ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
א.הדלקת נרות שבת המהודרת ביותר היא בשמן זית.
ב.בשעת הדחק, ניתן להדליק נורה חשמלית (בעלת חוט להט) כנר שבת.
ג.לכן, המתארח במלון ואינו יכול להדליק בחדרו נר שעווה או שמן, יכול להדליק נורה חשמלית או פנס ולברך על הדלקה זו.
א. נרות משמן זית או משעווה?
במשנה המפורסמת הנאמרת ברוב קהילות ישראל בכל ליל שבת "במה מדליקים" שנו חכמים את החומרים השונים מהם ניתן להכין נרות שבת.
אחד החומרים המוזכרים במשנה הוא שעווה. בגמרא מתברר שיש שתי דרכים להשתמש בשעווה, כחומר בעירה- אסור, כפתילה- מותר.
דברי הגמרא אינם מובנים, שהרי אי אפשר להדליק שעווה בלי פתילה, ואם כן מה משמעות דברי הגמרא שמותר להשתמש בשעווה כפתילה? ראשונים רבים פירשו שהגמרא כינתה את השעווה 'פתילה', כאשר השעווה מוצקת ולא נוזלית- כלומר עומדת כמו פתילה, כמו נרות השעוה של ימינו.
היתר נוסף להדלקה בשעווה הוא שהשעווה בימינו מיוצרת ברמה גבוהה ואיכותית יותר מימיהם ואורו של נר שעווה- יפה ויציב 1 .
אמנם, יש הידור להדליק בשמן זית. ומובא בספר חסידים: "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית" 2 .
ב. מנורה חשמלית כנר שבת
כפי שלמדנו בשבוע שעבר, מהות ההדלקה היא שיהיה אור בבית לכבוד שבת ולעונג שבת.
בימינו האור בו אנו משתמשים הוא ממנורות חשמליות. האם ניתן להדליק נורה חשמלית במקום נרות שבת? התשובה תלויה בכמה שאלות אחרות.
נחלקו הראשונים האם יש מצווה להדליק נר, או שיש מצווה שיהיה אור. במידה והמצווה היא להדליק בפועל, האם הדלקה של חשמל נחשבת הדלקה? אולי זה רק 'גרמא'? האם נורה נחשבת נר? מהי הפתילה ומהו חומר הבעירה? ושאלות נוספות.
למעשה, כתבו הפוסקים שלכתחילה יש להדליק בנר של שמן או שעווה. אולם, כשאי אפשר לעשות זאת (כגון מי שמתארח בבית מלון ואסור לו להדליק אש בחדר*) ניתן להדליק בנורות עם חוט להט. ויש אומרים שניתן להדליק פנס, אך לא נורה חשמלית 3 .
* בשאלה האם מדליקים במקום האכילה או במקום השינה, נעסוק בשבוע הבא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












