ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְגַם-כֵּן אֵין-שָׁם* מוֹנֵעַ מִצַּד-הִשְׁתַּנּוּת זְמַנֵּי חַיֵּי הָאָדָם. כִּי כְשֶׁיִּבָּחֲנוּ חַיֵּי הָאָדָם, נִמְצָא אוֹתָם נֶחֱלָקִים לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, שֶׁהֵם: שְׁנֵי הָעֲלִיָּה* וּשְׁנֵי הָעֲמִידָה וּשְׁנֵי הַיְרִידָה*; וְהִתְחַלְּפוּת הָאַהֲבָה בָהֶם הוּא כְפִי הִתְחַלֵּף מִינֵי הָאַהֲבָה, שֶׁהֵם: הַטּוֹב וְהַמּוֹעִיל וְהֶעָרֵב. כִּי בִשְׁנֵי הָעֲלִיָּה, שֶׁהֵם עַד שְׁלֹשִׁים אוֹ קָרוֹב לָהֶם, יֶאֱהַב הָאָדָם הֶעָרֵב וְיִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו מְאֹד. וְלָזֶה, תִּמָּצֵא הָאַהֲבָה הַזֹּאת בַּנְּעָרִים וּבַנָּשִׁים וּבַאֲשֶׁר הֵם בְּמַדְרֵגַת הַנְּעָרִים. כְּמִי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, לְפִי שֶׁהוּא עָרֵב אֵלָיו, מִבִּלְתִּי שֶׁיַּבִּיט אֶל הַהֶזֵּק הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ לַגּוּף וְלַנָּפֶשׁ — הִנֵּה הוּא דוֹמֶה אֶל הַנְּעָרִים הַנִּמְשָׁכִים אַחַר תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל וְלֹא יַבְחִינוּ הַהֶזֵּק הַנִּמְשָׁךְ מֵרִבּוּי הַמַּאֲכָל, וְלֹא יֹאהֲבוּ דָבָר אַחֵר אֶלָּא מִי שֶׁיַּעֲנִיקֵם כִּכַּר לֶחֶם אַחַת אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר הַתַּעֲנוּגִים הָעֲרֵבִים. וּבִשְׁנֵי הָעֲמִידָה, שֶׁהֵם מִשְּׁלֹשִׁים וְעַד חֲמִשִּׁים אוֹ קָרוֹב לָהֶם, תִּגְבַּר עַל הָאָדָם אַהֲבַת הַמּוֹעִיל; עַד שֶׁיֵּשׁ מִן הָאֲנָשִׁים מִי שֶׁיַּנִּיחַ הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וּשְׁאָר הַתַּעֲנוּגִים הָעֲרֵבִים, לְהִמָּשְׁכוֹ אַחַר הַשְּׂחוֹק*, לִהְיוֹתוֹ מְדַמֶּה הַתּוֹעֶלֶת הַגָּדוֹל שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מֵהָרֶוַח הָגָּדוֹל בִּזְמָן מֻעָט. וְכֵן מִי שֶׁיִּרְכַּב עַל הַסְּפִינוֹת וְיִתֵּן בַּיָּם דֶּרֶךְ, וִיסַכֵּן עַצְמוֹ בְּמַיִם עַזִּים וְיִתֵּן בָּהֶם נְתִיבָה*, לְתִקְוַת הָרֶוַח וְהַתּוֹעֶלֶת, וְלֹא יָחֹשׁ לְתַעֲנוּג אַחֵר כְּלָל. וּבִשְׁנֵי הַיְרִידָה, שֶׁהֵם שְׁנֵי הַזִּקְנָה מֵחֲמִשִּׁים שָׁנִים וְאֵילֵךְ, לֹא יָחֹשׁ הָאָדָם לַמּוֹעִיל וְלֹא לֶעָרֵב, אֲבָל אַהֲבָתוֹ בִלְבַד תִּהְיֶה אֶל הַטּוֹב מִצַּד-מַה שֶּׁהוּא טוֹב. וְלָזֶה יִמָּצְאוּ הַזְּקֵנִים נִמְשָׁכִים לַעֲבוֹדַת ה' וְנִבְדָּלִים מֵהַתַּאֲווֹת יוֹתֵר מִזּוּלָתָם. כִּי אַחַר שֶׁיִּרְאוּ שֶׁהָאַהֲבָה אֲשֶׁר מִצַּד-הֶעָרֵב, אוֹ מִצַּד-הַמּוֹעִיל, בִּלְתִּי-קַיָּמוֹת, לֹא יָחֹשּׁוּ רַק לְאַהֲבַת הַטּוֹב מִצַּד מַה שֶּׁהוּא טוֹב, שֶׁהִיא אַהֲבָה קַיֶּמֶת וּבִלְתִּי-מִשְׁתַּנֵּית בְּהִמָּצֵא הָאָהוּב, שֶׁהוּא ה', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזוֹ הִיא סִבַּת יְשׁוּעַת הַנָּפֶשׁ*.
____________________________________
שָׁם – למציאות אהבת ה'. הָעֲלִיָּה – הנערות. הַיְרִידָה – הזיקנה. הַשְּׂחוֹק – משחקי הימורים. וְיִתֵּן בָּהֶם נְתִיבָה – יפליג בדרכי הים. יְשׁוּעַת הַנָּפֶשׁ – קיומה והצלחתה הנצחית של הנשמה.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
141 - מאמר שלישי פרק ל"ה חלק ב'
142 - מאמר שלישי פרק ל"ה חלק ג'
143 - מאמר שלישי פרק ל"ה חלק ד'
טען עוד
בחיים ישנם שאיפות ורצונות רבים, אולם, כפי שלמדנו, בדרך כלל לאדם יש שאיפה אחת שהיא המרכזית בעבורו. הדבר מושפע הרבה מגילו ומשלבי ההתפתחות שבחייו. בתחילת דרכו של האדם יש יתרון מובהק לצדדים החושיים של האדם ביחס לשאר חלקי אישיותו. בשלבים אלו הצדדים המנטליים והפסיכולוגיים של האדם, כל מטמוני עומק הנפש, עוד אינם בשלים כדי ליטול חלק מכריע בחוויות החיים, וממילא, בבחירותיו. על כן הכרחי בשלב זה לנתב את חינוך האדם דרך אותם המושגים המוחשיים והמובנים לו. שיטות של פרסים בעבור מעשים, או הדמיית האלוהים דרך טובו הגשמי, יהיו יעילות מאוד בתחילת הדרך. כשהזמן עובר והאדם מגיע לגיל העמידה, יש ירידה במינון ההנאות והתענוגות. האדם מתחיל לרכוש שליטה על עצמו, מפסיק להיות רגעי ו'קצר-טווח', ומושגיו מתחלפים לרוב למושגים של הצלחה, הישגים, מימוש עצמי וניצחון. שינוי זה נובע מהתגברות חלקי הדעת והמחשבה, אף-על-פי שהדחפים החושיים עדיין איתנים, כיון שהם ביססו לעצמם מקום של כבוד במרחבי האישיות לאורך תקופת הנעורים (אך אמנם הם נחלשו קצת ואינם מהווים עוד את מרכז חייו). הדעת שמתעצמת מעודדת את האדם לבנות שאיפות מורכבות ורחוקות-טווח, אולם במקרים רבים הן עדיין מתייחסות להנאתו של האדם, וההנאה הרגעית רק מתחלפת בהנאה תועלתית, שהיא הנאה מתמשכת יותר. בהמשך החיים נחלשים הדחפים, ואז נפתחת האפשרות להשתחרר מהמרוץ ולהתבונן, להרהר, לחשוב ולהתחבר. ככל שעובר הזמן, החלקים החיצוניים הולכים ונחלשים, וכל הקיים בעומק האישיות הולך וגדל. אז מוצא האדם בעצמו רגשות חדשים, שמרוב עדינותם ועומקם הוא לא נפגש אִתם כל כך עד עתה, או שלא חש את גודל העוצמה הטמונה בהם. בשלב זה, כשהוא מקבל מעט שקט ומרחבים בתוכו פנימה, הוא יכול להאזין אל הצלילים הדקים, ואז הוא מגלה אוצרות של ממש באהבה, בנתינה, בעשייה ובהקרבה. הוא מוצא את העוצמה האדירה שבטוּב. זו הסיבה שזקנים מוצאים בתוכם יותר שייכות לתפילה ולמצוות מאשר להנאות החושים.
הרחבות
• הסיבה לאהבת הבורא
לֹא יָחֹשּׁוּ רַק לְאַהֲבַת הַטּוֹב מִצַּד מַה שֶּׁהוּא טוֹב, שֶׁהִיא אַהֲבָה קַיֶּמֶת וּבִלְתִּי־מִשְׁתַּנֵּית בְּהִמָּצֵא הָאָהוּב, שֶׁהוּא ה'. רבי יוסף אלבו מסביר שהסיבה העיקרית לאהבת ה' היא היותו טוב, והדבר העיקרי שעל האדם לאהוב זה את הטוב. לעומתו, מסביר המהר"ל שאהבה נוצרת ביחס לדבר שנותן שלמות לאדם. ממילא, אהבת ה' נוצרת מכך שהקב"ה הוא הנותן קיום ושלמות לאדם: "השם יתברך הוא (מקור) קיום האדם ואי אפשר זולתו, ולפיכך שייך אהבה אליו. כי כל דבר הוא אוהב דבר אשר הוא (גורם) השלמתו והוא יתברך השלמת האדם". על גבי דברים אלו, מוסיף המהר"ל נדבך באהבת ה'. באהבת ה' יש פן ייחודי שאין בשום אהבה אחרת: "יותר שייך אהבה אל השם יתברך ממה ששייך אהבה בשאר דברים. כי כל אהבה שיש בין האוהבים אף שהם דבקים זה בזה, מכל מקום יש לכל אחד ואחד מציאות בעצמו. אבל האהבה אל השם יתברך במה שהאדם שב רוחו ונפשו אליו לגמרי (שהאדם מפנה את כל כוחותיו ורצונותיו כלפי הקב"ה בצורה גמורה) עד שאין לאדם מציאות בעצמו (כי כל בקשתו היא לעשות רצון ה'), ובזה הוא מתדבק לגמרי בו... כי זהו האהבה הגמורה כאשר מוסר נפשו אל ה' כי בזה דבק בו לגמרי והוא עצם האהבה" [נתיבות עולם נתיב אהבת ה', א]. מדרגת האהבה והדבקות הגדולה ביותר, השייכת רק ביחס לקב"ה, היא מסירת כל כוחות החיים לעשיית רצון ה' (עד כדי מסירות נפש ממש).
לעילוי נשמת פנחס מנחם בן מרדכי ז"ל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
ללמוד להתייחס
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
קילוף פירות וירקות בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
