ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
נביא בדברינו דוגמא מעניינת לדרך זו, המבוססת על פסוק בפרשתנו, פסוק מן ההפטרה ופסוק נוסף מפרשת שלח לך.
בסוף פרשתנו העם מתלונן על חוסר מים, הבעיה נפתרת באמצעות הכאה על הצור והכתוב מסכם:
"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְקֹוָק לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות י"ז ז).
על פי דברים אלה, המריבה משמעותה חוסר אמונה בסייעתא דשמיא, הנובעת מנוכחות שכינה. המבנה והביטויים מזכירים לנו את הפסוק המופיע בהפטרת פרשתנו. שם, תבורך מנשים יעל, מזמינה את שר צבא יבין אשר מלך בחצור, להיכנס לאהלה. לאחר שסיסרא מרווה את צמאונו בחלב, הוא מצווה על יעל:
"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבוֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן" (שופטים ד' כ).
במבט ראשון נראה שאין קשר בין הפרשיות.
הכתוב השלישי השופך אור חדש על הענין, מופיע בפרשת המרגלים. משה רבנו מדריך את שליחיו:
"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ...וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ ... וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר י"ג יז-כ).
חז"ל ובעקבותיהם רש"י, מוציאים לכאורה את הפסוק מפשוטו ומפרשים: "היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו".
מה המקור לפרשנות זו? אכן התורה מגדירה "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ' יט) אבל מכאן למסקנה כי כל עץ הנזכר בתורה רומז לאיש הדרך רחוקה.
רק אם נחבר את שלשת המקורות באמצעות המבנה הספרותי והשימוש בביטויים השוים נקבל את המסקנה הבאה:
השאלה שמשה רבנו ביקש לברר איננה בוטנית או גאוגרפית, השאלה היא שאלה רוחנית. מחקרם של המרגלים אמור לתת תשובה על השאלה האם השכינה שורה על הכנענים? האם יש בחברה שלהם אנשי מופת, אנשי אמונה, בעלי רמה רוחנית גבוהה, שיכולים להגן על החוסים בצילם כעל מי שחוסים בצל השכינה, בבחינת: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן"? (תהלים צ"א א). זו שאלת המפתח במאבק ביננו לבין יושבי הארץ, מי זכאי ליותר סייעתא דשמיא?
ההוכחה לכך נמצאת בפרשתנו. השימוש בפרשת שלח בביטויים: "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן", הרומז לשימוש בהם בפרשת בשלח: "הֲיֵשׁ יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", מוכיח שכוונתו של משה היא לבירור רוחני.
הפסוק מספר שופטים "הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן", מוכיח שניתן לפרש את ה"עץ" כאיש.
זכינו אם כך שדברינו קשורים גם לט"ו בשבט הבא עלינו לטובה.
אם נחשוב קדימה יש בדברים אלה גם מסר רוחני לדורנו.
שאלת זכותנו על ארץ ישראל = ארץ חמדה, תלויה בשאלה,
עד כמה נשכיל לבנות בארצנו חברת מופת, עם אנשי מופת, שיגנו על דורנו בזכותם?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו בצד של החזקים!
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
