ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
דְּעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁכֹּל אוֹתָן הַדְּבָרִים כֻּלָּן שֶׁל גְּזֵרַת הַכּוֹכָבִים, שֶׁהֵן אוֹמְרִין יֶאֱרַע כָּךְ וְלֹא יֶאֱרַע כָּךְ, וּמוֹלָדוֹ שֶׁל זֶה* יִמְשֹׁךְ לוֹ* שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּךְ וְיֶאֱרַע לוֹ כָּךְ וְלֹא יֶאֱרַע כָּךְ - כֹּל אוֹתָן הַדְּבָרִים אֵינָן דִבְרֵי חָכְמָה כְּלָל, וְטִפְּשׁוּת הֵן, וּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן דֹּפִי יֵשׁ לִי לְבַטֵּל כֹּל עִקָּרֵי אוֹתָן הַדְּבָרִים. וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק בְּעִנְיָן זֶה וְלֹא חִבֵּר בּוֹ אֶחָד מֵחַכְמֵי יָוָן, שֶׁהֵן חֲכָמִים וַדַּאי, וְלֹא חִבְּרוּ אוֹתָן בְּחִבּוּרִים כְּלָל, אֶלָּא הַכַּשְׂדִּים וְהַכַּלְדִים וְהַמִּצְרִים וְהַכְּנַעֲנִים עָשׂוּ אוֹתָהּ הַטָּעוּת שֶׁקָּרְאוּ אוֹתָהּ חָכְמָה, וְזוֹ הָיְתָה דַּעְתָּם וֶאֱמוּנָתָם בְאוֹתָן הַיָּמִים. אֲבָל חַכְמֵי יָוָן הַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁחִבְּרוּ בַּחָכְמוֹת וְנִתְעַסְּקוּ בְכֹל מִינֵי מַדָּע, מְהַתְּלִין וְשׂוֹחֲקִין וּמַלְעִיבִין* בְּאֵלּוּ הָאַרְבַּע אֻמּוֹת שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, וְעוֹרְכִין רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת לְבַטֵּל כֹּל דִּבְרֵיהֶן שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְגַם חַכְמֵי פָּרַס הִכִּירוּ וְהֵבִינוּ שֶׁכֹּל אוֹתָן הַחָכְמוֹת שֶׁעָשׂוּ הַכַּלְדִּים וְהַמִּצְרִים וְהַכַּשְׂדִּים וְהַכְּנַעֲנִים - שֶׁקֶר וְכָזָב. וְאַל תְּדַמּוּ שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים אֵין שָׁם רְאָיָה לָהֶן* וּלְפִיכָךְ לֹא נַאֲמִין בָּהֶן, אֶלָּא רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת נְכוֹנוֹת, אֵין בָּהֶן דֹּפִי, יֵשׁ לְבַטֵּל כֹּל אוֹתָן הַדְּבָרִים. וְלֹא יִדְבַּק בְּאוֹתָן הַדְּבָרִים אֶלָּא פֶּתִי שֶׁיַּאֲמִין לְכֹל דָּבָר, אוֹ מִי שֶׁרוֹצֶה לְרַמּוֹת אֲחֵרִים.
חשבון תקופות
וּדְעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁחָכְמַת הַכּוֹכָבִים* שֶׁהִיא חָכְמָה וַדָּאִית, הִיא יְדִיעַת צוּרַת הַגַּלְגַּלִּים* וּמִנְיָנָן וּמִדָּתָן וְדֶרֶךְ הִלּוּכָן, וּזְמַן סְבִיבַת כֹּל אֶחָד וְאֶחָד, וּנְטִיָּתָן לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם, וּסְבִיבָתָן לַמִּזְרָח אוֹ לַמַּעֲרָב, וּמַסְלוּל כֹּל כּוֹכָב וְדַרְכּוֹ הֵיאַךְ הוּא, בְּכֹל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ חִבְּרוּ חַכְמֵי יָוָן וּפָרַס וְהֹדּוּ חִבּוּרִים, וְהִיא חָכְמָה מְפֹאָרָה הַרְבֵּה, וּמִמֶּנָּה יִוָּדַע לְקוּת הַמְּאוֹרוֹת וּמָתַי יִלְקוּ בְּכֹל מָקוֹם, וּמִמֶּנָּה יִוָּדַע מֵאֵי זוֹ עִלָּה* יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ כְּקֶשֶׁת, וְהוֹלֵךְ וּמִתְגַּדֵּל* עַד שֶׁיִּשְׁלַם, וְיַחְזֹר וְיֶחְסַר מְעַט מְעַט, וּמִמֶּנָּה יִוָּדַע מָתַי תֵּרָאֶה הַלְּבָנָה אוֹ לֹא תֵּרָאֶה, וּמֵאֵי זֶה טַעַם יִהְיֶה יוֹם אָרֹךְ וְיוֹם קָצָר, וּמֵאֵי זֶה טַעַם יַעֲלוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים כְּאֶחָד וְלֹא יִשְׁקְעוּ כְּאֶחָד, וּמֵאֵי זֶה טַעַם יִהְיֶה יוֹם זֶה בְּמָקוֹם זֶה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּבְמָקוֹם אַחֵר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, אוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, אוֹ עֶשְׂרִים, וְהוּא יוֹם אֶחָד, וּבְמָקוֹם אֶחָד הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין לְעוֹלָם, וּבְמָקוֹם אַחֵר הַיּוֹם כְּמוֹ חֹדֶשׁ, אוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אוֹ שְׁלוֹשָׁה, עַד שֶׁיִּמָּצֵא מָקוֹם שֶׁתִּהְיֶה כֹּל הַשָּׁנָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים יוֹם וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לַיְלָה. וְכַמָּה עִנְיָנוֹת הַמַּתְמִיהִין יִוָּדְעוּ מֵאוֹתָהּ חָכְמָה, וְהַכֹּל אֱמֶת בְּלֹא סָפֵק. וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהִיא חָכְמָה וּבִינָה לְעֵינֵי הָעַמִּים. אֲבָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הוֹבְרֵי שָׁמַיִם* הַטִּפְּשִׁים אֵינָן כְּלוּם.
___________________________________
וּמוֹלָדוֹ שֶׁל זֶה – הנולד במזל זה. יִמְשֹׁךְ לוֹ – יגרום לו. מַלְעִיבִין – מזלזלים. אֵין שָׁם רְאָיָה לָהֶן וכו' – כלומר לא רק שאין ראיות לדברים אלו, אלא שיש ראיות נגדם. חָכְמַת הַכּוֹכָבִים – אסטרונומיה. צוּרַת הַגַּלְגַּלִּים – מבנה התנועה של מערכת הכוכבים. עִלָּה – סיבה. וּמִתְגַּדֵּל – הירח במשך ימי החודש. הוֹבְרֵי שָׁמַיִם – המאמינים בכוח המזלות.
ביאורים
הרמב"ם אומר כי יש בידו ראיות לא רק לכך שגזרת הכוכבים אינה מוכחת, אלא להפך, שמעשה זה הינו הבל ושטות. כל החכמים הרציניים שעמדו בעולם נמנעו מלהתעסק בגזרת הכוכבים מפני שאין בה ממש. לעומת גזרת הכוכבים הריקה מכל תוכן, יש משמעות לידיעת חכמת הכוכבים.
חכמת הכוכבים האמִתית היא ידיעת מספר הכוכבים ומהלכם בשמים, זמן הסיבוב שלהם, וכן נטייתם לצפון ולדרום וסיבובם למזרח או למערב וכדומה. ידיעת חכמה זו חשובה ביותר, כי על פיה נודע מתי יהיה ליקוי מאורות, ונודעו לנו מצביו השונים של הירח, מתי היום יהיה ארוך או קצר, וכן תקופות השנה הארוכות והקצרות, וכך עוד עניינים שונים. בדור שלנו, כדי להגיע לירח או לשלוח לוויינים לחלל, מוכרחים לדעת, בין היתר, את מהלכם של הכוכבים בשמים, כדי להימנע מתקלות. על חישוב התקופות, כלומר מצבי השמש והכוכבים בשמים, אמרו חכמים שהיא החכמה של ישראל ובינתם לעיני העמים. לעומת חכמה חשובה זו, ראיית העתידות בכוכבים היא סתם שטות שאין להתחשב בה.
החכם האמִתי יודע להבדיל בין דברים דומים, ואף על פי ששני העניינים הנזכרים שייכים לחכמת הכוכבים, יש ביניהם מרחק גדול. גזרת הכוכבים, המכונה אסטרולוגיה, היא חסרת כל תוכן – כפי שאפשר לברר בשכל, אך לעומתה חכמת מהלכי הכוכבים בשמים, האסטרונומיה, היא משמעותית ביותר מפני שיש לה תוצאות מעשיות המשליכות על החיים במידה מרובה. כך הוא בנוגע לחכמת הכוכבים, וכן ביחס לכל חכמה אחרת אשר חלקים ממנה אינם מבוררים מבחינת ההגיון.
הרחבות
גרמי השמים
חִבְּרוּ חַכְמֵי יָוָן וּפָרַס וְהֹדּוּ חִבּוּרִים. הרמב"ם , בהלכותיו ב'משנה תורה', מסביר מדוע הביא את חכמת גרמי השמים והתקופות מספרים שלא נכתבו בידי חז"ל: "והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים, אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע" [קידוש החודש יז, כד].
מצוה ללמוד אסטרונומיה
וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהִיא חָכְמָה וּבִינָה לְעֵינֵי הָעַמִּים. הגמרא מציינת שישנה מצוה ללמוד את כל גרמי השמים ולחשב את מסלול הכוכבים: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות – שנאמר [דברים ד, ו] 'ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים', איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים – הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות" [שבת עה, א]. בעל התורה תמימה מסביר את חשיבות המצוה: "מצות חשבון בתקופות ומזלות שהוא כדי להוציא מלבן של העובדים לחמה ולבנה וכוכבים ועושים אותם לאלהות, וזה החושב תקופות ומזלות מוכיח, כי אין להנעבדים האלה כח ורצון עצמי, אחרי שאפשר לאדם לחשב מקודם איך יהיה מהלכם וגלגלם ומאורעותיהם לזמן הבא, ואם היה בהם רצון עצמי אולי ישנו דרכם, ואם-כן זה החושב חשבונות כאלה הוא מוציא את הטועים מטעותם ומנחיל כבוד לישראל" [דברים ד, ו]. יש בני אדם הטועים וחושבים שלשמש ולכוכבים יש יכולת ורצון להשפיע על העולם, ולכן הם מקריבים להם קרבנות כדי שיועילו להם. כאשר האדם מוכיח שכל זה הבל, שהרי ידוע מראש מה יהיה מסלולם ואין להם כלל רצון עצמי, זו הוכחה ניצחת לטעותם.
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השלמת התמונה
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
