ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
וְכֵן צְרִיכִים אַתֶּם לֵידַע, שֶׁכְּבָר חִבְּרוּ הַטִּפְּשִׁים אַלְפֵי סְפָרִים* בְּהֶבֶל וָרִיק, וְכַמָּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּשָׁנִים, לֹא בְּחָכְמָה, אִבְּדוּ כֹּל יְמֵיהֶן בִּלְמִידַת אוֹתָן הַסְּפָרִים, וְדִמּוּ שֶׁאוֹתָן הַהַבְלֻיּוֹת חָכְמוֹת, וְעָלָה עַל לִבָּם שֶׁהֵם חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ אוֹתָן הַחָכְמוֹת. שֶׁהַדָּבָר שֶׁטּוֹעִין בּוֹ רֹב הָעוֹלָם אוֹ הַכֹּל, אֶלָּא אֲנָשִׁים יְחִידִים, הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא, הוּא דָּבָר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם: הֶחֳלִי הַגָּדוֹל וְהָרָעָה הַחוֹלָה, שֶׁכֹּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּמְצָא אָדָם כְּתוּבִים - יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ בַּתְּחִלָּה שֶׁהֵם אֱמֶת, וְכֹל שֶׁכֵּן אִם יִהְיוּ סְפָרִים קַדְמוֹנִים. וְאִם נִתְעַסְּקוּ אֲנָשִׁים רַבִּים בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בָּהֶן - מִיָּד יִקְפֹּץ דַּעְתּוֹ שֶׁל נִמְהָר שֶׁאֵלּוּ דִּבְרֵי חָכְמָה, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: וְכִי לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט סוֹפְרִים, וּבְחִנָּם נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים?
אמונה בחוזים בכוכבים הביאה לחורבן
וְזוֹ* הִיא שֶׁאִבְּדָה מַלְכוּתֵנוּ, וְהֶחֱרִיבָה הֵיכָלֵנוּ, וְהִגִּיעַתְנוּ עַד הֲלוֹם, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, לְפִי שֶׁמָּצְאוּ סְפָרִים רַבִּים בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל דִּבְרֵי הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים - שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הֵן עִקַּר עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה - טָעוּ וְנָהוּ אַחֲרֵיהֶן, וְדִמּוּ שֶׁהֵן חָכְמוֹת מְפֹאָרוֹת, וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, וְלֹא נִתְעַסְּקוּ לֹא בִּלְמִידַת מִלְחָמָה וְלֹא בְּכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת, אֶלָּא דִּמּוּ שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים יוֹעִילוּ לָהֶם, וּלְפִיכָךְ קָרְאוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים סְכָלִים וֶאֱוִילִים. וַדַּאי סְכָלִים הָיוּ, וְאַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ הָלָכוּ.
הרמב"ם למד את חכמת הכוכבים
דְּעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁאֲנִי חִפַּשְׂתִּי בִּדְבָרִים אֵלּוּ הַרְבֵּה, וּתְחִלַּת מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי הִיא חָכְמָה זוֹ שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּדַע מִמֶּנָּה אָדָם מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, אוֹ בִּמְדִינָה זוֹ, אוֹ מַה יֶּאֱרַע לְאִישׁ זֶה כֹּל יָמָיו. וְגַם קָרָאתִי בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה כֻּלָּהּ, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר חִבּוּר בָּעוֹלָם בְּעִנְיָן זֶה בְּלָשׁוֹן עֲרָבִי, שֶׁהֶעְתִּיקוּ אוֹתָן מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁקָּרָאתִי אוֹתוֹ וְהֵבַנְתִּי עִנְיָנָיו וְיָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ. וּמֵאוֹתָן הַדְּבָרִים נִתְבָּרֵר לִי טַעַם כֹּל הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲלֶה עַל לֵב אָדָם שֶׁאֵינָן דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן טַעַם, אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב. וּכְבָר יֵשׁ לִי חִבּוּר גָּדוֹל* בְּעִנְיָן זֶה בְּלָשׁוֹן עֲרָבִי, בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת עַל כֹּל מִצְוָה וּמִצְוָה. וְלֹא לְכָךְ הֻצְרַכְנוּ עַתָּה, וַאֲנִי חוֹזֵר לָעִנְיָן שֶׁשְּׁאֶלְתֶּם.
___________________________________
סְפָרִים – העוסקים בענייני מזלות ואסטרולוגיה. וְזוֹ – טעות זו. חִבּוּר גָּדוֹל – ספר 'מורה נבוכים'.
ביאורים
אלפי ספרים בעניינים שונים נכתבו בעולם בידי אנשים טיפשים. אמנם יש זקנים שמתעסקים שנים רבות בלימוד אותם הספרים, אבל אין זה הופך את מה שכתוב באותם הספרים לדברי חכמה, ואף לומדי ספרים אלו אינם חכמים בהכרח. חכמים לימדונו: 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו' [אבות ד, כ], ולכן עלינו לברר את הנחות היסוד שעליהן נשען כל מחבר ספר לפני שניגשים להוכחות שלו לדבריו. מלאכה זו דורשת עמל גדול, ורוב העולם אינו יכול לעמוד בה. מראהו החיצוני של הספר וכן קדמוניותו מעוררים בנו נטייה לייחס אמינות גם לתוכן ולהנחות היסוד של הספר, אף על פי שאין המחבר מברר את הנחותיו מצד עצמן. למראהו החיצוני של הספר מתווספת העובדה שרבים התעסקו בספרים קדמונים אלו, ובודאי אותם המתעסקים לא עשו כן לחינם.
הרמב"ם חוזר פעמים רבות על כך שהפנייה אל הכוכבים היא פנייה אל ההבלים, וכשלא פונים לקב"ה דרך השכל, נגרמים קלקולים רבים. העבֵרה החמורה ביותר בתורה, עבודה זרה, מבוססת על כך שהאדם פונה לדברים שאין בהם ממש, חסרי חיות וכוח פעולה. בניגוד לכך קיום המצוות נועד לקדם את העולם ולתקנו יותר ויותר בכל תחומי החיים. מצוות רבות אשר אפשר היה לחשוב כי ניתנו בלא טעם, מתבארות היטב לאחר הכרת אופני העבודה הזרה של אותה עת, לכן חשוב גם לנו לברר היום מהן טעויותיהם של עובדי עבודה זרה ומאמיני ההבלים שבכל דור. תוצאה מיידית של הפנייה אל ההבלים היתה חורבן הבית הראשון, וזאת מפני שעסקו בהבלים במקום ללמוד את שיטות הלוחמה המפותחות של התקופה.
הצורך בדחיית דעות של עבודה זרה תמיד ישנו, כי גם אם לא משתחווים לעצים ואבנים בפועל, על כל פנים נותר משהו מצורת המחשבה הזו הסוברת שהעולם איננו מנוהל ומושגח בידי הבורא. המצוות המתנגדות לעבודה זרה עניינן לרשום בנו ובעולם את האמונה בה' ובהשגחתו על כל הברואים.
הרחבות
מזלות
גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּדַע מִמֶּנָּה אָדָם מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. הרמב"ם כותב שלמד את גזרת הכוכבים ושכל הדברים הללו הם דברי טפשות. אמנם מצאנו בין רבותינו הראשונים דעה אחרת: הר"ן מסביר את השפעת המזלות על האדם: "ומפני זה אמרו [נדה טז:] המלאך הממונה על ההריון לילה שמו, נוטל את הטיפה ומניחה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר טיפה זו מה תהא עליה, חכם או טפש, עשיר או עני, אבל צדיק ורשע לא קאמר (– לא אמר המלאך). הנה ביארו שהחכמה והעושר תלויים במזל כפי רגע ההריון והלידה, לא הצדק והרשע. וזהו שאמרו שם גם כן בשבת [קנו:] ר' חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל, ר' יוחנן אומר אין מזל לישראל. הנה ביארו שהחכמה והעושר תלויים במזל, ואפילו ר' יוחנן מודה בזה, שאף על פי שאומר אין מזל לישראל, אין כונתו לומר שלא יהיה המזל פועל בדברים האלה, אבל הכוונה שעל ידי תפלה וצדקה ישתנה מזלו לטובה" [דרשות הר"ן הדרוש השמיני]. ישנם דברים שאינם תלויים באדם עצמו – התכונות המולדות שלו. אדם שנולד עם מזל יצליח באותם תחומים שעליהם נגזר עליו, ואם לא שפר עליו מזלו לא יועילו לו מעשיו והשתדלותו. רבי יוחנן חולק על זה, ואומר שגם את התכונות המולדות והכשרונות הטבעיים של האדם אפשר ליהודי לשנות, על ידי תפילה וצדקה. בכל מקרה, כולם מודים שרק האדם בוחר האם להיות צדיק או רשע, ואין הדבר תלוי במזלו.
לעילוי נשמת אליהו בן מנחם מנדל ז"ל
לעילוי נשמת ר' מנחם עזריה בן הרב יצחק הכהן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
