ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
המדרש מסביר שהחמור המיוחד הזה נברא בערב שבת בין השמשות, זהו החמור שאברהם אבינו שם עליו את העצים והמאכלת, זהו החמור עליו הרכיב משה את אשתו, והוא החמור שעתיד לרכב עליו מלך המשיח. זה חמור שהאריך ימים... את החמור הזה העביר אברהם ליצחק, שהעביר ליעקב, שהעביר ללוי, לקהת, לעמרם, למשה, והוא נמצא גם היום, עד שהמשיח יבוא. אנחנו יודעים שמשה "קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע", אך מה העניין של מסירת החמור? על חמורו של המשיח מספרים חז"ל שיהיו לו מאה גוונים. איפה מוצאים חמור כזה, ולמה המשיח צריך חמור עם צבעים שונים?
'חמור' בא מהמילה 'חומר', חומריות. החמור הוא בעל החיים הכי פחות מורכב, הכי קרוב אל החומר. לכן אומרים על מישהו עקשן שהוא 'חמור', הולך עם הראש בקיר. חז"ל אומרים שלחמור תמיד קר – אפילו בתמוז, בשיא הקיץ, וזה מפני שהוא פחות חי.
ה' ברא עולם חומרי, וכל יהודי מזכך חלק מהחומר. כל אדם משאיר את טביעת האצבע הרוחנית שלו בעולם החמורי־חומרי הזה. לכל אחד יש תפקיד בתהליך הזיכוך, תפקיד שרק הוא יכול למלא. והוא מעביר את זה לבן שלו, ואומר לו: "עשיתי מה שיכולתי, עכשיו אני מוסר לך כדי שגם אתה תמשיך במלאכה". גם הרבי מליובאוויטש אמר לנו: "עשיתי כל מה שיכולתי, עכשיו עשו אתם כל שביכולתכם". לכן לחמורו של משיח יש מאה גוונים, כל אחד שם בו את הצבע שלו, את הצליל שלו, את הניגון שלו.
מטרתו של המשיח 'להחדיר' את האות אל"ף, אלופו של עולם, לתוך הגלות, ולהפוך 'גולה' ל'גאולה'; לגלות אלוקות בעולם, עד ש"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ריבונו של עולם אומר לעם ישראל: "אתם צריכים להבין שכדי להביא משיח, כל אחד צריך להביא את החלק שלו, את השלב שלו בגילוי האלוקות". אתה חלק משרשרת ארוכה, כל אחד מסתמך על מה שעשו הדורות שלפניו ומעביר את השליחות הלאה.
הרב ישראל מאיר לאו סיפר אודות ישיבה מסוימת שהייתה בפולין ערב השואה, ולראש הישיבה הייתה בת אחת ויחידה. כשהתחילה השואה, הרבה ניסו לברוח, אך ראש הישיבה נשאר עם הבחורים שלו. אחד מהם היה אהוב על ראש הישיבה אהבת נפש, ואותו בחור הצליח בסוף לברוח ועלה לארץ. אחרי השואה הוא בירר וגילה שראש הישיבה נרצח, אבל בתו ניצלה, התחתנה עם גוי ויש להם בן. היא כל־כך כעסה על הקדוש ברוך הוא עד שהיא הלכה והתנצרה, ואת בנה היא שלחה לכנסיה כדי שילמד להיות כומר.
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
147 - טעם הקדושה
148 - אתה לא לבד
149 - צילצלת לויקטור?
טען עוד
הוא הגיע אל הבית ודפק בדלת. היא פתחה, זיהתה אותו ומיד טרקה לו את הדלת בפנים. הוא היה בהלם, אחרי הטיסה וכל מה שכרוך בה, היא טורקת לו את הדלת... הוא לא וויתר, והתחיל לדפוק שוב ושוב בדלת. בסופו של דבר היא פתחה בזעם וצעקה עליו: "מה אתה רוצה ממני?! תן לי לחיות! חתכתי את השרשרת שלי ואני לא רוצה להיות יהודיה!". אחרי שצעקה עשר דקות, היא הפסיקה כדי לנשום לרגע, ואז הוא אמר לה: "אני צמא נורא, אולי אפשר לקבל כוס מים?" והיא אמרה "בסדר, אבל תחכה בחוץ". "את יודעת אני עומד פה כמעט שעה, אולי את יכולה להוציא לי גם כסא?". הלב היהודי שלה התרכך, היא הכניסה אותו הביתה, אך אמרה לו – "אני לא רוצה להתווכח על כלום, ולא רוצה שתחזיר אותי בתשובה!". "בסדר", הוא התרצה. "אבל את יודעת שאבא שלך היה כמו אבא גם עבורי. ספרי לי בבקשה על הרגעים האחרונים שלו בעולם הזה".
היא התחילה לספר, ותוך כדי דיבור היא בכתה, איך באמצע התפילה הם הרגו אותו... הלב נקרע. כאשר סיימה, קם אותו רב והלך לכיוון הדלת, כשהוא אומר לה: "אני הולך, אך ברצוני לומר לך רק דבר אחרון: המפתח נמצא אצלך". היא לא הבינה, ושאלה: "איזה מפתח, על מה אתה מדבר?". הוא לא ענה, המשיך ללכת ושב ואמר: "דעי לך, שהמפתח נמצא אצלך".
היא המשיכה ללוות אותו והתחננה "על איזה מפתח אתה מדבר?". הוא עצר, נעץ בה את עיניו ואמר: "הייתה מלחמה עצומה בין אבא שלך לבין הצורר יימח שמו. החלום של אביך היה שהנכד שלו יהיה יהודי. אבא שלך, שהיה הרבי שלי, חלם כל החיים להמשיך את השרשרת, להעביר את המסורת. לצורר היה חלום אחר לגמרי. החלום שלו היה שהנכד של סבא שלך לא יהיה יהודי, שלא יהיו יהודים בכלל. המפתח מי ינצח במלחמה הזו, אבא שלך או היטלר, נמצא אצלך". ובמילים האלה הוא יצא מהבית.
הוא נכנס למכונית וראה אותה נכנסת הביתה, מסיטה את הוילון ומביטה בו. הוא אמר לנהג, "תניע את האוטו, אבל עדיין אל תיסע". אחרי כמה דקות היא רצה החוצה ואמרה: "בסדר, אני רוצה שאבא שלי ינצח. אבל איך אני עושה את זה? התחתנתי עם גוי. אם אתה רוצה, תיקח את הבן שלי ותחנך אותו להיות יהודי". האיש ענה לה: "אבל הילד לא מכיר אותי. אקח אותו רק אם תבואי איתי לארץ". היא רצה פנימה להכין מזוודה, שניהם נסעו מיד לבית הספר הקתולי, אספו את הילד ונסעו לשדה התעופה. הרב לאו סיים את הסיפור ואמר: "אני מכיר את הבן הזה, כיום הוא אחד מגדולי הרבנים בישראל".
מה קרה לאישה? היא תפסה פתאום שהיא לא עלה תלוש. כמו אבא שלה, גם היא פרט בשרשרת שאביה שאף להמשיך הלאה. זה העניין של החומר שאנחנו מזככים – כל אחד עושה את העבודה כמיטב יכולתו ונותן את הגוון שלו, עד שהוא מעביר את השרביט לדור הבא. לכן כתוב שמשה קיבל תורה ולא לימד אותה אלא מסר אותה ליהושע. את הלפיד צריך להעביר הלאה, כך שכל אחד יוסיף בו את האש שלו, את הצבע שלו. כל אחד צריך להעביר את זה הלאה. אם מישהו מנתק את השלשלת הזו באמצע, הוא לא מנתק רק את עצמו, אלא גם את הסבא, והסבא של הסבא שלו, שמסרו את נפשם כדי שהנכד שלהם יישאר יהודי וימלא את תפקידו בעולם.
זו שליחות וגם אחריות, אך יותר מכך – כשאתה מבין ומרגיש שאתה חלק מהמסורת הזו, אתה מקבל כוחות. ברגע שאתה מבין שאתה פרט מתוך המסורת הענקית של עם ישראל, אתה מקבל את הכוחות של המסורת הזאת. כשעלה מבין שהוא קשור לשורשים, הוא רואה איך גם הגזע והענפים מחוברים יחד.
אם ענף מפסיק להעביר את כוח הצמיחה לעלים ולפירות – הוא מת והם מתים. כשהענף מבין שהוא חלק ממערכת שלמה, זה נותן לו הרבה יותר כוחות. למסור את התורה זה לא רק ללמד, אלא להעביר מסר: אתה לא תלוש, תפסיק לחשוב שאתה כלום! העבירו לך את כל האש, את כל הגוונים שהיו לפניך, עכשיו תורך.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
מה מברכים על פיצה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
