ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
סוֹף דָּבָר כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם פִּנּוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לְהַקְפִּיד אֵיךְ יַאֲמִינוּ בָּהֶם, וְצָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין* הָאָדָם לְגוּף הָאֱמוּנָה* בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר יֵרָאוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְאָז יִתְבָּאֵר אִם הֵם מָשָׁל אוֹ מוֹפֵת.
וּכְבָר נוֹדַע שֶׁאֲנַחְנוּ נִבְרַח מְאֹד* מִשִּׁנּוּי סֵדֶר בְּרֵאשִׁית. וְאָמְנָם יִטְעֶה כָּל מִי שֶׁיִּטְעֶה מִמִּי שֶׁקָּדַם* אוֹ יִתְאַחֵר לִהְיוֹתָם בִּלְתִּי מַבְדִּילִים בֵּין הָעִנְיָנִים הַנּוֹהֲגִים מִנְהַג הַמּוֹפֵת, וְהֵם אֲשֶׁר לֹא יַעַמְדוּ כְּלָל וְלֹא יִתְקַיְּמוּ, וְאָמְנָם הָיוּ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, אוֹ לְאַמֵּת נְבוּאָה; וּבֵין הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים הַנִּמְשָׁכִים תָּמִיד, שֶׁהֵם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר יְבָאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְיֹאמְרוּ תָּמִיד "עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג", וְאָמְרוּ אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מִמַּעֲשֵׂה נִסִּים.
וְאָמַר שְׁלֹמֹה "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ". הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֵר, שֶׁהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ גַּם כֵּן זֶה בְּ"מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים", בְּדַבְּרֵנוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
___________________________________
שֶׁיַּמְתִּין – שיצפה. לְגוּף הָאֱמוּנָה – לאמונה באופן כללי בביאת המשיח, ולא לפרטי תהליך הגאולה. נִבְרַח מְאֹד וכו' – נשתדל שלא לפרש דברים כתופעה ניסית. מִמִּי שֶׁקָּדַם וכו' – מהדורות הקודמים או הבאים אחרינו.
ביאורים
ביום הקודם למדנו על ההסברים השונים לנבואת ישעיה: "וגר זאב עם כבש" [ישעיה יא, ו]. כסיכום, אומר הרמב"ם, שלמעשה אין זה משנה כיצד נפרש את הפסוק, כי הוא אינו מיסודות התורה. וכדי לראות היאך יהיה באחרית הימים בעניין זה עלינו פשוט להמתין.
העניין היסודי שכן עלינו להדגיש הוא ההימנעות מהסבר המאורעות כשינוי סדרי בראשית. הרמב"ם מוסיף שהטעות היא מובנת, כיוון שישנם מאורעות ספציפיים בתורה שאותם חייבים אנו להסביר כנס. אלו מאורעות נקודתיים שהיו נצרכים על מנת לאמת נבואות של נביא או לצורך אחר שהיה, והם אינם נמשכים זמן רב. הם אינם כטבע העולם הנמשך כהרגלו בלא שינוי.
כך גם אמר שלמה המלך ע"ה: "כל אשר יעשה האלוהים, הוא יהיה לעולם" [קהלת ג, יד], העניינים הטבעיים – ממשיכים בלא שינוי לעולם.
האמונה בהתרחשותם של ניסים מסוימים, ובכך שכוחו של הקב"ה אינו מוגבל והוא יכול לעשות הכל ברצותו, אינה נחלשת כשאנו מפרשים פסוקים או עניינים רבים בדברי חכמים שלא כפשוטם. ההפך הוא הנכון. אנו מאמינים בבורא כל יכול, שגם עשה ניסים רבים לעמו ולנביאיו, אלא שאותו בורא מנהיג את העולם על פי סדרי הטבע, וגם גילה לנו את דרכו זו, ועלינו לעבדו בכל עת ובכל שעה בעולם הטבעי שברא. לכן גם בימים שנראים לנו 'רגילים', ואין בהם שום נס מיוחד, עלינו להכיר במציאותו של הבורא ובכוחו הגדול, ולהמליכו על עצמנו ועל העולם.
הרחבות
חידוש העולם ברצון ה'
הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. הרמב"ם כותב שהעולם נוהג כמנהגו. ריבונו של עולם קבע בעולם את חוקי הטבע, ולפיהם העולם מתנהל.
בשמונה פרקים מוסיף הרמב"ם נדבך נוסף, הנוגע לשאלת הגזֵרה והבחירה: "ואמנם המאמר המפורסם... שעמידת האדם וישיבתו וכל תנועותיו בחפץ ה' יתעלה וברצונו – הרי הוא מאמר אמיתי, אבל על אופן מסוים. וזה כמי שהשליך אבן אל האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה – מאמר אמיתי, לפי שה' רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה – הרי הוא יתנועע אל המרכז... ועל זה האופן ייאמר באדם כשיקום וישב – שברצון ה' קם וישב, כלומר, שהוא שם בטבעו, בעיקר מציאות האדם, שיקום וישב בבחירתו. לא שהוא רצה עתה בעת קומו שיקום ושלא יקום, כמו שלא רצה עתה בעת נפילת זו האבן שתפול ושלא תפול. וכלל הדבר, שתאמין, כי כמו שרצה ה' שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כן רצה שיהיה מתנועע ונח מרצונו, ויפעל פעולות בחיריות, אין כופה לו עליהן ולא מונע לו מהן" [פרק ח]. לפי הרמב"ם ריבונו של עולם קבע שהאדם יוכל לבחור האם לשבת או לקום – בדיוק כפי שקבע את חוקי הטבע – ומעתה כל בחירה של האדם תהיה אפשרית במסגרת חוקים אלו.
לעילוי נשמת שמחה בת משה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
