ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- מעמד הקהל וניסוך המים
התורה מתארת את הדברים בצורה מרגשת (דברים ל"א, י-יג):
(י) וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:
(יא) בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
מהי מטרת המעמד? האם המטרה היא ללמוד תורה? אם כך, לשם מה מביאים גם ילדים קטנים (עיין חגיגה ג.)?
מתוך לשון הכתוב נראה שישנה מטרה חשובה למעמד זה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א-לוהיכם" – המעמד נועד להחדיר יראת שמים בלבות העם. התורה חוזרת על הדברים שוב: "ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' א-לוהיכם". בפעם הראשונה יש שמיעה ולימוד המביאים ליראת שמים. אך בפעם השנייה ילמדו יראת שמים: "ולמדו ליראה את ה' ". מעמד זה כולל לימוד תורה, אך עיקרו יראת שמים.
אולם, מסתבר שישנה נקודה מרכזית נוספת. הרמב"ם (חגיגה פ"ג ה"ו) מבאר שמעמד הקהל הוא מעין שחזור של מעמד הר סיני:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתירה, ומי שאינו יכול לשמוע מכווין לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל.
כולם מקבלים את התורה מחדש. כולם צריכים להיות נוכחים במעמד זה. יש השומעים ומבינים ויש שאינם מבינים. אך כולם כאחד, עם ישראל כולו, עומד ושומע את התורה, עומד ומקבל עול מלכות שמים.
ייתכן שמצוות הקהל כיום מן התורה (אם אין קשר מהותי בינה ובין השמיטה), וייתכן שהיא מדרבנן (כשם ששמיטה דרבנן). אמנם, גם אם אינה מדאורייתא או מדרבנן, הרי שיש דבר יפה בעשיית זכר להקהל – כל ישראל מצטרפים יחד בירושלים, והגדול קורא בתורה.
בשנת תש"ו, שנתיים לפני קום המדינה, קיים הרב הרצוג את מעמד ההקהל הראשון בזמן הזה. רכבת מיוחדת יצאה מתל אביב לירושלים לכבוד המאורע.
לאחר קום המדינה (תשי"ג) התקיים שוב מעמד הקהל אך לא ליד הכותל המערבי, כי העיר הייתה חצויה. ההקהל נערך אז בהר ציון, וכך גם בשנת תש"ך ובשנת תשכ"ז.
בסוכות תשל"ד – כשהכותל כבר היה בידינו – נערכו למעמד הקהל גדול ומשמעותי. אולם ביום הכיפורים פרצה המלחמה ובוטל ההקהל. מאז נערך ההקהל באופן קבוע על יד הכותל המערבי. בשנת תשמ"ח נעשה מעמד הקהל גדול, והנשיא חיים הרצוג קרא בתורה (חלק מהראשונים מנו את עצם הכינוס כמצווה, ואת הקריאה כמצווה נוספת. הרבי מלובביץ' סבר שעיקר ההקהל הוא חיזוק התורה בעם, לאו דווקא על ידי המלך, ולדעתו יש לקיים כינוסים לחיזוק התורה בשנה זו).
אנו נדרשים לחשוב היטב כיצד לארגן אירוע הקהל רציני וממלכתי; לחשוב כיצד לחבר קהלים שונים בעם ישראל. באופן זה תיווצר אחדות גם סביב התורה.
מדוע במוצאי שביעית?
החזקוני (דברים ל"א, יב) מסביר שכיוון שבחג האסיף הזה אין אוספים תבואה (שהרי לא זרעו בשמיטה), העם פנוי לבוא ללמוד תורה במקום זאת.
ונראה לומר בסגנון שונה: מצווה זו מתקיימת דווקא במוצאי שנת השמיטה. בסיום שנת השמיטה, לאחר שנה שלמה שבה היה ניתוק מן החומר, שנה של התעלות ורוחניות, שנה של בנייה מוסרית, ערכית וחברתית, שנה של חיזוק עצום באמונה – עלינו לעצור ולחשוב כיצד תשפיע שנה זו על שש השנים הבאות. כיצד נדאג ששנות העבודה הרגילות ייבנו מתוך קדושה וטהרה, מתוך מוסר וערכים. שנים שבהן הקב"ה יהיה מרכז הכול, כפי שהיה בשנת השמיטה.
מעמד הקהל יש בו כדי לסכם את המשמעות הרוחנית של השמיטה, שסיימה את שבע השנים הקודמות. אך יש בו גם כדי לחשוב על שש השנים הבאות, כפתיחה לשנים טובות יותר, נכונות יותר, רוחניות יותר ומוסריות יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
