ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ניסן תשנ"ב
מילת תינוק שנולד עם HYPOSPADIAS
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
243 - כשרות הדג טרוטה ורודה
244 - מילת תינוק שנולד עם HYPOSPADIAS
245 - זכות ההחלטה בדבר הכיתוב על מצבה
טען עוד
להלן תאור המצב במדויק: הפתח נמצא בעטרה, 3 מ"מ מהמקום הרגיל ויורד מסוף שפוע העטרה מלמטה עד החריץ. הערלה לא מתפשטת על כל העטרה אלא מכסה (וסרוכה) רוב גובה העטרה עד החריץ, ועד בכלל.
הנתוח נעשה על-ידי רופא-מנתח נוצרי שהוא מנתח ראשי של מחלקת הילדים בבית החולים של מרסיי (מובן שהנתוח לא נעשה לשם מילה).
המנתח (הנוצרי) מקפיד לבצע בעצמו את המילה, ולקחת אחר-כך חתיכה מעור הערלה ולסתום פתח השפכה מלמטה.
ושאלתי היא:
1. האם צריכים אחר-כך להטיף דם ולברך "על המילה"?
2. מתי האב מברך "להכניסו"?
3. מתי עושים "הקידוש"?
תשובה
כשתינוק נולד עם מום הנקרא HYPOSPADIAS, ישנן ארבע אפשרויות למולו מבלי לפגוע באפשרות לנתחו (לאחר מכן) כדי לתקן את פתח השפכה.
והרי האפשרויות לפי סדר עדיפותן:
א. המוהל יברר עם הרופא המנתח, אם אפשר להסיר מן הערלה כעין משולש, ולהשאיר כעין שתי "קרניים" משני צידי הגיד, שאין בהן לא רוב גובה העטרה ולא רוב היקף ה"חוט" הסובב את העטרה [דהיינו שגובה כל "קרן" יהא פחות מחצי גובה העטרה, ורוחב שתיהן יחד יהא פחות מחצי רוחב ה"חוט" הסובב את העטרה 1 ], ובהן ישתמש אחרי-כן הרופא-המנתח לתיקון פתח השפכה, במקרה זה יוכלו המוהל והאב לברך ברכות המילה כרגיל, וכן יברכו על היין כרגיל 2 .
ב. אם לדעת המנתח הסרת משולש כנ"ל לא תשאיר מספיק עור-ערלה לצורך הניתוח, די בהסרת רצועה קטנה בכיוון רוחבי מן הערלה, וביצוע חתך אורכי מן הצד העליון של הערלה עד לאחר ה"חוט" הסובב את העטרה. כך יתקבלו מצד אחד שני חלקי ערלה גדולים יותר, ומצד שני תתגלה בדרך זו כל העטרה 3 , וניתן לקיים את מצוות פריעה. גם במקרה כזה יוכלו המוהל והאב לברך ברכות המילה כרגיל, וכן יברכו על היין כרגיל 4 . כמובן שגם דרך זו צריכה להיות בתיאום עם הרופא-המנתח.
ג. כשיש מעט ערלה 5 , ואף אם יסירו רק רצועה דקה של עור-ערלה כנ"ל, לא ישאר מספיק עור לרופא-המנתח, המוהל רק יפשיל את עור-הערלה מעבר לעטרה על-ידי חתך אורכי בערלה (מן הצד העליון עד לאחר ה"חוט" הסובב את העטרה) אשר יחלק את הערלה לשני חלקים, ויפרע את עור-הפריעה ללא ברכות, ובזה לכל הפחות תתגלה העטרה 6 .
ד. אם משום-מה לא ניתן לבצע את הברית לפני הניתוח, כפי שתואר לעיל, ומוכרחים לחכות עד אחרי הניתוח, כי אז צריך שיהיה מוהל בחדר-הניתוח (ואם זה לא ניתן, אז כירורג יהודי, ורצוי שהוא יהיה גם שומר מצוות) שיעשה את גילוי העטרה ויברך 7 .
ה. אם כל זה לא ניתן, אז בדיעבד יספיק לעשות הטפת דם ברית אחרי שהתינוק יבריא מן הניתוח - ללא ברכות 8 .
^ 1. ויש להעיר שה"חוט" אינו בכל היקף הגיד, ויש לחשב שיהיו פחות מחצי רוחבו, ולא רק פחות מחצי היקף הגיד.
^ 2. בשו"ע יורה דעה (סי' רסד,ה) נפסק: "יש ציצים המעכבים המילה, ויש ציצים שאינם מעכבים אותה. כיצד, אם נשאר מהעור עור החופה את רוב גובהה של עטרה אפילו במקום אחד - זהו המעכב את המילה, וכאילו לא נימול. ואם לא נשאר ממנו אלא מעט ואינו חופה רוב גובהה של עטרה - אינו מעכב המילה".
לדעת החכם הספרדי שהובא ב"בית יוסף" (טור יורה דעה סי' רסד, ד"ה "יש ציצין") גם יש להקפיד שלא יהא רוב ה"חוט" הסובב את עיקר העטרה מכוסה, ושני אלה - רוב גובהה אפילו במקום אחד, ורוב היקף ה"חוט" אף שאינו רוב גובהה - הם ציצים המעכבים את המילה, ואם לא הסירם, הרי התינוק ערל כמו שהיה, וצריך למולו שנית.
בהסרת משולש כנ"ל, מחד - איננו משאירים ציצים המעכבים המילה, ומאידך - אנו משאירים עור-ערלה לצורך תיקון פתח השפכה על-ידי המנתח.
^ 3. ונשארת מגולה כל הזמן - "נשמת אברהם", (יורה דעה עמ' קמח הערה 68 בשם הגרש"ז אויערבך).
^ 4. עצת הרב המוהל ר' יוסף דוד ויסברג, בספר אסיא (כרך ג עמ' 389) על פי שאלתו לרבנים הגר"פ אפשטיין והגרי"י וייס, הגרש"י אלישיב והגרש"ז אויערבך, בהסתמכות על שיטת רבנו ה"דברי חיים" (ח"ב יורה דעה סי' קיד-קיח) שבמצב כזה של היפוספאדיאס, ניתן למול כך לכתחילה, אף בלי שנחתוך את כל הערלה.
^ 5. לפי התיאור בשאלתך נראה שניתן למול את התינוק באחת משתי הדרכים הראשונות, וישנם בארץ מוהלים מומחים בעלי נסיון שאכן מוהלים באחת משתי דרכים אלה בתיאום עם הרופאים-המנתחים.
^ 6. ועיין שו"ת "חתם סופר" (יורה דעה סי' רמט), אך בכל זאת לא יברך "על המילה", "להכניסו" וכו' מכיוון שלא הסיר כלל מעור-הערלה - בהתייעצות עם הרב המוהל ר' מרדכי ששון.
^ 7. ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה סוף עמ' קסח בשם הגרש"ז אויערבך). כאן יוכל המוהל (או הכירורג היהודי) לברך, מכיוון שסמוך אחר גילוי העטרה על-ידו, תבוצע כריתת הערלה על-ידי הרופא- המנתח.
^ 8. ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה עמ' קסט). יש לציין, כי על פי שיטתם של רמב"ן ורשב"א מתקיימת בזה מצוות מילה, ולדעתם יש אפילו לברך "על הטפת דם ברית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












