ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בכל פעם שהוא הגיע לבנגקוק הוא היה נכנס לבית חב"ד לומר שלום, אבל תמיד היה ממהר ומיד בורח, ראיתי שהוא חושש להישאר יותר מדי. יום אחד, היה זה בתאריך ב' תמוז, ראיתי אותו מהדלת נכנס ומיד כשניגש אלי אמרתי לו "אתה חייב לבוא לכאן הערב!". הוא מיד שאל מה יש הערב, ואמרתי לו שג' בתמוז זה יום ההילולא של הרבי ויש התוועדות מאוד מיוחדת. הוא שאל מה זה התוועדות והסברתי לו ששרים הרבה ניגוני נשמה מיוחדים ושווה לו לבוא. הוא בירר אם לא יהיו יותר מדי "הטפות", והרגעתי אותו שיהיו בעיקר ניגונים.
באותה התוועדות באמת השתדלנו להמעיט בדיבורים וניגנו הרבה מאוד ניגונים, ראיתי שהבחור מאוד נהנה ומתרגש. לקראת סיום ההתוועדות, בשעה שתיים בלילה, אמרתי שנהוג בהתוועדות חסידית שכל אחד מקבל על עצמו החלטה טובה. התחלנו סבב בין הנוכחים, וכשהגענו לאבי הוא אמר לי "אצלנו נהוג שהמאסטר אומר לך מה להחליט, כאן אתה המאסטר אז אתה תגיד לי מה להחליט". עניתי לו שאם אני אגיד זה יכול להיות יקר ועדיף לו להחליט לבד, והוא בשלו "אתה תגיד, ומה שתגיד – אעשה". אמרתי לו "אם כך, אני רוצה שתניח תפילין בכל יום". "זו בעיה" הוא ענה לי, "אבל אמרת שתעשה כל מה שאגיד!" טענתי, הוא צחק ואמר לי "לא הבנת, אין לי בעיה להתחיל להניח אבל אין לי איך, כי אין לי תפילין באי שלי". אמרתי לו שהבעיה הזו תיפתר עוד דקה, רצתי לבית הכנסת והבאתי לו תפילין, הראיתי לו איך להניח והוא הבטיח שיתחיל להניח כל יום.
חודש אחר כך, ביום שישי אחרי־הצהריים אבי נכנס לבית חב"ד ואמר לי: "הגעתי לעשות אתכם שבת". שמחתי מאוד לראות איך מצווה גוררת מצווה, והנה לראשונה הוא יחווה שבת כהלכתה. בעונג השבת בביתנו, כשהגיע תורו של אבי, הוא נעמד וסיפר לכולם שלפני כחודש הוא השתתף בהתוועדות ומאוד נהנה מהניגונים והתחבר אליהם, ואז הרב ביקש שכל אחד ייקח החלטה טובה "ואני החלטתי להניח תפילין בכל יום, ומאז אני מניח תפילין בכל בוקר ובכל ערב". כולם כמובן צחקו אבל נתנו לו לסיים את דבריו, הוא סיפר שהוא מאוד מתרגש בכל פעם שהוא מניח, ואמר תודה על שעזרנו לו להחליט את ההחלטה.
כשסיים שאלתי אותו "למה החלטת להניח גם בערב, הרי אמרתי לך להניח בכל בוקר?". אבי ענה לי "כבוד הרב, אתה עדיין לא מכיר אותי מספיק. אני אדם מאוד יסודי, כשאני עושה משהו זה עד הסוף. מכיוון שראיתי שכתוב 'כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין, כאילו מעיד עדות שקר', וראיתי שיש פעמיים ביום 'שמע ישראל', הבנתי לבד שמניחים גם בערב. אם אני כבר עושה משהו, אני מעדיף לעשות אותו בצורה הכי מושלמת...".
כמובן שהסברתי לו את סדר הדברים והמשכנו ללמוד ביחד. כיום, ברוך ה', אבי נשוי לבעלת תשובה והם מנהלים בית שומר תורה ומצוות לתפארת.
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
165 - איפה הלהט???
166 - "רק" ניגונים
167 - אנרגיה מתחדשת
טען עוד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
