^ 1. ויש להעיר שה"חוט" אינו בכל היקף הגיד, ויש לחשב שיהיו פחות מחצי רוחבו, ולא רק פחות מחצי היקף הגיד.
^ 2. בשו"ע יורה דעה (סי' רסד,ה) נפסק: "יש ציצים המעכבים המילה, ויש ציצים שאינם מעכבים אותה. כיצד, אם נשאר מהעור עור החופה את רוב גובהה של עטרה אפילו במקום אחד - זהו המעכב את המילה, וכאילו לא נימול. ואם לא נשאר ממנו אלא מעט ואינו חופה רוב גובהה של עטרה - אינו מעכב המילה".
לדעת החכם הספרדי שהובא ב"בית יוסף" (טור יורה דעה סי' רסד, ד"ה "יש ציצין") גם יש להקפיד שלא יהא רוב ה"חוט" הסובב את עיקר העטרה מכוסה, ושני אלה - רוב גובהה אפילו במקום אחד, ורוב היקף ה"חוט" אף שאינו רוב גובהה - הם ציצים המעכבים את המילה, ואם לא הסירם, הרי התינוק ערל כמו שהיה, וצריך למולו שנית.
בהסרת משולש כנ"ל, מחד - איננו משאירים ציצים המעכבים המילה, ומאידך - אנו משאירים עור-ערלה לצורך תיקון פתח השפכה על-ידי המנתח.
^ 3. ונשארת מגולה כל הזמן - "נשמת אברהם", (יורה דעה עמ' קמח הערה 68 בשם הגרש"ז אויערבך).
^ 4. עצת הרב המוהל ר' יוסף דוד ויסברג, בספר אסיא (כרך ג עמ' 389) על פי שאלתו לרבנים הגר"פ אפשטיין והגרי"י וייס, הגרש"י אלישיב והגרש"ז אויערבך, בהסתמכות על שיטת רבנו ה"דברי חיים" (ח"ב יורה דעה סי' קיד-קיח) שבמצב כזה של היפוספאדיאס, ניתן למול כך לכתחילה, אף בלי שנחתוך את כל הערלה.
^ 5. לפי התיאור בשאלתך נראה שניתן למול את התינוק באחת משתי הדרכים הראשונות, וישנם בארץ מוהלים מומחים בעלי נסיון שאכן מוהלים באחת משתי דרכים אלה בתיאום עם הרופאים-המנתחים.
^ 6. ועיין שו"ת "חתם סופר" (יורה דעה סי' רמט), אך בכל זאת לא יברך "על המילה", "להכניסו" וכו' מכיוון שלא הסיר כלל מעור-הערלה - בהתייעצות עם הרב המוהל ר' מרדכי ששון.
^ 7. ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה סוף עמ' קסח בשם הגרש"ז אויערבך). כאן יוכל המוהל (או הכירורג היהודי) לברך, מכיוון שסמוך אחר גילוי העטרה על-ידו, תבוצע כריתת הערלה על-ידי הרופא- המנתח.
^ 8. ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה עמ' קסט). יש לציין, כי על פי שיטתם של רמב"ן ורשב"א מתקיימת בזה מצוות מילה, ולדעתם יש אפילו לברך "על הטפת דם ברית".