות והתעלות מסוגלת לחולל שינויים כבירים במציאות ולהפוך חדלון לברכה. היא מחברת את האדם אל אלוהיו – מקור חייו – ובכך מעניקה חיים ושפע. גם הברכות שמברך האדם את חברו יכולות לחולל מהפך, אך גם זה תלוי בעבודת האדם. זוהי לא מיסטיקה אלא חשבון אלוהי מדויק שמנהל את העולם לפי דרגתו של האדם ועוצמת מאמציו.
לסיום, רבי יוסף אלבו בונה את הצורה הנכונה לתפילה – סדר תפילה היוצר גישה של ענווה ובונה בטחון בה' שיעשה את הטוב ביותר עבורנו.
ביאורים
רבי יוסף אלבו פותח את נושא התפילה בשאלה פילוסופית שנוגעת באופן משמעותי בהתנהלות היום-יומית שלנו – השפעת המעשים שלנו על הרצון האלוהי.
בשונה מגישת התורה לנושא, ישנה גישה שמתייחסת לעתיד כגורל שאינו יכול להשתנות. לא המעשים הטובים ולא התפילה ישנו את עתידו של האדם. גורלו נקבע על ידי היושב במרומים מאז ומקדם, ומי יכול לשנות את רצון אלוהים?
ביסודה של גישה זו עומדת נקודת אמת – אכן, הקב"ה עליון ונישא, ואנו לא יכולים להשפיע על רצונו. אך גישה זו יוצרת ניתוק מוחלט בין הבורא לנברא, מבטלת את ערך האדם ומעשיו וממילא מובילה להרס של כל חלקה טובה. זו גישה הרסנית שעלולה להוליד רשעות . כאשר הכל כבר נגזר והמעשים לא משנים מאומה, אין כל ערך למעשה טוב ולמאמץ. האדם נותן לחייו לזרום כפי חשקו, ביודעו שאין לו שום יכולת ליצור שינוי במהלך חייו. זוהי גישה שמביאה לחוסר אחריות, לעצלות ולהפקרות. בשם הנצח מנתקים את העולם ממקורו הנצחי ויוצרים בו כאוס של גשמיות ורשעות חסרות רסן.
אף איוב התייחס לסוגיה זו. לאחר שספג יסורים רבים הוא הביע תמיהה על ה'. איך ייתכן שרשע וטוב לו וצדיק ורע לו?! במקום להעמיק חקר בהתנהלות האלוהית, הסביר איוב שהמציאות מנותקת מאלוהים. עונש לא ניתן לרשעים, ודעתם נכונה – אין כשרון המעשה והתפילה משפיע על גורלו של האדם. הרשעות יכולה לחגוג ללא שום גמול ועונש.
רבי יוסף אלבו מלמד אותנו מהי ההבנה הנכונה – אכן אלוהים עליון ונצחי ואינו משתנה, אולם מי שמשתנה זה אנחנו ! הקדוש ברוך הוא חפץ חסד ומעוניין להשפיע עלינו שפע טוב, ברכה והצלחה, אך זה תלוי בדרגה שלנו. אם נהיה במדריגה הראויה, אכן נזכה לכל השפע האלוהי, אך אם לא נגיע אליה, לא נזכה בו.
גישה זו מעניקה את מלוא האחריות לאדם ונותנת לו לעצב את חייו בדרך האמת והיושר.
לרפואת חיים בן זוהרה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
