ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
סוֹף דָּבָר כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם פִּנּוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לְהַקְפִּיד אֵיךְ יַאֲמִינוּ בָּהֶם, וְצָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין* הָאָדָם לְגוּף הָאֱמוּנָה* בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר יֵרָאוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְאָז יִתְבָּאֵר אִם הֵם מָשָׁל אוֹ מוֹפֵת.
וּכְבָר נוֹדַע שֶׁאֲנַחְנוּ נִבְרַח מְאֹד* מִשִּׁנּוּי סֵדֶר בְּרֵאשִׁית. וְאָמְנָם יִטְעֶה כָּל מִי שֶׁיִּטְעֶה מִמִּי שֶׁקָּדַם* אוֹ יִתְאַחֵר לִהְיוֹתָם בִּלְתִּי מַבְדִּילִים בֵּין הָעִנְיָנִים הַנּוֹהֲגִים מִנְהַג הַמּוֹפֵת, וְהֵם אֲשֶׁר לֹא יַעַמְדוּ כְּלָל וְלֹא יִתְקַיְּמוּ, וְאָמְנָם הָיוּ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, אוֹ לְאַמֵּת נְבוּאָה; וּבֵין הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים הַנִּמְשָׁכִים תָּמִיד, שֶׁהֵם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר יְבָאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְיֹאמְרוּ תָּמִיד "עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג", וְאָמְרוּ אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מִמַּעֲשֵׂה נִסִּים.
וְאָמַר שְׁלֹמֹה "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ". הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֵר, שֶׁהָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ גַּם כֵּן זֶה בְּ"מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים", בְּדַבְּרֵנוּ בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
___________________________________
שֶׁיַּמְתִּין – שיצפה. לְגוּף הָאֱמוּנָה – לאמונה באופן כללי בביאת המשיח, ולא לפרטי תהליך הגאולה. נִבְרַח מְאֹד וכו' – נשתדל שלא לפרש דברים כתופעה ניסית. מִמִּי שֶׁקָּדַם וכו' – מהדורות הקודמים או הבאים אחרינו.
ביאורים
ביום הקודם למדנו על ההסברים השונים לנבואת ישעיה: "וגר זאב עם כבש" [ישעיה יא, ו]. כסיכום, אומר הרמב"ם, שלמעשה אין זה משנה כיצד נפרש את הפסוק, כי הוא אינו מיסודות התורה. וכדי לראות היאך יהיה באחרית הימים בעניין זה עלינו פשוט להמתין.
העניין היסודי שכן עלינו להדגיש הוא ההימנעות מהסבר המאורעות כשינוי סדרי בראשית. הרמב"ם מוסיף שהטעות היא מובנת, כיוון שישנם מאורעות ספציפיים בתורה שאותם חייבים אנו להסביר כנס. אלו מאורעות נקודתיים שהיו נצרכים על מנת לאמת נבואות של נביא או לצורך אחר שהיה, והם אינם נמשכים זמן רב. הם אינם כטבע העולם הנמשך כהרגלו בלא שינוי.
כך גם אמר שלמה המלך ע"ה: "כל אשר יעשה האלוהים, הוא יהיה לעולם" [קהלת ג, יד], העניינים הטבעיים – ממשיכים בלא שינוי לעולם.
האמונה בהתרחשותם של ניסים מסוימים, ובכך שכוחו של הקב"ה אינו מוגבל והוא יכול לעשות הכל ברצותו, אינה נחלשת כשאנו מפרשים פסוקים או עניינים רבים בדברי חכמים שלא כפשוטם. ההפך הוא הנכון. אנו מאמינים בבורא כל יכול, שגם עשה ניסים רבים לעמו ולנביאיו, אלא שאותו בורא מנהיג את העולם על פי סדרי הטבע, וגם גילה לנו את דרכו זו, ועלינו לעבדו בכל עת ובכל שעה בעולם הטבעי שברא. לכן גם בימים שנראים לנו 'רגילים', ואין בהם שום נס מיוחד, עלינו להכיר במציאותו של הבורא ובכוחו הגדול, ולהמליכו על עצמנו ועל העולם.
הרחבות
חידוש העולם ברצון ה'
הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים נִמְשָׁכִים תָּמִיד עַל מִנְהֲגֵיהֶם. הרמב"ם כותב שהעולם נוהג כמנהגו. ריבונו של עולם קבע בעולם את חוקי הטבע, ולפיהם העולם מתנהל.
בשמונה פרקים מוסיף הרמב"ם נדבך נוסף, הנוגע לשאלת הגזֵרה והבחירה: "ואמנם המאמר המפורסם... שעמידת האדם וישיבתו וכל תנועותיו בחפץ ה' יתעלה וברצונו – הרי הוא מאמר אמיתי, אבל על אופן מסוים. וזה כמי שהשליך אבן אל האויר, ונפלה למטה, שאומרנו בה כי ברצון ה' נפלה למטה – מאמר אמיתי, לפי שה' רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ולכן בכל עת שיושלך ממנה חלק למעלה – הרי הוא יתנועע אל המרכז... ועל זה האופן ייאמר באדם כשיקום וישב – שברצון ה' קם וישב, כלומר, שהוא שם בטבעו, בעיקר מציאות האדם, שיקום וישב בבחירתו. לא שהוא רצה עתה בעת קומו שיקום ושלא יקום, כמו שלא רצה עתה בעת נפילת זו האבן שתפול ושלא תפול. וכלל הדבר, שתאמין, כי כמו שרצה ה' שיהיה האדם זקוף הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות – כן רצה שיהיה מתנועע ונח מרצונו, ויפעל פעולות בחיריות, אין כופה לו עליהן ולא מונע לו מהן" [פרק ח]. לפי הרמב"ם ריבונו של עולם קבע שהאדם יוכל לבחור האם לשבת או לקום – בדיוק כפי שקבע את חוקי הטבע – ומעתה כל בחירה של האדם תהיה אפשרית במסגרת חוקים אלו.
לעילוי נשמת שמחה בת משה ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
