ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. מותר להניח מוצרי חלב ליד מוצרי בשר במקרר, באופן שבו לא יפול כלום ממוצר אחד לשני.
ב. בזמן אכילת סעודה חלבית, אין להניח מאכלים בשריים על השלחן (וכן להיפך).
אמנם, אם הסועדים הם שני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, מותר לכל אחד לאכול סעודתו על השלחן, אפילו אם האחד אוכל חלבי והשני אוכל בשרי.
ג. אם בזמן אכילת הסעודה החלבית (או הבשרית) מניחים היכר על השלחן, מותר להניח עליו מאכלים בשריים.
אחסון מוצרי חלב ומוצרי בשר במקרר אחד
חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן מאחר וחששו שיבואו לאוכלו יחד.
אולם לא אסרו אלא בשלחן שבו סועדים, אבל בשלחן שעליו מסדרים את המאכלים או בשיש, לא אסרו להניח אחד ליד השני מאכלי חלב ובשר1.
לכן מעיקר הדין מותר להניח במקרר מוצרי בשר וחלב אחד ליד השני, אם נזהרים שלא ייפול שום דבר מאחד לשני.
אמנם, לדעת הרמ"א טוב להחמיר בזה לכתחילה כששני הכלים מגולים. ואם אחד מהם מכוסה מותר אף לדעת הרמ"א. ואף לשיטת המקלים ראוי שאחד הכלים יהיה מכוסה2.
אכילת חלבי ובשרי באותו שלחן
כאמור לעיל, חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן.
באיסור זה נכלל גם בשר עוף, למרות שמדאורייתא מותר לאוכלו עם חלב, ורק מדרבנן אסור3.
אמנם, איסור זה נאמר דווקא בשני אנשים שמכירים אחד את השני, שאז יש לחשוש שיבואו לקחת אחד מהשני ולאכול בשרי וחלבי יחד.
אבל בשני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, אין חשש שהאחד ייקח מצלחת השני ויאכל, לכן מותר במקרה זה לאכול יחד על אותו שלחן בשר וחלב4.
ואף כאשר מכירים אחד את השני מצאנו כמה היתרים5:
- מפה נפרדת: אם כל אחד אוכל על מפה משלו או מגש משלו, מותר.
- פת שלמה: אם מניחים על השולחן פת שלמה ולא אוכלים ממנה, מותר.
- הנחת כלי שאין רגילים להניח בשולחן: אם מניחים על השולחן כלי שבדרך כלל לא מניחים אותו שם, מותר.
אמנם, נחלקו בזה הרמ"א והש"ך. לדעת רמ"א אף אם משתמשים בכלי, כגון קנקנן מלא מים שמוזגים ממנו, מותר. אולם דעת הש"ך היא, שאם משתמשים בכלי אסור.
- שולחן גדול: אם השולחן גדול כל כך שכאשר יושבים בשני צדדיו לא מגיעים אחד לשני בהושטת יד, מותר כאשר יושבים משני צדדיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












