ישיבה
בית המדרש
וְכֵן צְרִיכִים אַתֶּם לֵידַע, שֶׁכְּבָר חִבְּרוּ הַטִּפְּשִׁים אַלְפֵי סְפָרִים* בְּהֶבֶל וָרִיק, וְכַמָּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּשָׁנִים, לֹא בְּחָכְמָה, אִבְּדוּ כֹּל יְמֵיהֶן בִּלְמִידַת אוֹתָן הַסְּפָרִים, וְדִמּוּ שֶׁאוֹתָן הַהַבְלֻיּוֹת חָכְמוֹת, וְעָלָה עַל לִבָּם שֶׁהֵם חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ אוֹתָן הַחָכְמוֹת. שֶׁהַדָּבָר שֶׁטּוֹעִין בּוֹ רֹב הָעוֹלָם אוֹ הַכֹּל, אֶלָּא אֲנָשִׁים יְחִידִים, הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא, הוּא דָּבָר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם: הֶחֳלִי הַגָּדוֹל וְהָרָעָה הַחוֹלָה, שֶׁכֹּל הַדְּבָרִים שֶׁיִּמְצָא אָדָם כְּתוּבִים - יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ בַּתְּחִלָּה שֶׁהֵם אֱמֶת, וְכֹל שֶׁכֵּן אִם יִהְיוּ סְפָרִים קַדְמוֹנִים. וְאִם נִתְעַסְּקוּ אֲנָשִׁים רַבִּים בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בָּהֶן - מִיָּד יִקְפֹּץ דַּעְתּוֹ שֶׁל נִמְהָר שֶׁאֵלּוּ דִּבְרֵי חָכְמָה, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: וְכִי לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט סוֹפְרִים, וּבְחִנָּם נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים?
אמונה בחוזים בכוכבים הביאה לחורבן
וְזוֹ* הִיא שֶׁאִבְּדָה מַלְכוּתֵנוּ, וְהֶחֱרִיבָה הֵיכָלֵנוּ, וְהִגִּיעַתְנוּ עַד הֲלוֹם, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, לְפִי שֶׁמָּצְאוּ סְפָרִים רַבִּים בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל דִּבְרֵי הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים - שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הֵן עִקַּר עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה - טָעוּ וְנָהוּ אַחֲרֵיהֶן, וְדִמּוּ שֶׁהֵן חָכְמוֹת מְפֹאָרוֹת, וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, וְלֹא נִתְעַסְּקוּ לֹא בִּלְמִידַת מִלְחָמָה וְלֹא בְּכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת, אֶלָּא דִּמּוּ שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים יוֹעִילוּ לָהֶם, וּלְפִיכָךְ קָרְאוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים סְכָלִים וֶאֱוִילִים. וַדַּאי סְכָלִים הָיוּ, וְאַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ הָלָכוּ.
הרמב"ם למד את חכמת הכוכבים
דְּעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁאֲנִי חִפַּשְׂתִּי בִּדְבָרִים אֵלּוּ הַרְבֵּה, וּתְחִלַּת מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי הִיא חָכְמָה זוֹ שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּדַע מִמֶּנָּה אָדָם מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, אוֹ בִּמְדִינָה זוֹ, אוֹ מַה יֶּאֱרַע לְאִישׁ זֶה כֹּל יָמָיו. וְגַם קָרָאתִי בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה כֻּלָּהּ, כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר חִבּוּר בָּעוֹלָם בְּעִנְיָן זֶה בְּלָשׁוֹן עֲרָבִי, שֶׁהֶעְתִּיקוּ אוֹתָן מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁקָּרָאתִי אוֹתוֹ וְהֵבַנְתִּי עִנְיָנָיו וְיָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ. וּמֵאוֹתָן הַדְּבָרִים נִתְבָּרֵר לִי טַעַם כֹּל הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲלֶה עַל לֵב אָדָם שֶׁאֵינָן דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן טַעַם, אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב. וּכְבָר יֵשׁ לִי חִבּוּר גָּדוֹל* בְּעִנְיָן זֶה בְּלָשׁוֹן עֲרָבִי, בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת עַל כֹּל מִצְוָה וּמִצְוָה. וְלֹא לְכָךְ הֻצְרַכְנוּ עַתָּה, וַאֲנִי חוֹזֵר לָעִנְיָן שֶׁשְּׁאֶלְתֶּם.
___________________________________
סְפָרִים – העוסקים בענייני מזלות ואסטרולוגיה. וְזוֹ – טעות זו. חִבּוּר גָּדוֹל – ספר 'מורה נבוכים'.
ביאורים
אלפי ספרים בעניינים שונים נכתבו בעולם בידי אנשים טיפשים. אמנם יש זקנים שמתעסקים שנים רבות בלימוד אותם הספרים, אבל אין זה הופך את מה שכתוב באותם הספרים לדברי חכמה, ואף לומדי ספרים אלו אינם חכמים בהכרח. חכמים לימדונו: 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו' [אבות ד, כ], ולכן עלינו לברר את הנחות היסוד שעליהן נשען כל מחבר ספר לפני שניגשים להוכחות שלו לדבריו. מלאכה זו דורשת עמל גדול, ורוב העולם אינו יכול לעמוד בה. מראהו החיצוני של הספר וכן קדמוניותו מעוררים בנו נטייה לייחס אמינות גם לתוכן ולהנחות היסוד של הספר, אף על פי שאין המחבר מברר את הנחותיו מצד עצמן. למראהו החיצוני של הספר מתווספת העובדה שרבים התעסקו בספרים קדמונים אלו, ובודאי אותם המתעסקים לא עשו כן לחינם.
הרמב"ם חוזר פעמים רבות על כך שהפנייה אל הכוכבים היא פנייה אל ההבלים, וכשלא פונים לקב"ה דרך השכל, נגרמים קלקולים רבים. העבֵרה החמורה ביותר בתורה, עבודה זרה, מבוססת על כך שהאדם פונה לדברים שאין בהם ממש, חסרי חיות וכוח פעולה. בניגוד לכך קיום המצוות נועד לקדם את העולם ולתקנו יותר ויותר בכל תחומי החיים. מצוות רבות אשר אפשר היה לחשוב כי ניתנו בלא טעם, מתבארות היטב לאחר הכרת אופני העבודה הזרה של אותה עת, לכן חשוב גם לנו לברר היום מהן טעויותיהם של עובדי עבודה זרה ומאמיני ההבלים שבכל דור. תוצאה מיידית של הפנייה אל ההבלים היתה חורבן הבית הראשון, וזאת מפני שעסקו בהבלים במקום ללמוד את שיטות הלוחמה המפותחות של התקופה.
הצורך בדחיית דעות של עבודה זרה תמיד ישנו, כי גם אם לא משתחווים לעצים ואבנים בפועל, על כל פנים נותר משהו מצורת המחשבה הזו הסוברת שהעולם איננו מנוהל ומושגח בידי הבורא. המצוות המתנגדות לעבודה זרה עניינן לרשום בנו ובעולם את האמונה בה' ובהשגחתו על כל הברואים.
הרחבות
מזלות
גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּדַע מִמֶּנָּה אָדָם מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. הרמב"ם כותב שלמד את גזרת הכוכבים ושכל הדברים הללו הם דברי טפשות. אמנם מצאנו בין רבותינו הראשונים דעה אחרת: הר"ן מסביר את השפעת המזלות על האדם: "ומפני זה אמרו [נדה טז:] המלאך הממונה על ההריון לילה שמו, נוטל את הטיפה ומניחה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר טיפה זו מה תהא עליה, חכם או טפש, עשיר או עני, אבל צדיק ורשע לא קאמר (– לא אמר המלאך). הנה ביארו שהחכמה והעושר תלויים במזל כפי רגע ההריון והלידה, לא הצדק והרשע. וזהו שאמרו שם גם כן בשבת [קנו:] ר' חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל, ר' יוחנן אומר אין מזל לישראל. הנה ביארו שהחכמה והעושר תלויים במזל, ואפילו ר' יוחנן מודה בזה, שאף על פי שאומר אין מזל לישראל, אין כונתו לומר שלא יהיה המזל פועל בדברים האלה, אבל הכוונה שעל ידי תפלה וצדקה ישתנה מזלו לטובה" [דרשות הר"ן הדרוש השמיני]. ישנם דברים שאינם תלויים באדם עצמו – התכונות המולדות שלו. אדם שנולד עם מזל יצליח באותם תחומים שעליהם נגזר עליו, ואם לא שפר עליו מזלו לא יועילו לו מעשיו והשתדלותו. רבי יוחנן חולק על זה, ואומר שגם את התכונות המולדות והכשרונות הטבעיים של האדם אפשר ליהודי לשנות, על ידי תפילה וצדקה. בכל מקרה, כולם מודים שרק האדם בוחר האם להיות צדיק או רשע, ואין הדבר תלוי במזלו.
לעילוי נשמת אליהו בן מנחם מנדל ז"ל
לעילוי נשמת ר' מנחם עזריה בן הרב יצחק הכהן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
