ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
"מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" (שיר השירים ו, י).
הגיעה שאלת חכמי מונפשליר
(א) הִגִּיעָה שְׁאֵלַת אַלּוּפֵינוּ וּמְיֻדָּעֵינוּ, הַחֲכָמִים הַמְּבִינִים יוֹדְעֵי דָּת וָדִין הַדָּרִים בִּמְדִינַת מוֹנְפֶּשְׂלֵיר, יָגֵן הָאֵל בַּעֲדָם, וְיַרְבֶּה חָכְמָתָם, וְיַגְדִּיל תּוֹרָתָם, וִיצַו אִתָּם אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֵיהֶם וּבְכֹל מִשְׁלַח יְדֵיהֶם, אֶל אֲחִיהֶם וְרֵעֲהֶם, הַמִּתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, הַשָּׂמֵחַ בְּשַׁלְוָתָם, מֹשֶׁה בְּרַ' מַיְמוּן ז"ל הַסְּפָרַדִּי. וְהִיא* הֵעִידָה עַל טֹהַר נַפְשָׁם וִיפִי דַּעְתָּם, וְשֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַחָכְמוֹת, וּמְחַפְּשִׂים בְּחַדְרֵי הַתְּבוּנוֹת, וְרָצִים לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַדֵּעוֹת, לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר, וּלְהָבִין הַדָּבָר וְהַפֵּשֶׁר. תְּהִי יַד ה' לְעָזְרָם, וְלִפְתֹּחַ לָהֶם כֹּל סָתוּם, וּלְיַשֵּׁר לָהֶם כֹּל עָקֹב, אָמֵן.
לא הגיע אליהם משנה תורה
הֵבַנְתִּי בְּאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲנָפֶיהָ מְרֻבִּין - כֹּל אוֹתָן* הַשָּׂרִיגִין אִילָן אֶחָד עִקָּרָן, וְהוּא כֹּל דְּבַר הוֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם הַחִבּוּר שֶׁחִבַּרְנוּ בְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה שֶׁקָּרָאתִי שְׁמוֹ 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה', שֶׁאִם הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם מִיָּד הֱיִיתֶם יוֹדְעִים דַּעְתִּי בְּכֹל אוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁשְּׁאֶלְתֶּם, שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ כֹּל זֶה הָעִנְיָן בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְחֻקּוֹת הַגּוֹיִם. וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁיַּגִּיעַ* אֲלֵיכֶם קֹדֶם תְּשׁוּבָה זוֹ, שֶׁכְּבָר פָּשַׁט בָּאִי סִיקִילִיאָה כְּמוֹ שֶׁפָּשַׁט בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב וּבְתֵימָן. וְעַל כֹּל פָּנִים צָרִיךְ אֲנִי לְבָאֵר לָכֶם.
במה ראוי להאמין
דְּעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁאֵין רָאוּי לָנוּ לְהַאֲמִין אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: הָרִאשׁוֹן - דָּבָר שֶׁתִּהְיֶה עָלָיו רְאָיָה בְּרוּרָה מִדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּגוֹן חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְגֵיאֲמַטְרִיאוֹת וְהַתְּקוּפוֹת*. וְהַשֵּׁנִי - דָּבָר שֶׁיַּשִּׂיגוֹ הָאָדָם בְּאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַהַרְגָּשׁוֹת, כְּגוֹן שֶׁיֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה אָדֹם וְזֶה שָׁחוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּרְאִיַּת עֵינוֹ, אוֹ שֶׁיִּטְעַם שֶׁזֶּה מַר וְזֶה מָתֹק, אוֹ שֶׁיְּמַשֵּׁשׁ שֶׁזֶּה חַם וְזֶה קַר, אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁזֶּה קוֹל צָרוּר* וְזֶה קוֹל הֲבָרָה, אוֹ שֶׁיָּרִיחַ שֶׁזֶּה רֵיחַ עָרֵב וְזֶה רֵיחַ בָּאוּשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי - דָּבָר שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתוֹ הָאָדָם מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַצַּדִּיקִים. וְצָרִיךְ לְבַעַל דֵּעָה לְחַלֵּק בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחְשַׁבְתּוֹ כֹּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מַאֲמִין בָּהֶם, וְיֹאמַר: זֶה הֶאֱמַנְתִּי בּוֹ מִפְּנֵי הַקַּבָּלָה, וְזֶה הֶאֱמַנְתִּי בּוֹ מִפְּנֵי הַהַרְגָּשָׁה, וְזֶה הֶאֱמַנְתִּי בּוֹ מִפְּנֵי הַדֵּעָה. וְכֹל מִי שֶׁיַּאֲמִין בְּדָבָר אַחֵר, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים הָאֵלּוּ, עָלָיו נֶאֱמַר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, טו).
___________________________________
וְהִיא – שאלתם. כֹּל אוֹתָן וכו' – כלומר, כל סעיפי השאלה – יסוד אחד להם. שֶׁיַּגִּיעַ – החיבור 'משנה תורה'. וְהַתְּקוּפוֹת – סדרי לוח השנה. צָרוּר – יש שגורסים: צלול או צרוד.
הקדמה
בדברי נביאי וחכמי ישראל לדורותיהם מכונה לעתים העבודה הזרה בכינוי 'עבודת כוכבים ומזלות', ויש בכך נימה של זלזול בגויים, המשתחווים להבל וריק. הרמב"ם מבאר את השפלות הנוראה בפנייה לכוכבים ומזלות במקום ללכת אחר השכל. מי שהולך אחרי החוזים בכוכבים מתרחק מהקב"ה ולוּ רק מצד עצם הפנייה הזו אל ההבלים. ההליכה אחר ההבל התחילה כבר לפני שנים, בפנייה לעבודת כוכבים, אבל היא נמשכה גם לעולם המודרני. יש דמיון בין "עובדי הכוכבים", המשתחווים לכוכבים, לבין ההולכים אחר תחזיות כוכבים. במקום התעסקות עם עניינים מהותיים ועשיית טוב וצדק בעולם, רבים הם המחפשים את האושר במקומות מפוקפקים הרחוקים מכל התועלות היוצאות מהשכל, וגם אנשים הנחשבים לחכמים טועים בטעות זו.
באיגרת זו אל חכמי מונטפשליר הרמב"ם מברר את המושג 'גזרת הכוכבים'. מאז ומתמיד היתה נטייה לחשוב שיש אפשרות לדעת את העתידות על פי תנועת הכוכבים, כי כך נראה שהכוכבים גוזרים על המתרחש בעולם. הרמב"ם דוחה מחשבה זו מפני שהיא נוגעת בעבודה זרה. ביד החזקה כותב הרמב"ם שיש להבדיל בין ידיעת חשבון התקופות על פי הכוכבים, שהיא אחת מהחכמות הגדולות ביותר שישנן, לבין "גזרת הכוכבים" שכלל אינה חכמה, אלא המצאה שקרית שמסיבות שונות צברה תאוצה בעולם.
בקרב חכמי ישראל היו בודדים שנטו להאמין בכוחם של המזלות והשפעתם על האדם. כנגד דעה זו הרמב"ם מביא דוגמה מגוף האדם: עיני האדם נתונות על פניו ולא באחוריו, כדי שיוכל להבחין לאן הוא צועד. כך גם בענייני השכל – עלינו ללכת אחר הראיות שהשכל מראה לנו, כי יש דמיון בין עין השכל, המחשבה, לבין העיניים בפועל שבגוף האדם. לדברים אלו יש השלכות גם על האמונה בהשגחת ה', על הבחירה האנושית, וכן על דרכי הבירור השכלי.
ביאורים
הקריטריון לחכמה שאותו פורש פה הרמב"ם תלוי בחושים, במסורת ובשכל. גם את הבירור השכלי יש לעשות בלי הנחות מוקדמות אלא מצד עצמו. לשם כך יש להסתמך על מחשבה טהורה הנשמעת על ידי הנביאים וממשיכיהם מפי הגבורה, ממקור החכמה. עוד אומר הרמב"ם, חוברו אלפי ספרים בידי מי שהתעסקו שנים רבות בהבלים, ולא למדו מה הן דרכי העיון האמִתיות כפי שהן מתבארות באיגרת זו.
הרמב"ם מבקש, תובע, מכל חכם לברר לעצמו במה הוא מאמין. כל הכרה שבאה אלינו יכולה להגיע מאחד משלושת הכלים הנזכרים, והחכם צריך לדעת אם הוא מאמין בה מכוח החוש, מכוח המסורת או מכוח השכל. מי שמאמין בדבר שאינו כלול בשלושת הפרטים הנזכרים נאמר עליו: "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד, טו]. תכונת האמונה היא תכונה שורשית לעם ישראל שהם 'מאמינים בני מאמינים' [שבת צז.], ומביאה ברכה רבה. אולם יש לתת לה את גבולה הנכון וחלילה לנו מלהאמין בהבלים. כדי לדעת מה הן אמונות טובות וממה יש להתרחק, עלינו להשתדל לברר את אמונותינו משורשן. חכמי ישראל שבכל הדורות, החל מהרמב"ם ועד ימינו אנו, טרחו להעמיד ולברר בפנינו את אמונת ישראל על טהרתה, ו"להרים מכשול מדרך עמי" [ישעיהו נז, יד].
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה כבד לך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
