ישיבה
בית המדרש
סוֹף דָּבָר כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם פִּנּוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לְהַקְפִּיד אֵיךְ יַאֲמִינוּ בָּהֶם, וְצָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין* הָאָדָם לְגוּף הָאֱמוּנָה* בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר יֵרָאוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְאָז יִתְבָּאֵר אִם הֵם מָשָׁל אוֹ מוֹפֵת.
וּכְבָר נוֹדַע שֶׁאֲנַחְנוּ נִבְרַח מְאֹד* מִשִּׁנּוּי סֵדֶר בְּרֵאשִׁית. וְאָמְנָם יִטְעֶה כָּל מִי שֶׁיִּטְעֶה מִמִּי שֶׁקָּדַם* אוֹ יִתְאַחֵר לִהְיוֹתָם בִּלְתִּי מַבְדִּילִים בֵּין הָעִנְיָנִים הַנּוֹהֲגִים מִנְהַג הַמּוֹפֵת, וְהֵם אֲשֶׁר לֹא יַעַמְדוּ כְּלָל וְלֹא יִתְקַיְּמוּ, וְאָמְנָם הָיוּ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, אוֹ לְאַמֵּת נְבוּאָה; וּבֵין הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים הַנִּמְשָׁכִים תָּמִיד, שֶׁהֵם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר יְבָאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְיֹאמְרוּ תָּמִיד "עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג", וְאָמְרוּ אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מִמַּעֲשֵׂה נִסִּים.
וְאָמַר שְׁלֹמֹה "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ". הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֵר, שֶׁהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ גַּם כֵּן זֶה בְּ"מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים", בְּדַבְּרֵנוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
___________________________________
שֶׁיַּמְתִּין – שיצפה. לְגוּף הָאֱמוּנָה – לאמונה באופן כללי בביאת המשיח, ולא לפרטי תהליך הגאולה. נִבְרַח מְאֹד וכו' – נשתדל שלא לפרש דברים כתופעה ניסית. מִמִּי שֶׁקָּדַם וכו' – מהדורות הקודמים או הבאים אחרינו.
ביאורים
ביום הקודם למדנו על ההסברים השונים לנבואת ישעיה: "וגר זאב עם כבש" [ישעיה יא, ו]. כסיכום, אומר הרמב"ם, שלמעשה אין זה משנה כיצד נפרש את הפסוק, כי הוא אינו מיסודות התורה. וכדי לראות היאך יהיה באחרית הימים בעניין זה עלינו פשוט להמתין.
העניין היסודי שכן עלינו להדגיש הוא ההימנעות מהסבר המאורעות כשינוי סדרי בראשית. הרמב"ם מוסיף שהטעות היא מובנת, כיוון שישנם מאורעות ספציפיים בתורה שאותם חייבים אנו להסביר כנס. אלו מאורעות נקודתיים שהיו נצרכים על מנת לאמת נבואות של נביא או לצורך אחר שהיה, והם אינם נמשכים זמן רב. הם אינם כטבע העולם הנמשך כהרגלו בלא שינוי.
כך גם אמר שלמה המלך ע"ה: "כל אשר יעשה האלוהים, הוא יהיה לעולם" [קהלת ג, יד], העניינים הטבעיים – ממשיכים בלא שינוי לעולם.
האמונה בהתרחשותם של ניסים מסוימים, ובכך שכוחו של הקב"ה אינו מוגבל והוא יכול לעשות הכל ברצותו, אינה נחלשת כשאנו מפרשים פסוקים או עניינים רבים בדברי חכמים שלא כפשוטם. ההפך הוא הנכון. אנו מאמינים בבורא כל יכול, שגם עשה ניסים רבים לעמו ולנביאיו, אלא שאותו בורא מנהיג את העולם על פי סדרי הטבע, וגם גילה לנו את דרכו זו, ועלינו לעבדו בכל עת ובכל שעה בעולם הטבעי שברא. לכן גם בימים שנראים לנו 'רגילים', ואין בהם שום נס מיוחד, עלינו להכיר במציאותו של הבורא ובכוחו הגדול, ולהמליכו על עצמנו ועל העולם.
הרחבות
חידוש העולם ברצון ה'
הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. הרמב"ם כותב שהעולם נוהג כמנהגו. ריבונו של עולם קבע בעולם את חוקי הטבע, ולפיהם העולם מתנהל.
בשמונה פרקים מוסיף הרמב"ם נדבך נוסף, הנוגע לשאלת הגזֵרה והבחירה: "ואמנם המאמר המפורסם... שעמידת האדם וישיבתו וכל תנועותיו בחפץ ה' יתעלה וברצונו – הרי הוא מאמר אמיתי, אבל על אופן מסוים. וזה כמי שהשליך אבן אל האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה – מאמר אמיתי, לפי שה' רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה – הרי הוא יתנועע אל המרכז... ועל זה האופן ייאמר באדם כשיקום וישב – שברצון ה' קם וישב, כלומר, שהוא שם בטבעו, בעיקר מציאות האדם, שיקום וישב בבחירתו. לא שהוא רצה עתה בעת קומו שיקום ושלא יקום, כמו שלא רצה עתה בעת נפילת זו האבן שתפול ושלא תפול. וכלל הדבר, שתאמין, כי כמו שרצה ה' שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כן רצה שיהיה מתנועע ונח מרצונו, ויפעל פעולות בחיריות, אין כופה לו עליהן ולא מונע לו מהן" [פרק ח]. לפי הרמב"ם ריבונו של עולם קבע שהאדם יוכל לבחור האם לשבת או לקום – בדיוק כפי שקבע את חוקי הטבע – ומעתה כל בחירה של האדם תהיה אפשרית במסגרת חוקים אלו.
לעילוי נשמת שמחה בת משה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
