ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
Italy
כסלו תשנ"ג
שאלה
גבר בן 56, רווק, חולה סרטן מעיים, כנראה בשלב מתחיל. הרופאים אמרו לו שחייב לבצע ניתוח להוצאת רוב מערכת המעיים ולהתקנת "פי טבעת מלאכותי" בבטן. לפי דעת הרופאים אין דרך אחרת לטפל במחלתו. להיפך, אם ינותח קיימים סיכויים גבוהים שיתרפא לגמרי. אלא, שניתוח זה עלול להביא, ברוב המקרים, לידי חוסר כח גברא. האיש מפחד מלתת את הסכמתו לניתוח. האם בכל זאת הוא חייב להסכים? חובה להוסיף שמדובר בחולה שאינו מיושב בדעתו מבחינה פסיכולוגית כללית, למרות שאין להגדירו כשוטה.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
213 - מגורים עם גוי ודיני יחוד
214 - ניתוח בניגוד לרצון החולה
215 - אשה יהודיה שחיה עם גוי - דינה לכהן
טען עוד
תשובה
תוך כדי בירור התשובה לשאלתך בעניין החולה, ולאחר התייעצות עם רופאים מומחים, הוברר לנו שחסרים פרטים. המלצתנו שהחולה ייבדק אצל רופא מומחה נוסף, אם תיאור המחלה כמתואר מתאים למקרה מאוד נדיר של מחלה זו1. ואם גם הוא יאשר את האבחנה ואת דרך הטיפול2, ויקבע כי החולה צריך לעבור ניתוח כדי להצילו מסכנת מות, כי אז חייב החולה להסכים לניתוח, ואף על פי שיש חשש ל"תשות כח גברא", פיקוח נפש דוחה אף חשש זה3. על כן חובת הרב לנסות לשכנעו להסכים לניתוח. אם החולה מתמיד בסירובו, כבר פסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל "ואם יש חולה שצריך ניתוח להצילו, ויש רוב גדול שיצליח הניתוח, יש לעשות לו הניתוח גם נגד רצונו, כל זמן שאין חשש שעצם מה שכך (ש)מכריחים אותו יגרום לו סכנה יותר גדולה"4. אבל אם ימשיך לסבול יסורים גדולים הן גופניים הן נפשיים גם אחרי הניתוח שיציל את חייו, במקרה דנן, כשיש ספק ביכולתו של החולה לשקול ולהכריע, יש לבדוק זאת לגופו של עניין על פי הערכת נימוקיו. זכותו של חולה להתנגד לניתוח, ואין לכפותו5.
המעריכים יגיעו למסקנה שאי-אפשר לסמוך עליו והוא נוהג בזה כשוטה, הרי שיש לכפותו6.
יש לציין שבכל מקרה שהוחלט לבצע ניתוח, צריך שיעשה זאת רופא שהתמחה בנושא.
1 נדיר שבשלב מאוד מוקדם של המחלה יש צורך בניתוח של רוב מערכת המעיים, כולל פי-הטבעת. ד"ר קלמן, פז, רופא מומחה לכבד ודרכי העיכול בביה"ח "שערי צדק" ירושלים.
2 על-פי "אגרות משה" לגר"מ פיינשטיין (חו"מ ח"ב תשובה עד אות ב).
3 שם תשובה עה.
4 תשובת הגר"מ פיינשטיין שפורסמה במאמרו של הרב מ' הלפרין "פסקי דין רפואה ומשפט" (ח"א עמ' 101 ואילך).
5 הכרעת מרן הגאון הרב שאול ישראלי,וראיה מהגמ' כתובות דף לג ע"ב גבי חנניה מישאל ועזריה שיש צד ביסורין שקשה
ממות. אמנם עיין ב"אגרות משה" (שם סי' עה, א) שמדבריו משמע, שבמקום שינצל לחיי עולם, כופין אותו להתרפא.
6 "אגרות משה" (שם סי' עד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
