ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תמונה זו היא שיקוף נאמן לחיי הבינוני. המאבק תמידי, ההכרעה אינה נראית באופק, והתקווה היא שיבוא השופט השלישי – עזר אלוהי שנשלח לטובת הבינוני כדי להטות את הכף לטובתו. העזר הזה אינו אות שמימי אלא סגולה אלוהית שמעוגנת בטבע הנפש בדמות כוחו של האור לנצח את החושך. בהערת אגב נאמר רק שאף שחייו של הבינוני אינם קלים כלל, יש בהם קרבה מיוחדת לאלוהים. מי שבכל צעד צריך לתלות עיניים בשמים ולצפות לישועה, הופך את נוכחות ה' לעובדה קרובה ומוחשית מאוד בחייו.
בנוסף, מקדיש אדמו"ר הזקן כמה שורות לסגירת קצוות שנותרו פתוחים עוד מפרק א', שם הועלו השאלות הבאות: מדוע המשנה מדריכה את האדם לראות עצמו תמיד כרשע, בעוד הדבר עלול לגרום לו לעצבות ולמנוע אותו מעבודת ה'? וכיצד היה רבה מסוגל לומר על עצמו שהוא בינוני, כאשר ידע היטב מהי מדרגתו?
על השאלה הראשונה: הבינוני אינו רשע ובוודאי שאינו צריך לחשוב על עצמו שהוא רשע. ההדרכה היא שיהיה בעיניו "כרשע", כלומר: ישים לב לכך שהרע שבו עודנו קיים ואף מתחזק מיום ליום, ומשום כך לא ישלה את עצמו שניצחונו המעשי הופך אותו לצדיק – שזוכה להרוג את יצרו הרע.
ועל השאלה השנייה: רבה אכן נקט ענווה יתרה בעצמו כשאמר שהוא בינוני, וכך גם משיב לו אביי תלמידו: "לא שביק מר חיי לכל ברייה!" (אינך מותיר חיים לאיש, שכן אם אתה בינוני הרי ביחס אליך הכול רשעים). אמנם, לאחר מה שלמדנו על הבינוני קל יותר להבין כיצד ניתן להתבלבל בין המדרגות. כלפי חוץ, אין הבדל בין הצדיק והבינוני. מי שעסוק יומם ולילה בלימוד התורה ונפשו משתוקקת לדבקות בה' יכול עדיין להיות בינוני, שהרע שבנפשו קיים – אך כפוי להיות במצב של שינה. רק בוחן לבבות הוא ידע מהותו של מי טובה בתכלית ומהותו של מי מעורבת טוב ורע.
דיון חשוב נוסף שנערך בסוף הפרק עוסק במידת האמת שיש בעבודתם של הבינונים. בדרך כלל, המדד לאמת הוא ההתמדה: תופעה שמתמידה היא אמת, ואילו תופעה שאינה מתמידה – אינה אמת (ולכן נחל שמימיו אינם זורמים כל ימות השנה נקרא נחל אכזב, מלשון כזב). לפי זה, אהבת ה' המתעוררת בלבו של בינוני בעת התפילה אינה אמת. נכון שהוא מרגיש כעת שהוא אוהב את ה', אך לאחר התפילה ירגיש אחרת. אדמו"ר הזקן טוען שלא כך הדבר, מידת האמת קיימת בכל מדרגה לפי עניינה. מה שלגבי צדיק אינו נחשב לאמת, לגבי בינוני – נחשב גם נחשב. זו האמת של פנימיות הנפש, זה המצב שאליו הבינוני מגיע בכל זמן שבו יפנה את מוחו ויהרהר בחייו מתוך הרצינות הראויה והמאמץ הדרוש, ולפיכך זוהי גם האמת שלו.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
181 - רוחניות בעולם של חומר
182 - השופט השלישי- פרק י"ג
183 - אשרי יושבי ביתך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
