שטרא זייפא | הרב יאיר וסרטיל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא בתרא

קטגוריה משנית

518

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בסוגייתנו מסופר על אדם שישב פחות משלוש שנים בקרקע וכשבא המרא קמא ותבעו הוציא שטר שקנה הקרקע. המרא קמא טען שהשטר מזוייף ואז גחן לעבר רבה שישב כדיין ולחש לו שאכן השטר מזוייף אך היה לו שטר אחר שאבד. רבה פסק שנאמן משום "מה לי לשקר", ורב יוסף חלק וטען כי כל סמיכתו על השטר והרי השטר כחרס בעלמא. מעשה דומה אירע גם לגבי הלוואה, שהלווה טען שהשטר מזוייף ואז המלווה לחש לרבה שאכן כן אך היה לו שטר אחר כשר שאבד. וגם כאן סבר רבה שנאמן במיגו ואילו רב יוסף טען מנגד שאין להאמינו. למסקנה הכריע רב אידי בר אבין שבקרקעות יש לנהוג כרבה להשאיר את הקרקע במקומה ואילו לגבי הלוואת מעות כרב יוסף להשאיר את המעות במקומן.

מדוע לרב יוסף אין מיגו?
השאלה המתבקשת כאן היא מהי סברתו של רב יוסף, מדוע אין לטובתו מיגו כדברי רבה, הרי יכול היה להמשיך לטעון שהשטר כשר ולזכות ואם כן מוכח שהוא דובר אמת ואכן היה לו שטר אחר שאבד. ועמדו על כך הראשונים.
התוס' (ד"ה אמאי) מביאים שלושה תירוצים לשאלה זו. הראשון בשם ריב"ם הוא שלא אומרים מיגו להוציא. בדין זה נחלקו הראשונים וסברת האומרים שלא אומרים מבוארת בקצות (פב ס"ק יא) שאין זו ראיה מספיק חזקה כדי שיהא בכוחה להוציא ממון ממוחזק. לפי זה צריך לבאר את לשון רב יוסף שאילו השטר היה טוב היה הוא מוחזק על ידי השטר אך הואיל והשטר כחרס בעלמא ממילא אינו מוחזק ואפילו מיגו לא יועיל לו, וכן פירש הרא"ש את הלשון לשיטת הריב"ם. אך זהו דוחק בלשון ומטעם זה ר"י לא קיבל תירוץ זה.
ר"י תירץ, שאין זה מיגו הואיל ונזקק לשקר תחילה. כלומר, בדרך כלל במיגו לא ידוע לנו שהטוען שיקר אלא הוא טען טענה אחת ונאמן משום שיכול היה לטעון טענה אחרת, אך כאן הוא היה יכול לטעון את הטענה האחרת רק בגלל ששיקר וזייף שטר. באופן פשוט הטעם בתירוץ זה הוא שמיגו זו ראיה על נאמנותו אך אם מוכח ששיקר תחילה יש לנו מנגד גם פגם בנאמנותו. לפי זה עיקר הטעם אינו בגלל שלולא שיקר לא היה לו מיגו אלא בגלל עצם העובדה שמוכח שהוא שיקר תחילה 1 , אמנם במנחת אשר (סימן יז ס"ק ו) דקדק מהתוס' אצלנו שעיקר הטעם הוא שלולא שיקר תחילה לא היה לו מיגו, ועל פי זה ביאר גם את דבריהם של התוס' בבבא מציעא (ב ע"א ד"ה וזה נוטל) 2 , ונימק זאת שהמיגו מבוסס על כח הטענה וכאשר גם את הטענה שמכוחה קיים המיגו לא יכול היה לטעון לולא שיקר איננו נותנים לו כח נאמנות בזכות יכולת זו (אך אם מיגו מבוסס על ראיה אכן גם כאן צריך להיות נאמן). אולי אפשר לנמק דבריו שיש כאן סברא מסדרי הדין, שאף שבאופן מקומי אכן יש סיוע של מיגו איננו מעוניינים שאנשים ינהגו כך ויזייפו שטרות ולכן קובעים שלעולם לא מקבלים מיגו כזה, וכך באופן כללי יגדל הצדק במערכת המשפט. אם מיגו מהווה ממש ראיה קשה לומר כך, שכן נגד הוכחה ברורה לא נרשיע את הצדיק רק לצורך מקרים אחרים, אך אם מיגו מבוסס על כח הטענה הדבר מובן.
עוד תירץ ר"י , שהואיל ובתחילה טען שהשטר כשר אינו יכול לחזור ולטעון שהוא פסול אך היה לו אחר. כפי שנתבאר בסוגיית 'טוען וחוזר וטוען' קשה על כך שהרי מפטור לפטור ניתן לחזור, והבאנו שם כמה תירוצים לכך.
הרמב"ן תירץ שהשטר לא היה מקויים, וכל עוד אינו מקויים אין מיגו, אלא שרבה סבר שניתן לו כעת להביא עדים ולנסות לקיימו (כגון שהזיוף היה מוצלח והעדים יחשבו שזו אכן חתימתם) ואם יקיימו ממילא יהיה לו מיגו ויזכה, אך רב יוסף סבר שלא ניתן לו לקיים כעת שטר שאנו יודעים שבאמת הוא מזוייף כדי ליצור לטובתו מיגו.
הרשב"ם (ד"ה אמאי) מתרץ באופן אחר, ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנת דבריו, ולכן נביא את לשונו: "דהא שני חזקה ליכא והאי שטרא חספא בעלמא הוא וכיון דאודי אודי, ולא דמי לשאר מה לו לשקר שבגמרא ששתי טענות יכולות להיות אמת אותה שהוא טוען ואותה שהוא היה יכול לטעון ולא טען דאמרי' מיגו, אבל הכא דמי למה לו לשקר במקום עדים שהרי כל כחו וחזקתו בקרקע זו על ידי האי שטר הוא והיאך נאמר מה לו לשקר בשטר זה אי בעי אמר שטרא מעליא הוא והלא מודה שהשטר פסול והודאת בעל דין כמאה עדים ואילו באו שני עדים שאמרו שהוא פסול ליכא תו מה לו לשקר".
כלומר, הואיל והוא מודה שהשטר פסול אין לו מיגו שיכול היה לטעון שהשטר כשר. וקשה, הרי בכל מיגו בטענה שטוען בפועל הוא מודה שהטענה שיכול היה לטעון ושמכוחה יש לו מיגו אינה נכונה. ועוד, מדוע הרשב"ם מדמה זאת למיגו במקום עדים, הרי מיגו במקום עדים פירושו שכנגד הטענה שטוען בפועל יש עדים, ואילו כאן הודאתו שהיא כעדים אינה נגד הטענה שטוען בפועל אלא נגד הטענה שיכול היה לטעון. לפני שנעמוד על ביאור שיטתו נעיר כי כדבריו משמע בפשטות גם מ התוס' בבבא מציעא (ב ע"א ד"ה וזה נוטל). הם מנמקים את שיטת רב יוסף שאין מיגו "כיון שטענה ראשונה שהוא טוען בהאי שטרא הוא שקר". באומרם "טענה ראשונה" כוונתם לטענה שהוא טוען בפועל כמבואר בהמשך דבריהם: "ואין לומר מיגו אלא היכא שטענתו ראשונה היא אמת מיגו שהיה טוען אחרת". אם כן, גם הם מבארים שהחיסרון הוא מצד טענתו הנוכחית ולא כדבריהם בסוגייתנו שהחיסרון הוא שכל המיגו בשקר יסודו.
הרא"ש מבאר שהרשב"ם הבין שהטענה שזהו השטר נחשבת כחלק מהטענה שקנה ממנו הקרקע, ולפי שנחשבות לטענה אחת ולבסוף הוא מודה שהשטר מזוייף הרי זה כאילו הודה שכל טענתו אינה נכונה ודומה למיגו במקום עדים. הרא"ש עצמו דוחה שהטענה שזהו השטר אינה חלק מהטענה אלא זוהי הראיה לטענתו, וממילא אף כשחזר והודה שהראיה אינה נכונה אין בכך הודאה על כך שלא קנאה. צריך עיון בביאור הרא"ש מהי כוונתו שזו טענה אחת. ואולי הואיל ולאמירה של אדם ללא חזקת שלוש שנים שקנה שדה מסויימת אין שום משמעות ולא מתייחסים אליה, לא שייך להתייחס לדבריו בפני עצמם אלא בצירוף דבריו שיש לו שטר על כך ולכן אנו מתבוננים על כך לא רק כראיה צדדית אלא כחלק מגוף הטענה, ולכן כששב והודה שהשטר מזוייף הרי זה כהודה שכלל לא קנאה וממילא שוב אינו נאמן לטעון שקנאה בשטר אחר, והרי זה כמיגו נגד הודאתו, וכן נראה שפירש דבריו החתם סופר (לב ע"ב ד"ה אמאי). אך עדיין הדברים תמוהים מאוד ואינם בהירים, כיצד ניתן לומר שנחשב כהודה שלא קנאה אם לאורך כל הדרך המשיך לטעון שקנאה. ועוד, שרב יוסף חלק מאותו טעם גם בסיפור השני ששם לא מדובר בשטר על קניית קרקע אלא בשטר על הלוואה.
הקובץ שיעורים (ח"ב סי' ג ס"ק יב) מיישב על פי יסודו שיש במיגו יסוד של כח הטענה, שיש לומר שהרשב"ם כאן הבין שעניין המיגו הוא כח הטענה ולפיכך כאשר מודה שהשטר מזוייף הרי שהודה שאין לו כח טענה.
אך עדיין יש להקשות מה ההבדל מכל מיגו, כגון פרוע במיגו דמזוייף, שאיננו אומרים שסוף סוף מודה שהשטר שכנגדו אינו מזוייף ולכן יתבטל המיגו ולא יהיה נאמן לטעון פרוע. ונראה שיש לחלק בין מקרה שהוא המוחזק אלא שצריך לטעון טענה כלשהי כנגד ההוכחה שמביאים נגדו לבין המקרה כאן שהוא לא מוחזק וכדי להוציא מחברו הוא צריך להביא ראיה, והוא זייף ראיה שרק מכוחה נוצר המיגו. במוחזק הבסיס הוא עצם המוחזקות אלא שהוא צריך לתרץ את עצמו ולתת טיעון סביר כלשהו ולכן כשטוען את הטענה שטוען בפועל ומודה שהטענה שיכול היה לטעון אינה נכונה לא נופל כל הבסיס למיגו, אך כאן שאינו המוחזק הוא לא נאמן לטעון שום טענה עד שימציא ראיה לדבריו, ולכן רק כאשר מביא שטר נפתח לו הפתח לטעון שהקרקע שלו, ומשום כך כאשר מודה שהשטר מזוייף נפל כל הבסיס שמאפשר לו לטעון טיעונים, ואם כן כבר אין לו כח טענה. על פי זה נוכל להבין גם את דימוי הרשב"ם למיגו במקום עדים. הרשב"ם לא כתב שזה ממש מיגו במקום עדים אלא שדומה למיגו במקום עדים, ונראה לבארו שהואיל ומהודאתו שהשטר מזוייף מתחייב שכלל לא יהיה נאמן בטענות אלא רק בראיות, הרי שהוא מודה שאין להאמינו בטענתו הנוכחית שהיה לו שטר ואבד, ולכן דומה הדבר למיגו במקום עדים.
לאור הסברנו בקובץ שיעורים ניתן ללכת בדרך דומה בלי להיזקק לחידוש של 'כח הטענה' ולומר שהחיסרון במיגו כאן הוא שמיגו להוציא לא אמרינן, ולכן אם השטר מזוייף והוא בא רק בכח מיגו אין לו יכולת להוציא מהמוחזק. כעין מה שביארנו קודם נסביר גם כאן, שהואיל והוא הודה שהשטר מזוייף נובע מכך שאינו מוחזק ונחשב שבא להוציא וממילא אינו יכול להיות נאמן במיגו. לכן נחשב כמודה שאינו נאמן במיגו ודומה למיגו במקום עדים.

מיגו – כח הטענה
הקובץ שיעורים הרחיב מאוד ביסוד של תועלת המיגו מצד כח הטענה והביא ראיות רבות לכך, מחלקן משמע שזקוקים בכל מיגו לשני העניינים, גם ראיה וגם כח טענה, ומחלקן משמע שמספיק אחד מהן, ומחלקן משמע שיש אומרים שעניינו ראיה ויש אומרים שעניינו כח הטענה, כמו בסוגייתנו שבכך נחלקו רבה ורב יוסף. אולם בקובץ שיעורים לא ביאר את הסברא בכך, על מה ולמה היכולת לטעון טענה אחרת נותנת לו כח ומזכה אותו בדין, וכבר האריכו ראשי הישיבות בעניין זה ולא נאריך, אך נביא בקיצור מעט הסברים שנאמרו בכך.
בחידושי רבי שמעון שקופ (בבא מציעא סימן ה) ביאר שעניינו מוחזקות. כלומר, הואיל ויכול לזכות בחפץ על ידי טענה אחרת נחשב הדבר בחזקתו יותר. על פי זה מסביר את שיטת התוס' שטוענים ליתומים טענת פירעון במקרה שאביהם היה נאמן בטענה זו מיגו שיכול היה לטעון שנאנסו, למרות שליתומים עצמם לא שייכת הראיה של מיגו שהרי הם מסופקים, ועוד שלהם לא טוענים נאנסו לפי תוס' בגלל שאין זה מצוי. ומסביר שאף שאין כאן את הצד של ראיה מכל מקום מחשיבים את החפץ בחזקת אביהם ושוב אינם צריכים להביא ראיה אלא מספיק שיטענו ששייך להם, וביתומים אנו טוענים עבורם. עדיין צריך להבין מדוע הופך להיות מוחזק, ויש להטעים מעט על פי היסוד בו הרחבנו בסוגיית 'יסודות המוחזקות' (בהקדמה לבבא מציעא), וכן בש"ך (סימן עח ס"ק טו) שהבאנו למעלה בסוגיית 'אין אדם פורע תוך זמנו' ובסוגיית 'חזקת שלוש שנים' שלא תמיד האוחז בפועל בחפץ נחשב למוחזק אלא מי שבאופן פשוט נראה בעיני העולם בעלי החפץ. לפי זה יש לומר שכאשר יש לאדם יכולת לזכות בחפץ בלי בעיה, על ידי טענה בלבד, הוא נחשב 'בעל השליטה' החפץ ונראה כבעליו.
ב מנחת אשר (סימן יז ס"ק ב) ביאר שמעבר להוכחות וראיות בית דין מתחשבים בהכרעתם גם באיכות הטענות של הצדדים, וכפי שמצאנו שיש אומרים שברי ושמא ברי עדיף, ואף החולקים מודים לכך במקום שאף אחד מביניהם אינו מוחזק. כאשר אדם יכול היה לטעון טענה חזקה כלשהי ולזכות אך בחר לטעון טענה אחרת אנו נותנים לטענה שטוען בפועל את הכח של הטענה שיכול היה לטעון, ומחשיבים את טענתו כטענה חזקה. עדיין לא מבורר כל כך מדוע אנו נותנים לטענתו כח זה.
בחידושי רבי נחום בסוגייתנו (ס"ק קמ) מבאר את עניין הטענות של בעלי דין, מדוע נאמן בכלל בעל דין לטעון טענות כגון פרעתי, מה מוסיפה טענתו שבלעדיה היה חייב וכעת פטור, הרי ודאי אין בדבריו הוכחה לצדקתו, ומסביר שעניין הטענות הוא שיש זכות לבעל דין לטעון ולדרוש מהתובע להוכיח את דבריו. לדוגמא, אדם הטוען פרעתי אינו נאמן בכך אך הוא זכאי לדרוש בכך מהתובע להוכיח שלא נפרע. על פי זה מבאר את יסוד זכות הטענה שבמיגו. כאשר יש זכות לבעל דין לדרוש מהתובע לברר ולהוכיח תביעתו בעניין מסויים זכאי מתוך כך לדרוש בירור גם כנגד טענות אפשריות נוספות. גם הסבר זה עוד טעון הבנה, מדוע מקבל כח זה.

ההכרעה להלכה בסוגייתנו
כאמור, למסקנה הכריע רב אידי בר אבין שבקרקעות יש לנהוג כרבה להשאיר את הקרקע במקומה ואילו לגבי הלוואת מעות כרב יוסף להשאיר את המעות במקומן.
הרשב"ם (ד"ה הלכתא) ביאר שהכרעה זו הינה מספק, הואיל ויש לנו ספק אם לפסוק כרבה או כרב יוסף אנו מכריעים שבכל מקרה המוציא מחברו עליו הראיה, ולכן בקרקע משאירים את הקרקע ביד המוחזק בה ובמעות משאירים בידי הלווה את המעות.
התוס' (ד"ה והלכתא) מקשים על הסברו שהרי בקרקעות אנו מחשיבים את המרא קמא למוחזק, ואם כן מספק היה לנו לתת למרא קמא, כפי שמצאנו בכתובות כ ע"א לגבי בר שטיא שהיה אדם שלפעמים היה שפוי ולפעמים היה שוטה ויש ספק אם מכר קרקע בזמן שהיה שפוי או שמא בזמן שהיה שוטה ואז המקח לא תקף, ונפסק שם שמספק יש להשאיר בידיו לפי שהוא המרא קמא. התוס' עצמם מנמקים את הכרעת הסוגיא שעקרונית הלכה כרבה אלא שלא אומרים מיגו להוציא, והמקרה של קרקע אינו נחשב להוציא לפי הכרעה זו. את דעת הרשב"ם התוס' מיישבים שיש לחלק בין ספק במציאות שיש ללכת אחר המרא קמא לבין ספק בהלכה כמי לפסוק כמו אצלנו שבכך לא שייך כל כך להוציא מהמוחזק ולתת למרא קמא.
המשנה למלך (שכירות ז, ב) מביא מחלוקת אחרונים מה הדין לפי התוס' בספק הלכתי שאינו נובע מחמת מחלוקת בגמרא וספק כמי לפסוק אלא איבעיא דלא איפשיטא. המהר"א ששון (סימן רז) סובר שדווקא בספיקא דרבוואתא משאירים בידי התפוס אבל בספק הלכתי שלא נפשט ולא נחלקו בו בגמרא דינו כספק במציאות שיש להעמיד את הקרקע ביד המרא קמא. לעומת זאת המהרי"ק (סימן קיח) אינו מחלק וסובר שגם בכל ספק הלכתי משאירים בידי התפוס.
התוס' אינם מבארים מהי סברת החילוק. רבי עקיבא איגר בתשובה (סימן לז ד"ה ויש לעשות וד"ה ויעויין במ"ל) מנמק שחזקת מרא קמא מועילה מדין חזקה קמייתא כמו באיסורים, ולכן דווקא בספק במציאות שייך להכריע על פי חזקה זו ולתלות שכך הייתה המציאות, אולם בספק הלכתי לא שייך שחזקה קמייתא תכריע את הספק 3 . וכותב שטעם זה מתאים דווקא לפי שיטת המהרי"ק שבכל ספק הלכתי לא הולכים אחר המרא קמא אולם לפי המהר"א ששון ודאי אין זה הטעם.
המשנה למלך עצמו, שנוטה יותר לדברי המהר"א ששון, נימקו שיותר יש להקל בפלוגתא דרבוותא משום שיכול התפוס לומר קים לי כפוסק פלוני המזכה אותי, אך בספק שלא נפשט וכן בספק מציאותי לא שייך טעם זה.
בשיעורי רבי שמואל (חלק א ס"ק קמח) מביא ש השערי ישר (שער ה סימן יד) דן בספיקו של קונטרס הספיקות אם חזקת מרא קמא היא מטעם חזקה קמייתא או מדין מוחזק, והוכיח במספר ראיות שהיא מטעם מוחזק 4 , ולפי זה לא ניתן לנמק כדברי רבי עקיבא איגר. לפיכך הציע הגר"ש רוזובסקי טעם נוסף ונימק לפי שיטת המהרי"ק שספק בדין הינו חסרון ידיעה ולכן בכך לא ניתן לעשות מעשה ולהוציא מידי התפוס. על פי זה רצה לחדש שיתכן שהתוס' ושאר הראשונים החולקים על הרשב"ם חולקים דווקא במחלוקות שבגמרא, משום שסוברים שאין זה נחשב כחסרון ידיעה, אולם אולי במחלוקות שלאחר חתימת התלמוד הם מודים שנחשבות כחסרון ידיעה ומשאירים בידי התפוס.

^ 1.קשה על כך מדברי הראשונים שניתן לחזור מפטור לפטור (ראה בסוגיית 'טוען וחוזר וטוען'), שהרי שם שיקר בתחילה ובכל זאת נאמן לחזור ולטעון טענה אחרת. להסבר הקצות שם כלל אין רעותא מכך שלדבריו שיקר בתחילה, וגם לדברי הש"ך שיש רעותא, מכל מקום המיגו גובר על רעותא זו ונאמן. ואולי יש לומר שכאן גרוע יותר משום שעשה מעשה וזייף בשקר ולא שיקר רק בדיבור, אך גם בכך יש דוחק שכן היה לתוס' לפרש זאת ולא לכתוב רק "שהוצרך לשקר תחילה".
^ 2.אולם עיין בהמשך דברינו, שנראה יותר שהתוס' שם הלכו בדרכו של הרשב"ם.
^ 3.נראה שהטעם בכך הוא שבספק מציאותי שאירע בעבר שייך לפשוט ולהחליט שנתנהג כאילו ברור שאירע אופן מסויים, אולם ספק הלכתי אינו שייך רק לעבר אלא הוא מתמשך.
^ 4.הגר"ש רוזובסקי (חלק ב ס"ק כג) מביא לכך סיוע גם מלשון הגמרא בבבא מציעא ק ע"א, שהגמרא שואלת לגבי מחליף פרה בחמור מדוע לא הולכים אחר המוחזק ומשיבה שמדובר בעומדת באגם, ואז שבה ושואלת מדוע לא נלך אחר המרא קמא "וליהוי אידך המוציא מחברו עליו הראיה?". משמע שזוכה מטעם מוחזקות ושכנגדו נחשב המוציא.

בבא בתרא

הרב יאיר וסרטיל

ר"מ בישיבת בית אל ודיין בבית הדין לדיני ממונות של ארץ חמדה

ברכות
דין ערבות במצוות
ראש השנה דף כט ע"א; ברכות דף כ ע"ב
חשוון תשפ"א
41 דק'
העצמת הבית
התחדשות בקשר
סדרה - העצמת הבית (שיעור ו)
ח' אדר תשע"ג
כתובות
מהות החופה
כתובות דף ב ע"א ודף מח
סיון תשע"ח
כתובות
שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
כתובות דף ט ע"א
סיון תשע"ח

בבא בתרא

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
מיגו
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
מפלניא זבינתה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
חזקה בנזיקין
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
55 דק'
כתובות
תרי ותרי
מסכת בבא בתרא: דף לא' ומסכת כתובות: דף כא', כב'.
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | ד' אדר א' תשס"ד

בבא בתרא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הרה"ג דוב ליאור
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים כץ
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג צבי שכטר
הרב אליהו ברין
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

מיגו

מפלניא זבינתה

חזקה בנזיקין

תרי ותרי

הקדמה לפרק חזקת הבתים

הרב יאיר וסרטיל

דין ערבות במצוות

ראש השנה דף כט ע"א; ברכות דף כ ע"ב

התחדשות בקשר

סדרה - העצמת הבית (שיעור ו)

מהות החופה

כתובות דף ב ע"א ודף מח

שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

כתובות דף ט ע"א

מיגו

מפלניא זבינתה

חזקה בנזיקין

תרי ותרי

מסכת בבא בתרא: דף לא' ומסכת כתובות: דף כא', כב'.

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

למה תמיד יש מחלוקת??

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

למה ללמוד גמרא?

הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין

רעיונות לפרשת חוקת

הלכות שילוח הקן

כשהבעש"ט היה דוקטור

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

גבולות המחנה

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש