ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- מעמד הקהל וניסוך המים
התורה מתארת את הדברים בצורה מרגשת (דברים ל"א, י-יג):
(י) וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:
(יא) בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
מהי מטרת המעמד? האם המטרה היא ללמוד תורה? אם כך, לשם מה מביאים גם ילדים קטנים (עיין חגיגה ג.)?
מתוך לשון הכתוב נראה שישנה מטרה חשובה למעמד זה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א-לוהיכם" – המעמד נועד להחדיר יראת שמים בלבות העם. התורה חוזרת על הדברים שוב: "ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' א-לוהיכם". בפעם הראשונה יש שמיעה ולימוד המביאים ליראת שמים. אך בפעם השנייה ילמדו יראת שמים: "ולמדו ליראה את ה' ". מעמד זה כולל לימוד תורה, אך עיקרו יראת שמים.
אולם, מסתבר שישנה נקודה מרכזית נוספת. הרמב"ם (חגיגה פ"ג ה"ו) מבאר שמעמד הקהל הוא מעין שחזור של מעמד הר סיני:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתירה, ומי שאינו יכול לשמוע מכווין לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל.
כולם מקבלים את התורה מחדש. כולם צריכים להיות נוכחים במעמד זה. יש השומעים ומבינים ויש שאינם מבינים. אך כולם כאחד, עם ישראל כולו, עומד ושומע את התורה, עומד ומקבל עול מלכות שמים.
ייתכן שמצוות הקהל כיום מן התורה (אם אין קשר מהותי בינה ובין השמיטה), וייתכן שהיא מדרבנן (כשם ששמיטה דרבנן). אמנם, גם אם אינה מדאורייתא או מדרבנן, הרי שיש דבר יפה בעשיית זכר להקהל – כל ישראל מצטרפים יחד בירושלים, והגדול קורא בתורה.
בשנת תש"ו, שנתיים לפני קום המדינה, קיים הרב הרצוג את מעמד ההקהל הראשון בזמן הזה. רכבת מיוחדת יצאה מתל אביב לירושלים לכבוד המאורע.
לאחר קום המדינה (תשי"ג) התקיים שוב מעמד הקהל אך לא ליד הכותל המערבי, כי העיר הייתה חצויה. ההקהל נערך אז בהר ציון, וכך גם בשנת תש"ך ובשנת תשכ"ז.
בסוכות תשל"ד – כשהכותל כבר היה בידינו – נערכו למעמד הקהל גדול ומשמעותי. אולם ביום הכיפורים פרצה המלחמה ובוטל ההקהל. מאז נערך ההקהל באופן קבוע על יד הכותל המערבי. בשנת תשמ"ח נעשה מעמד הקהל גדול, והנשיא חיים הרצוג קרא בתורה (חלק מהראשונים מנו את עצם הכינוס כמצווה, ואת הקריאה כמצווה נוספת. הרבי מלובביץ' סבר שעיקר ההקהל הוא חיזוק התורה בעם, לאו דווקא על ידי המלך, ולדעתו יש לקיים כינוסים לחיזוק התורה בשנה זו).
אנו נדרשים לחשוב היטב כיצד לארגן אירוע הקהל רציני וממלכתי; לחשוב כיצד לחבר קהלים שונים בעם ישראל. באופן זה תיווצר אחדות גם סביב התורה.
מדוע במוצאי שביעית?
החזקוני (דברים ל"א, יב) מסביר שכיוון שבחג האסיף הזה אין אוספים תבואה (שהרי לא זרעו בשמיטה), העם פנוי לבוא ללמוד תורה במקום זאת.
ונראה לומר בסגנון שונה: מצווה זו מתקיימת דווקא במוצאי שנת השמיטה. בסיום שנת השמיטה, לאחר שנה שלמה שבה היה ניתוק מן החומר, שנה של התעלות ורוחניות, שנה של בנייה מוסרית, ערכית וחברתית, שנה של חיזוק עצום באמונה – עלינו לעצור ולחשוב כיצד תשפיע שנה זו על שש השנים הבאות. כיצד נדאג ששנות העבודה הרגילות ייבנו מתוך קדושה וטהרה, מתוך מוסר וערכים. שנים שבהן הקב"ה יהיה מרכז הכול, כפי שהיה בשנת השמיטה.
מעמד הקהל יש בו כדי לסכם את המשמעות הרוחנית של השמיטה, שסיימה את שבע השנים הקודמות. אך יש בו גם כדי לחשוב על שש השנים הבאות, כפתיחה לשנים טובות יותר, נכונות יותר, רוחניות יותר ומוסריות יותר.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה תמיד יש מחלוקת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
