^ 1 ויש להטעים את הבנת הדבר ע"פ הרמב"ם בעניין מצוות קדוש בשבת, שנלמד מ"זכור את יום השבת לקדשו" – וכתב הרמב"ם "זכרהו בכניסתו וביציאתו קודם קצת או אח"כ קצת". משמע שהגדרת זמן גבולי יכול להיות גם אח"כ קצת. וזה הטעם להקהל בסוכות שבמוצאי שביעית.
^ 2 בספרי שם שני פרושים: "משנה תורה, אין לי אלא משמה תורה, שאר ד"ת מנין? ת"ל לשמור את כל דברי התורה הזאת. א"כ למה נאמר משנה תורה? שעתידה להשתנות. אחרים אומרים: אין קורין בהקהל אלא במשנה תורה בלבד.
פירוש ראשון הוכיח שצריך לכתוב את כל התורה כולה. ולכן באר את הלשון משנה תורה בדרך רמז לכתב העשוי להשתנות בזמן עזרא, שישנה את כתב ולשון התורה, יעשה טעמי מקרא וכך יהפוך אותה לנחלת הכל. ונראה שגם פרוש שני מסכים לכך שצריך לכתוב את התורה כולה מאותו הטעם, אלא שבאר את הבטוי "משנה התורה" כרמז להקהל.
ונראה להעמיק בדבר, התורה אומרת "כתבו לכם את השירה הזאת", ומכאן למדנו מצוות כתיבת ס"ת, ואע"פ ששירת התורה היא פר' האזינו, יש לכתוב את כל התורה שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ומדוע התורה הדגישה לכתוב את השירה דוקא? שהעיקר הוא לכתוב את התורה המיוחדת לו, והמורה לו דרך חיים, והיא הנקראת שירה, וכך אפשר להבין את הפירוש "תורה העשויה להשתנות", היא התורה שחידש עזרא לפי צורך דורו, וכך גם אפשר להבין את הפירוש "משנה תורה" שנקראת בהקהל ע"י המלך, והיא בודאי תורה מיוחדת שלו, שנכנסת ויוצאת עמו, לצורך הנהגת העם.
^ 3 אם זה מקור להקהל, אפשר ללמוד מכאן, שמטרת ההקהל היא לכרות ברית עם הקב"ה ולקבל את קיום המצוות בבחינת נעשה ונשמע.
^ 4 שמעתי מאמו"ר ז"ל את הסיפור על היהודי הקדוש שפירש את הפסוק הזה, והוסיף "עד תומם", והתלמידים לא הבינו את כוונתו, אמר ר' שמחה בונים שכוונת הרבי הייתה "עד תומם ושלמותם", היינו שחזר על דברי השירה הזאת כמה פעמים עד שעשה אותם תמימים.
^ 5 כמו שנאמר אצל שאול שלאחר בחירתו ע"י שמואל היו לו מתנגדים, ואמר שמואל "בואו ונחדש את המלוכה".