ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר
הפקפוק בתועלת התפילה
מַה שֶּׁהֵבִיא הָאֲנָשִׁים לְפַקְפֵּק בַּתְּפִלָּה קָרוֹב לְמַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתָם לְסַלֵּק יְדִיעַת הַשֵּׁם. וְזֶה שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִמָּלֵט הַדָּבָר מֵחֲלוּקָה* אִם* שֶׁנִּגְזַר מֵהַשֵּׁם טוֹב מָה* עַל אִישׁ מָה אוֹ לֹא נִגְזַר. וְאִם נִגְזַר אֵין צָרִיךְ תְּפִלָּה, וְאִם לֹא נִגְזַר אֵיךְ תּוֹעִיל הַתְּפִלָּה לְשַׁנּוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם לִגְזֹר עָלָיו טוֹב אַחַר שֶׁלֹּא נִגְזַר, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם מִן הָרָצוֹן אֶל לֹא רָצוֹן* וְלֹא מִלֹּא רָצוֹן אֶל רָצוֹן, וּבַעֲבוּר זֶה יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא יוֹעִיל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה* אֶל שֶׁיַּגִּיעַ לָאָדָם מֵהַשֵּׁם בַּעֲבוּרוֹ טוֹב מָה*, וְכֵן יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא תוֹעִיל הַתְּפִלָּה לְהַשִּׂיג טוֹב מָה אוֹ לְהִנָּצֵל מֵרַע שֶׁנִּגְזַר עָלָיו.
טענת איוב על תועלת התפילה
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
131 - מאמר שלישי פרק ל"ז חלק ו'
132 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק א'
133 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק ב'
טען עוד
הסיבה לטענת איוב
וְנִרְאֶה שֶׁנָּטָה אִיּוֹב לְזֶה הַדַּעַת בְּמַה שֶּׁסָּמַךְ לָזֶה: "הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי", כְּלוֹמַר, הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה כִּי לֹא בְיָדָם טוּבָם, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה יִרְבּוּ טוֹבוֹתֵיהֶם, וְלֹא יַזִּיק רֹעַ מַעֲשֵׂיהֶם לְהָסִיר מֵהֶם הַטּוֹבוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר כִּי עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי, כְּלוֹמַר הָעֵצָה הָאֱלֹהִית הַיְּעוּצָה עַל אֵלֶּה הָרְשָׁעִים שֶׁיְּבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם הִיא רְחוֹקָה מִידִיעָתִי, וְעַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל בִּגְזֵרָה, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה הַכֹּל בִּגְזֵרָה וְהָיָה כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה מוֹעִיל, הָיָה רָאוּי שֶׁיַּגִּיעַ הָרַע אֶל הָרְשָׁעִים בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵינֶנּוּ כֵּן, כִּי "כַּמָּה* נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם* חֲבָלִים* יְחַלֵּק בְּאַפּוֹ", רוֹצֶה לוֹמַר כַּמָּה רְשָׁעִים נִרְאֶה שֶׁיִּדְעַךְ נֵרָם וְשֶׁיָּבוֹא עָלֵימוֹ אֵידָם כְּלוֹמַר גְּמוּל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְשֶׁיְּחַלֵּק לָהֶם הַשֵּׁם חֲבָלִים בְּאַפּוֹ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּמִזֶּה יֵרָאֶה שֶׁנָּטָה אִיּוֹב לְדַעַת הָרְשָׁעִים הָאוֹמְרִים שֶׁהַגְּזֵרָה אֱמֶת וְשֶׁלֹּא יוֹעִיל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַתְּפִלָּה לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה.
הכנת האדם עצמו לקבל השפע
וְזֶה הַדַּעַת אֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁהַשְׁפָּעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת יֻשְׁפְּעוּ עַל הַמְקַבֵּל בִּהְיוֹתוֹ בְּמַדְרֵגָה יְדוּעָה וַהֲכָנָה יְדוּעָה לְקַבְּלָם, וְאִם לֹא יָכִין הָאָדָם עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע הַהוּא הִנֵּה הוּא הַמּוֹנֵעַ טוֹב מֵעַצְמוֹ, שֶׁאִם נִגְזַר עַל אִישׁ מָה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁיַּצְלִיחוּ תְּבוּאוֹתָיו בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית וְהוּא לֹא יַחְרֹשׁ וְלֹא יִזְרַע בַּשָּׁנָה הַהִיא, אַף אִם יַמְטִיר הַשֵּׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ עַל פְּנֵי תֵבֵל אַרְצָה לֹא תִצְלַחְנָה תְּבוּאוֹתָיו אַחַר שֶׁלֹּא חָרַשׁ וְזָרַע, וְהוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַטּוֹב הַהוּא בְּשֶׁלּא הֵכִין עַצְמוֹ לְקַבְּלוֹ.
____________________________________
שֶׁלֹּא יִמָּלֵט הַדָּבָר מֵחֲלוּקָה – כל העניינים שקורים בעולם מתחלקים לשני מצבים. אִם – או. מָה – מסוים. לֹא רָצוֹן – חוסר רצון, רצון הפוך. כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה – המעשה הראוי. בַּעֲבוּרוֹ טוֹב מָה – עבור מעשהו הטוב יקבל שכר. נִפְגַּע – נתפלל ונבקש ממנו. כַּמָּה – כלומר מעטים הם. אֵידָם – פורענותם. חֲבָלִים – יסורים.
הקדמה
התפילה היא אחת מאבני היסוד של היהדות. בתוך כל הריצות והעיסוקים, בין העבודה והעניינים השונים, שם היא ניצבת, כמו אי בלב ים סוער. מקום רוחני שאליו אפשר להימלט מגלי החיים הגבוהים שמאיימים לשטוף אותנו.
אבל מה לעשות, לא תמיד אנחנו מצליחים להתחבר לתפילה. יש לכך סיבות רבות, אך ללא ספק חלק מכך נעוץ בחוסר הבנתנו את פעולת התפילה. בפרקים שלפנינו מתמודד רבי יוסף אלבו עם שאלות יסודיות בנושא התפילה והברכות: האם ה’ באמת מקשיב לתפילות שלנו? איך הם פועלות על העולם? איך ייתכן שתפילה תבטל גזירה אלוהית?
בתשובותיו העמוקות, הוא מבצר את האמונה בכוחה האדיר של התפילה ליצור שינוי לטובה. לא פחות מכך, הוא מבסס את התפילה כעמוד יסודי בעיצוב האישיות. לפי רבי יוסף אלבו, התפילה מהווה ציר מרכזי בהשלמתו של האדם ומרוממת אותו למדרגות חדשות. אותה התרוממות והתעלות מסוגלת לחולל שינויים כבירים במציאות ולהפוך חדלון לברכה. היא מחברת את האדם אל אלוהיו – מקור חייו – ובכך מעניקה חיים ושפע. גם הברכות שמברך האדם את חברו יכולות לחולל מהפך, אך גם זה תלוי בעבודת האדם. זוהי לא מיסטיקה אלא חשבון אלוהי מדויק שמנהל את העולם לפי דרגתו של האדם ועוצמת מאמציו.
לסיום, רבי יוסף אלבו בונה את הצורה הנכונה לתפילה – סדר תפילה היוצר גישה של ענווה ובונה בטחון בה' שיעשה את הטוב ביותר עבורנו.
ביאורים
רבי יוסף אלבו פותח את נושא התפילה בשאלה פילוסופית שנוגעת באופן משמעותי בהתנהלות היום-יומית שלנו – השפעת המעשים שלנו על הרצון האלוהי.
בשונה מגישת התורה לנושא, ישנה גישה שמתייחסת לעתיד כגורל שאינו יכול להשתנות. לא המעשים הטובים ולא התפילה ישנו את עתידו של האדם. גורלו נקבע על ידי היושב במרומים מאז ומקדם, ומי יכול לשנות את רצון אלוהים?
ביסודה של גישה זו עומדת נקודת אמת – אכן, הקב"ה עליון ונישא, ואנו לא יכולים להשפיע על רצונו. אך גישה זו יוצרת ניתוק מוחלט בין הבורא לנברא, מבטלת את ערך האדם ומעשיו וממילא מובילה להרס של כל חלקה טובה. זו גישה הרסנית שעלולה להוליד רשעות . כאשר הכל כבר נגזר והמעשים לא משנים מאומה, אין כל ערך למעשה טוב ולמאמץ. האדם נותן לחייו לזרום כפי חשקו, ביודעו שאין לו שום יכולת ליצור שינוי במהלך חייו. זוהי גישה שמביאה לחוסר אחריות, לעצלות ולהפקרות. בשם הנצח מנתקים את העולם ממקורו הנצחי ויוצרים בו כאוס של גשמיות ורשעות חסרות רסן.
אף איוב התייחס לסוגיה זו. לאחר שספג יסורים רבים הוא הביע תמיהה על ה'. איך ייתכן שרשע וטוב לו וצדיק ורע לו?! במקום להעמיק חקר בהתנהלות האלוהית, הסביר איוב שהמציאות מנותקת מאלוהים. עונש לא ניתן לרשעים, ודעתם נכונה – אין כשרון המעשה והתפילה משפיע על גורלו של האדם. הרשעות יכולה לחגוג ללא שום גמול ועונש.
רבי יוסף אלבו מלמד אותנו מהי ההבנה הנכונה – אכן אלוהים עליון ונצחי ואינו משתנה, אולם מי שמשתנה זה אנחנו ! הקדוש ברוך הוא חפץ חסד ומעוניין להשפיע עלינו שפע טוב, ברכה והצלחה, אך זה תלוי בדרגה שלנו. אם נהיה במדריגה הראויה, אכן נזכה לכל השפע האלוהי, אך אם לא נגיע אליה, לא נזכה בו.
גישה זו מעניקה את מלוא האחריות לאדם ונותנת לו לעצב את חייו בדרך האמת והיושר.
לרפואת חיים בן זוהרה הי"ו
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
דיני קדימה בברכות
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
