ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
נושא זה כמובן מעורר אותנו לחשיבה. מדוע היה צורך בשמירת הלוחות השבורים? מדוע דוקא הלוחות השבורים הונחו בארון שעשה משה ואילו בצלאל זכה שבארונו יהיו השלמים? ומהו התפקיד המיוחד שהיה לכל אחד מהארונות?
אנו רגילים לומר "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". ביטוי זה בא לומר שאין לזלזל גם בתלמיד חכם שכבר אינו עומד בצלילותו והריהו כשבר כלי, גם ספר תורה שנפסל ראוי לכבוד ולגניזה. אולם נראה שכאן לשמירה בדביקות על הלוחות היתה מטרה אחרת, לא רק לשמור על כבודן, למטרה זו היה מספיק לגונזן בצורה מכובדת. מהי אותה מטרה נעלה?
הלוחות שניהם נכתבו בידי הקב"ה אמנם הבדל אחד היה ביניהם. בלוחות הראשונים גם הם עצמם פוסלו ונעשו על ידי הקב"ה ואילו בלוחות השניים נאמר "פסול לך", גוף הלוחות ביד משה והכתב מכתב א-לוקים. לפני החטא עם ישראל היה במדרגה רוחנית א-לוקית שהיה ראוי ללוחות שכל כולם מעשה הקב"ה, אולם לאחר החטא נפלו ממדרגה זו וכעת היו זקוקים שהכתב הא-לוקי יתגלם בעולם בלוחות מעשה ידי אנוש. הלוחות הראשונים אמנם שבורים כעת אך הם שייכים למדרגה עליונה יותר, מדרגה אליה איננו ראויים כעת אך היא בהחלט עומדת לנגד עינינו, ואנו מייחלים לאותה שעה בה נשוב ונידבק במדרגה זו. ארון זה הולך לפנינו מרחק שלושה ימים, הוא מורה לנו את הדרך, והוא תר לנו ומוביל אותנו אל המנוחה ואל הנחלה.
את המפגש בין משה לבצלאל, אותו מפגש המחדד לנו את דמויותיהן השונות והמשלימות, אנו פוגשים ברש"י לפרשת פקודי (שמות לח, כב) סביב השאלה אם לבנות קודם את המשכן או את הכלים. משה איש הא-לוקים במבטו הרוחני ציווה קודם לבנות את הכלים ואח"כ את המשכן, על פי סדרם וחשיבותם הרוחנית, ואילו בצלאל איש המעשה אשר כשמו נמצא בצל א-ל ויודע כיצד לגלם את הרעיונות האלוקיים בתוך המציאות, כיצד לגלות את האור בתוך הצל, או כיצד להצל כדי שיוכלו לראות את האור, בנה קודם את המשכן ולבסוף את הכלים. עתה אנו מבינים מדוע דוקא ארונו של משה הוא המתאים לאותם הלוחות הראשוניים שכל כולם שמימיים, ואילו הלוחות השניים מונחים הם בארונו של בצלאל.
כאשר אדם עורך חשבון נפש הוא מצוי בקונפליקט שקשה לפותרו. שאיפותיו גבוהות ונעלות אך כגודל הרצונות כך גודל המרחק שלו ממימושם. כיצד יש לאזן ביניהם? האם להמשיך לשאוף? הרי הפער הגדול בינו לבין השאיפות גורם ליאוש ולתסכול ועלול להפילו מטה מטה. מאידך, כידוע אדם מצליח להשיג חלק משאיפותיו וככל שיגדלו שאיפותיו כך יגדלו גם השגיו והצלחותיו גם אם יהיה רחוק עדיין ממימושם המושלם. אם ישאף לגדולות ישיג חצי משאיפותיו אך אם יסתפק וישאף רק לחציים ישיג רק רבע...
הפיתרון לכך, אותו שמעתי פעמים רבות ממו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א, נעוץ בהכרה ובהשלמה שאכן קיים פער בין הרצוי למצוי, ופער זה חיובי. על האדם להמשיך לשאוף לגבוהות בלי לוותר על שום חלום, אך במקביל עליו לנהל שני קווים. בנוסף לקו השאיפות ה"חלומיות" עליו למתוח את הקו המעשי - קו המשקף את מצבו הנוכחי ואת השאיפות שהוא מרגיש שהן ברי השגה. כך הוא יוכל להמשיך לחלום ולתת לשאיפות הגבוהות למשוך אותו למעלה, ובמקביל להמשיך במרץ להתקדם בקצב שלו ובמקום שלו בלי ליפול ביאוש אלא אדרבה מתוך עידוד ושמחה.
שני ארונות ליוו ומלווים את עם ישראל במסעם אל הנצח. ארון אחד של בצלאל ובו הלוחות השניים, אותם לוחות שפוסלו ביד אדם, שהילך במרכז המחנה. אך זה עוד לא מספיק. שברי הלוחות, הזכר שיש לעם ישראל מאותה מדרגה רוחנית אליה טרם הגיעו, תמיד נמצא לנגד עיניהם, נוסע קדימה מרחק שלושה ימים, מציב חזון ומתווה את הדרך עד שנזכה להגיע אל המנוחה, מעין עולם הבא, מדרגה שכולה מנוחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
