ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
אמר רב חסדא: לעולם ישכים אדם להוצאת שבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר (שבת קיז ב)
א. הכנות לשבת
נאמר בתורה (שמות טז ה): "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". ולמדו רבותינו מפסוק זה שחובה לקום מוקדם בבוקר יום שישי על מנת להכין את צורכי השבת 1 .
נחלקו הפוסקים האם יש להקדים את ההכנה לשבת לתפילת שחרית וקריאת שמע, או שהתפילה קודמת. להלכה נפסק שהתפילה קודמת אלא אם כן לא ימצא מה לקנות אחר כך (דבר שלא מצוי בימינו כלל) 2 .
מצווה זו יש לקיים בשמחה. שכן דרשו חז"ל שהמילה 'והיה' מורה על שמחה. בדומה לזה למדנו בגמרא שצריך להיות בנחת בערב שבת 3 .
ב. מצווה לטרוח לכבוד שבת
כתב הרמב"ם: "אף על פי שיהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו".
וכך מצאנו אצל חכמינו ז"ל, "מהם מי שהיה מפצל העצים לבשל בהן, ומהן מי שהיה מבשל או מולח בשר או גודל פתילות או מדליק נרות, ומהן מי שהיה יוצא וקונה דברים שהן לצורך השבת ממאכל ומשקה אף על פי שאין דרכו בכך" (לשון הרמב"ם).
וזכות גדולה היא לאדם לטרוח בכבוד שבת וכל המרבה בדבר זה הרי זה משובח 4 .
ג. אפיית חלות לכבוד שבת
כתב רמ"א "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט, והוא מכבוד שבת ויו"ט, ואין לשנות 5 "
למנהג זה הובאו כמה טעמים 6 :
1. כבוד שבת, כלשון הרמ"א.
2. בירושלמי מובא ששלש מצוות נמסרו לנשים, על מנת לכפר על חטאה של חוה, אחת מהן היא מצוות הפרשת חלה.
3. זכר ללחם הפנים שהיה נאפה בערב שבת
בימינו 7 , רבים קונים חלות ממאפייה ונחלקו הפוסקים האם ראוי לעשות כך. הביאור הלכה כתב "ובעו"ה היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא ולוקחין מן האופה ולאו שפיר עבדי דמקטינים בזה כבוד שבת". מאידך בשו"ת אור לציון כתוב שמותר לכתחילה לקנות מהאופה ואין בזה שום חסרון.
ונתנו טעם לדברי האור לציון, שמאחר ובזמנינו האופים מכינים חלות מיוחדות לכבוד שבת, אין חובה לאפות דווקא בבית, כי ההבדל בין שבת ליום חול ניכר. אך המשנה הלכות דחה זאת והעלה שיש לאפות חלות בבית גם כיום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
