ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
בשבועות הקרובים נעסוק באזרחי ישראל, צאצאים ביולוגים לאב יהודי שאימם אינה יהודיה. קבוצה זו אכן זקוקה להליך גיור על פי ההלכה, כדי להתקבל לעם ישראל מכל הבחינות, ולהיחשב יהודים. ננסה להסביר מה, לענ"ד, עלינו לעשות ביחס לקבוצה זו. רבים מהעולים מברית המועצות לשעבר שייכים לקבוצה זו. רובם ככולם נחשבו כיהודים בברית המועצות, שהרי על פי החוק שם, הזהות הדתית והלאומית נקבעת על פי האב ולא על פי האם. התוצאה הייתה סבל רב מאנטישמיות, אפליה ודיכוי. לתדהמתם, כאשר הגיעו ארצה גילו עולים אלה שאף על פי שהם נחשבים אזרחי ישראל לכל דבר ועניין, הם לא נחשבים כיהודים על פי ההלכה, ולכן על פי החוק במדינת ישראל אין להם דרך להינשא כדת וכדין.
רבים מחברי קבוצה זו הכריזו בעלייתם ארצה ובהשתלבותם, מכל הבחינות, בחברה הישראלית, כולל שירות צבאי, "עמך עמי". דא עקא, כדי להיחשב יהודים על פי ההלכה ועל פי חוק, הם צריכים לעבור הליך גיור, שיכלול גם את ההצהרה "אלקיך אלקי" באמצעות קבלת מצוות.
ננסה לבחון: מהו ההבדל בינם לבין מי שאינם יהודים גם מצד האב?
חז"ל לימדונו שבנו של הישראלי מן הנכרית איננו נחשב כבנו. וז"ל הסוגיא במסכת קידושין:
"נכרית מנלן? אמר קרא: לא תתחתן בם. אשכחנא דלא תפסי בה קידושי, ולדה כמותה מנלן? א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי, דאמר קרא: כי יסיר את בנך מאחרי, בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה" (דף סח ע"ב).
כך נפסק להלכה ללא כל חולק.
רבי משה איסרליש, הרמ"א ראש לפוסקי אשכנז, חידש לנו בהגהותיו על הטור (סימן קנו) ב"דרכי משה" את החידוש הבא בשמו של ה"אור זרוע", שהיה גדול פוסקי אשכנז בתחילת תקופת הראשונים, ומצודתו הייתה פרוסה על פני כל אירופה".
"אור זרוע ריש יבמות מסתפק אם בנו מן השפחה ומן הנכרית הוא בנו מדרבנן אע"ג דמדאורייתא אינו בנו". נשאלת השאלה מה פירוש בנו מדרבנן? הרי בוודאי לא נוכל להתירו בבת ישראל, לא נוכל לצרפו למנין ולכל דבר שבקדושה וכדו'! אלא שיתכן שיש בדברים אלה מסר שעל ה"אב מדרבנן" החובה לטפל בבן וקודם כל להכניסו תחת כנפי השכינה בהליך גיור הלכתי שהרי הוא מ"זרע ישראל" (טור אבן העזר ב"דרכי משה")
ממקור זה וממקורות נוספים (המעוניינים יוכלו לקבלם על ידי פניה לארץ חמדה) הגיע הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, הגאון הרב בן ציון חי עוזיאל, למסקנה הבאה:
"הא למדת דבן הבא מן הנכרית נקרא זרעו של ישראל ועובר עליו משום ומזרעך לא תתן להעביר למולך, הלכך אם בא לגיירו מצוה עלינו להזדקק לגרותו כדי לכפר עון האב מאחרי הגרות ולבל ידח ממנו נדח. ואין לחוש שמא יגרר אחרי אמו דאדרבא אם דוחים אותו ועוקרים אותו ממקור חייו וזרעו שהוא אביו ודאי שיטמע בין הגויים ויכפור באלהי ישראל, וישנא תכלית שנאה את היהדות ותורתה ובהתגיירותו ימלט מכפירה ואביו שגיירו יתאמץ לחנכו בתורה ולהצילו מע"ז ואביזריהו, ולא חיישינן שימחה בגדלותו אלא אדרבא כיון שנתחנך בתורה והחזיק בגרותו שוב לא ימחה וכדכתבו הריטב"א והרשב"א ז"ל".
אם כך, בוודאי שאין להערים קשיים ולדחות מועמד כזה בשלב ראשון, כמו שנהוג לעשות לגבי גרים שאינם מזרע ישראל.
על מדינת ישראל להתעורר ולעשות כל מאמץ לקרב האנשים הנשים והטף, השייכים לקבוצה זו, לפני שיהיה מאוחר, כדי למנוע התבוללות וכדי למנוע סבל מיותר מאזרחיה המוגדרים כבר "זרע ישראל". זאת כדי שיעברו הליך גיור על פי ההלכה, תוך קבלתם בזרועות פתוחות ובמאור פנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













