ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
סוֹף דָּבָר כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם פִּנּוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לְהַקְפִּיד אֵיךְ יַאֲמִינוּ בָּהֶם, וְצָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין* הָאָדָם לְגוּף הָאֱמוּנָה* בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר יֵרָאוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְאָז יִתְבָּאֵר אִם הֵם מָשָׁל אוֹ מוֹפֵת.
וּכְבָר נוֹדַע שֶׁאֲנַחְנוּ נִבְרַח מְאֹד* מִשִּׁנּוּי סֵדֶר בְּרֵאשִׁית. וְאָמְנָם יִטְעֶה כָּל מִי שֶׁיִּטְעֶה מִמִּי שֶׁקָּדַם* אוֹ יִתְאַחֵר לִהְיוֹתָם בִּלְתִּי מַבְדִּילִים בֵּין הָעִנְיָנִים הַנּוֹהֲגִים מִנְהַג הַמּוֹפֵת, וְהֵם אֲשֶׁר לֹא יַעַמְדוּ כְּלָל וְלֹא יִתְקַיְּמוּ, וְאָמְנָם הָיוּ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, אוֹ לְאַמֵּת נְבוּאָה; וּבֵין הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים הַנִּמְשָׁכִים תָּמִיד, שֶׁהֵם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר יְבָאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְיֹאמְרוּ תָּמִיד "עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג", וְאָמְרוּ אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מִמַּעֲשֵׂה נִסִּים.
וְאָמַר שְׁלֹמֹה "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ". הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֵר, שֶׁהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ גַּם כֵּן זֶה בְּ"מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים", בְּדַבְּרֵנוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
___________________________________
שֶׁיַּמְתִּין – שיצפה. לְגוּף הָאֱמוּנָה – לאמונה באופן כללי בביאת המשיח, ולא לפרטי תהליך הגאולה. נִבְרַח מְאֹד וכו' – נשתדל שלא לפרש דברים כתופעה ניסית. מִמִּי שֶׁקָּדַם וכו' – מהדורות הקודמים או הבאים אחרינו.
ביאורים
ביום הקודם למדנו על ההסברים השונים לנבואת ישעיה: "וגר זאב עם כבש" [ישעיה יא, ו]. כסיכום, אומר הרמב"ם, שלמעשה אין זה משנה כיצד נפרש את הפסוק, כי הוא אינו מיסודות התורה. וכדי לראות היאך יהיה באחרית הימים בעניין זה עלינו פשוט להמתין.
העניין היסודי שכן עלינו להדגיש הוא ההימנעות מהסבר המאורעות כשינוי סדרי בראשית. הרמב"ם מוסיף שהטעות היא מובנת, כיוון שישנם מאורעות ספציפיים בתורה שאותם חייבים אנו להסביר כנס. אלו מאורעות נקודתיים שהיו נצרכים על מנת לאמת נבואות של נביא או לצורך אחר שהיה, והם אינם נמשכים זמן רב. הם אינם כטבע העולם הנמשך כהרגלו בלא שינוי.
כך גם אמר שלמה המלך ע"ה: "כל אשר יעשה האלוהים, הוא יהיה לעולם" [קהלת ג, יד], העניינים הטבעיים – ממשיכים בלא שינוי לעולם.
האמונה בהתרחשותם של ניסים מסוימים, ובכך שכוחו של הקב"ה אינו מוגבל והוא יכול לעשות הכל ברצותו, אינה נחלשת כשאנו מפרשים פסוקים או עניינים רבים בדברי חכמים שלא כפשוטם. ההפך הוא הנכון. אנו מאמינים בבורא כל יכול, שגם עשה ניסים רבים לעמו ולנביאיו, אלא שאותו בורא מנהיג את העולם על פי סדרי הטבע, וגם גילה לנו את דרכו זו, ועלינו לעבדו בכל עת ובכל שעה בעולם הטבעי שברא. לכן גם בימים שנראים לנו 'רגילים', ואין בהם שום נס מיוחד, עלינו להכיר במציאותו של הבורא ובכוחו הגדול, ולהמליכו על עצמנו ועל העולם.
הרחבות
חידוש העולם ברצון ה'
הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. הרמב"ם כותב שהעולם נוהג כמנהגו. ריבונו של עולם קבע בעולם את חוקי הטבע, ולפיהם העולם מתנהל.
בשמונה פרקים מוסיף הרמב"ם נדבך נוסף, הנוגע לשאלת הגזֵרה והבחירה: "ואמנם המאמר המפורסם... שעמידת האדם וישיבתו וכל תנועותיו בחפץ ה' יתעלה וברצונו – הרי הוא מאמר אמיתי, אבל על אופן מסוים. וזה כמי שהשליך אבן אל האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה – מאמר אמיתי, לפי שה' רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה – הרי הוא יתנועע אל המרכז... ועל זה האופן ייאמר באדם כשיקום וישב – שברצון ה' קם וישב, כלומר, שהוא שם בטבעו, בעיקר מציאות האדם, שיקום וישב בבחירתו. לא שהוא רצה עתה בעת קומו שיקום ושלא יקום, כמו שלא רצה עתה בעת נפילת זו האבן שתפול ושלא תפול. וכלל הדבר, שתאמין, כי כמו שרצה ה' שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כן רצה שיהיה מתנועע ונח מרצונו, ויפעל פעולות בחיריות, אין כופה לו עליהן ולא מונע לו מהן" [פרק ח]. לפי הרמב"ם ריבונו של עולם קבע שהאדם יוכל לבחור האם לשבת או לקום – בדיוק כפי שקבע את חוקי הטבע – ומעתה כל בחירה של האדם תהיה אפשרית במסגרת חוקים אלו.
לעילוי נשמת שמחה בת משה ע"ה
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
