ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בכל פעם שהוא הגיע לבנגקוק הוא היה נכנס לבית חב"ד לומר שלום, אבל תמיד היה ממהר ומיד בורח, ראיתי שהוא חושש להישאר יותר מדי. יום אחד, היה זה בתאריך ב' תמוז, ראיתי אותו מהדלת נכנס ומיד כשניגש אלי אמרתי לו "אתה חייב לבוא לכאן הערב!". הוא מיד שאל מה יש הערב, ואמרתי לו שג' בתמוז זה יום ההילולא של הרבי ויש התוועדות מאוד מיוחדת. הוא שאל מה זה התוועדות והסברתי לו ששרים הרבה ניגוני נשמה מיוחדים ושווה לו לבוא. הוא בירר אם לא יהיו יותר מדי "הטפות", והרגעתי אותו שיהיו בעיקר ניגונים.
באותה התוועדות באמת השתדלנו להמעיט בדיבורים וניגנו הרבה מאוד ניגונים, ראיתי שהבחור מאוד נהנה ומתרגש. לקראת סיום ההתוועדות, בשעה שתיים בלילה, אמרתי שנהוג בהתוועדות חסידית שכל אחד מקבל על עצמו החלטה טובה. התחלנו סבב בין הנוכחים, וכשהגענו לאבי הוא אמר לי "אצלנו נהוג שהמאסטר אומר לך מה להחליט, כאן אתה המאסטר אז אתה תגיד לי מה להחליט". עניתי לו שאם אני אגיד זה יכול להיות יקר ועדיף לו להחליט לבד, והוא בשלו "אתה תגיד, ומה שתגיד – אעשה". אמרתי לו "אם כך, אני רוצה שתניח תפילין בכל יום". "זו בעיה" הוא ענה לי, "אבל אמרת שתעשה כל מה שאגיד!" טענתי, הוא צחק ואמר לי "לא הבנת, אין לי בעיה להתחיל להניח אבל אין לי איך, כי אין לי תפילין באי שלי". אמרתי לו שהבעיה הזו תיפתר עוד דקה, רצתי לבית הכנסת והבאתי לו תפילין, הראיתי לו איך להניח והוא הבטיח שיתחיל להניח כל יום.
חודש אחר כך, ביום שישי אחרי־הצהריים אבי נכנס לבית חב"ד ואמר לי: "הגעתי לעשות אתכם שבת". שמחתי מאוד לראות איך מצווה גוררת מצווה, והנה לראשונה הוא יחווה שבת כהלכתה. בעונג השבת בביתנו, כשהגיע תורו של אבי, הוא נעמד וסיפר לכולם שלפני כחודש הוא השתתף בהתוועדות ומאוד נהנה מהניגונים והתחבר אליהם, ואז הרב ביקש שכל אחד ייקח החלטה טובה "ואני החלטתי להניח תפילין בכל יום, ומאז אני מניח תפילין בכל בוקר ובכל ערב". כולם כמובן צחקו אבל נתנו לו לסיים את דבריו, הוא סיפר שהוא מאוד מתרגש בכל פעם שהוא מניח, ואמר תודה על שעזרנו לו להחליט את ההחלטה.
כשסיים שאלתי אותו "למה החלטת להניח גם בערב, הרי אמרתי לך להניח בכל בוקר?". אבי ענה לי "כבוד הרב, אתה עדיין לא מכיר אותי מספיק. אני אדם מאוד יסודי, כשאני עושה משהו זה עד הסוף. מכיוון שראיתי שכתוב 'כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין, כאילו מעיד עדות שקר', וראיתי שיש פעמיים ביום 'שמע ישראל', הבנתי לבד שמניחים גם בערב. אם אני כבר עושה משהו, אני מעדיף לעשות אותו בצורה הכי מושלמת...".
כמובן שהסברתי לו את סדר הדברים והמשכנו ללמוד ביחד. כיום, ברוך ה', אבי נשוי לבעלת תשובה והם מנהלים בית שומר תורה ומצוות לתפארת.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
165 - איפה הלהט???
166 - "רק" ניגונים
167 - אנרגיה מתחדשת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
