ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מרחשון תש"ס
גיור בן מאומץ ע"י נכרית וכהן
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
227 - ניתוח בניגוד לרצון החולה
228 - גיור בן מאומץ ע"י נכרית וכהן
229 - גיור קטנים שאביהם חזר בתשובה
טען עוד
תשובה
אמנם היה מי שטען, שבמקרה זה עדיף לגייר את האשה 1 , אבל רבו החולקים עליו שסוברים, שאין לגיירה, וכן נקטינן למעשה 2 .
אם כבר אימצו ילד, נראה שבנסיבות שתוארו, דהיינו שהם כבר מנהלים בית על פי ההלכה 3 , אפשר לגייר אותו 4 . ומעיקר הדין לכאורה גם אין מניעה מלאפשר להם לכתחילה לאמץ ילד על דעת כן שאחר כך יגיירוהו 5 .
עם זאת יש להדגיש שההלכה רואה "נישואין" כאלה בין כהן לבין אשה כמתואר כאיסור חמור 6 , ותובעת שייפרדו, ועל כן יש לשקול היטב, לפני שמחליטים בעניינים אלה, אילו צעדים עלולים לחזק את הקשר שביניהם, צעדים שבלעדיהם יש סיכוי שיתגרשו.
כמובן מדובר כאן במצב מאוד עדין, ורק רב המכיר את המצב מקרוב יכול לשפוט, מה עדיף 7 למעשה 8 .
__________________________________________________________
שו"ת מלמד להועיל (ח"ג אהע"ז סי' ח'). הוא טוען שהאיסור לבעול נכרית הוא חמור מאיסור גיורת לכהן. אמנם גם הוא מודה שלאחר שתתגייר אין לקדש אותם בקידושין הלכתיים.
2 שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כ"ח), שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן (סי' ס"ג אות ב'), שו"ת אגרות משה (כרך ד' אהע"ז ח"ב סי' ד', וכן כרך ו' יו"ד ח"ג סי' ק"ז), ושו"ת יביע אומר (ח"ב אהע"ז סי' ג'). האחיעזר טוען דהגירות באמת מרבה באיסורים שעליהם עוברים, והאגרות משה טוען שגירות כזאת - שבה האשה אינה מקבלת על עצמה את איסור הגיורת לכהן - לא חלה אפילו בדיעבד. ועיין שם ביביע אומר שמביא עוד טעמים שאין לגייר אותה.
3 ושעל כן אין חשש שמתנהגים כך רק לפנים וכוונתם היא לחזור לחיים חילוניים לאחר שבית הדין יגייר את הקטן.
4 גיור קטן מבוסס על דין "זכין לאדם שלא בפניו" (כתובות יא ע"ב) ועל כן מגיירים קטן רק אם הגיור ייחשב לו כזכות. דנו האחרונים אם גיורו של קטן שאינו עתיד לשמור מצוות נחשב כזכות או כחובה. בשו"ת בית יצחק (לגרי"י שמעלקיש, יו"ד ח"ב סי' ק אות יא) סובר דכן יש להגדיר גיור כזה כזכות, וכן היא נטיית "אגרות משה" (כרך ב יו"ד ח"א סי' קנח). ועיין עוד בשו"ת אחיעזר סי' כח. אמנם גם "בית יצחק" סבור (אהע"ז סי' כט אות יא) שבהכאי גוונא אין לגייר לכתחילה. ובשו"ת "דעת כהן" (סי' קמז ד"ה אבל, ובסו"ס קמ"ח ד"ה והאמת) כותב שיהיה חסרון של קבלת מצוות, מרכיב המעכב בתהליך גירות. ועוד עיין שם (בשו"ת דעת כהן, סי' קמ"ז ד"ה וחוץ) סיבות אחרות שלא לגייר ילד כשידוע שלאחר הגירות לא ישמור מצוות.
מכל מקום, בנדון דידן שיש להניח שהבן כן ישמור מצוות לאחר גיורו, רואים בתשובות הנ"ל שכן אפשר לגיירו. ודלא כמשמעות השו"ת שרידי אש (ח"ב סו"ס צו ד"ה ועכשיו).
5 אמנם, אם מגיירים יש להקפיד להודיע לילד שהוא גר (ושיוכל למחות ביהדותו) לפני שמגיע לגיל בר (או בת) מצוה, ע' שו"ת אגרות משה (כרך ב יו"ד ח"א סי' קסב).
6 שו"ע אהע"ז סי' טז סעיפים א-ב.
7 ועו"ע שם בסוף תשובת האגרות משה (יו"ד ח"א סי' קס"ב) שכותב "ואם לעצתי תשמעו אין צריך להכניס זרע נכרים כי אין בזה שום צורך ותכלית ורק כשבא מעצמו להתגייר לשם שמיים צריך לקבלו", ויש לציין שהוא דיבר אפילו במקרה שבו שני ההורים הם יהודים. כמובן גם לגבי זה רק רב מקומי יכול לשפוט עד כמה יש בנידון שלו "צורך ותכלית".
8 הערת הגרז"נ גולדברג: לענ"ד נראה שאם רואים ויש אומדנא שיחנכו את הילד לשמירת תורה ומצוות אף שהם עוברים איסור תורה לתיאבון מ"מ אם מבינים שיתגדל הנער לשמירת המצות א"כ יש לדון שהגירות זכות הוא לו ושפיר ניתן לגיירו ואף שאם היה בנם של האשה לא היו מגיירים את הבן בלי האם מ"מ כאן שהבן רק מאומץ א"כ אין לחוש לאמו רק לדעת שיתחנך באופן שאנן סהדי שניחה ליה להתגייר. אכן בכל אופן כשיגיע לבר מצוה יש להביאו שיקבל מצוות בפני שלושה ויטבול בתור גר אבל כל זה אם זה לא יביא לידי חשש שילמדו אחרית מזה לאמץ ילד או לגייר בן בלי האמא וימצאו דרך להסביר את הדברים כדי שלא יבואו לידי תקלה לאחרים.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
