ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
כדאי להזכיר ולהכיר כמה נקודות הלכתיות הרלוונטיות מאוד כשאנו מתעסקים עם הצ'ולנט בשבת. למשל: האם מותר לבדוק את מצב החמין בליל שבת? אפשר להניח מגבת על החמין בליל שבת? מה קורה אם החמין מתחיל להישרף?
אמנם הדברים חוזרים על עצמם כמעט מדי שבת, אך נזכיר לעצמנו כמה דגשים הלכתיים השייכים לכאן:
1. לפני שבת מותר להניח על הפלטה גם חמין שעדיין לא התבשל כל צרכו, מאחר שהפלטה מוגדרת מבחינה הלכתית כאש גרופה וקטומה, שאין חשש שמא יבוא אדם לחתות ולהגדיל את עוצמתה במהלך השבת.
2. חשוב לזכור: אם החמין לא מבושל כל צורכו אסור להתעסק איתו ולבדוק את מצבו עד הבוקר, שאז ברור לנו שהוא כבר מבושל כל צרכו. עד שלב זה, אסור להסיר את המכסה של הסיר ולסוגרו בחזרה, אסור להניח מגבת על הסיר, וגם אסור להזיזו ממקום למקום על הפלטה. כל אחת מהפעולות הללו מזרזת את הבישול, והעושה אותן בשבת - כשהחמין עדיין אינו מבושל כל צורכו - עובר על איסור תורה.
3. אם החמין מבושל כל צורכו כבר לפני שבת ואפשר להגישו כך לאורחים, אפשר לפתוח ולראות מה מצבו, ובמידת הצורך לשנות את מקומו על הפלטה.
3. במידה והנוזלים התאדו ויש חשש שהחמין יישרף: לדעת הספרדים, אסור להוסיף מים חמים לסיר החמין (אפילו מים רותחים מהמיחם!). לדעת האשכנזים, אפשר להוסיף לסיר מים חמים מהמיחם.
ספרדי החושש שהנוזלים יתאדו במהלך השבת, יכול להכניס לסיר לפני שבת שקית לצליה ("קוקי") מלאה במים, ובמידה והנוזלים התאדו ניתן לקרוע את השקית.
4. ערבוב והגסה: בזמן שהסיר נמצא על הפלטה אסור לערבב את החמין. לספרדים, מותר להוציא מהסיר בעזרת כף, מבלי לערבב, אך לדעת האשכנזים הדבר אסור.
אם הסיר אינו על האש והחמין מבושל כל צרכו - מותר לערבב את החמין.
ונחתום בדברים שכתב בעל המאור, אחד מהראשונים, כי "תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין… ולהזמין לבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
