ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
נביא בדברינו דוגמא מעניינת לדרך זו, המבוססת על פסוק בפרשתנו, פסוק מן ההפטרה ופסוק נוסף מפרשת שלח לך.
בסוף פרשתנו העם מתלונן על חוסר מים, הבעיה נפתרת באמצעות הכאה על הצור והכתוב מסכם:
"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְקֹוָק לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות י"ז ז).
על פי דברים אלה, המריבה משמעותה חוסר אמונה בסייעתא דשמיא, הנובעת מנוכחות שכינה. המבנה והביטויים מזכירים לנו את הפסוק המופיע בהפטרת פרשתנו. שם, תבורך מנשים יעל, מזמינה את שר צבא יבין אשר מלך בחצור, להיכנס לאהלה. לאחר שסיסרא מרווה את צמאונו בחלב, הוא מצווה על יעל:
"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבוֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן" (שופטים ד' כ).
במבט ראשון נראה שאין קשר בין הפרשיות.
הכתוב השלישי השופך אור חדש על הענין, מופיע בפרשת המרגלים. משה רבנו מדריך את שליחיו:
"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ...וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ ... וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר י"ג יז-כ).
חז"ל ובעקבותיהם רש"י, מוציאים לכאורה את הפסוק מפשוטו ומפרשים: "היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו".
מה המקור לפרשנות זו? אכן התורה מגדירה "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ' יט) אבל מכאן למסקנה כי כל עץ הנזכר בתורה רומז לאיש הדרך רחוקה.
רק אם נחבר את שלשת המקורות באמצעות המבנה הספרותי והשימוש בביטויים השוים נקבל את המסקנה הבאה:
השאלה שמשה רבנו ביקש לברר איננה בוטנית או גאוגרפית, השאלה היא שאלה רוחנית. מחקרם של המרגלים אמור לתת תשובה על השאלה האם השכינה שורה על הכנענים? האם יש בחברה שלהם אנשי מופת, אנשי אמונה, בעלי רמה רוחנית גבוהה, שיכולים להגן על החוסים בצילם כעל מי שחוסים בצל השכינה, בבחינת: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן"? (תהלים צ"א א). זו שאלת המפתח במאבק ביננו לבין יושבי הארץ, מי זכאי ליותר סייעתא דשמיא?
ההוכחה לכך נמצאת בפרשתנו. השימוש בפרשת שלח בביטויים: "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן", הרומז לשימוש בהם בפרשת בשלח: "הֲיֵשׁ יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", מוכיח שכוונתו של משה היא לבירור רוחני.
הפסוק מספר שופטים "הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן", מוכיח שניתן לפרש את ה"עץ" כאיש.
זכינו אם כך שדברינו קשורים גם לט"ו בשבט הבא עלינו לטובה.
אם נחשוב קדימה יש בדברים אלה גם מסר רוחני לדורנו.
שאלת זכותנו על ארץ ישראל = ארץ חמדה, תלויה בשאלה,
עד כמה נשכיל לבנות בארצנו חברת מופת, עם אנשי מופת, שיגנו על דורנו בזכותם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
