ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
נושא זה כמובן מעורר אותנו לחשיבה. מדוע היה צורך בשמירת הלוחות השבורים? מדוע דוקא הלוחות השבורים הונחו בארון שעשה משה ואילו בצלאל זכה שבארונו יהיו השלמים? ומהו התפקיד המיוחד שהיה לכל אחד מהארונות?
אנו רגילים לומר "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". ביטוי זה בא לומר שאין לזלזל גם בתלמיד חכם שכבר אינו עומד בצלילותו והריהו כשבר כלי, גם ספר תורה שנפסל ראוי לכבוד ולגניזה. אולם נראה שכאן לשמירה בדביקות על הלוחות היתה מטרה אחרת, לא רק לשמור על כבודן, למטרה זו היה מספיק לגונזן בצורה מכובדת. מהי אותה מטרה נעלה?
הלוחות שניהם נכתבו בידי הקב"ה אמנם הבדל אחד היה ביניהם. בלוחות הראשונים גם הם עצמם פוסלו ונעשו על ידי הקב"ה ואילו בלוחות השניים נאמר "פסול לך", גוף הלוחות ביד משה והכתב מכתב א-לוקים. לפני החטא עם ישראל היה במדרגה רוחנית א-לוקית שהיה ראוי ללוחות שכל כולם מעשה הקב"ה, אולם לאחר החטא נפלו ממדרגה זו וכעת היו זקוקים שהכתב הא-לוקי יתגלם בעולם בלוחות מעשה ידי אנוש. הלוחות הראשונים אמנם שבורים כעת אך הם שייכים למדרגה עליונה יותר, מדרגה אליה איננו ראויים כעת אך היא בהחלט עומדת לנגד עינינו, ואנו מייחלים לאותה שעה בה נשוב ונידבק במדרגה זו. ארון זה הולך לפנינו מרחק שלושה ימים, הוא מורה לנו את הדרך, והוא תר לנו ומוביל אותנו אל המנוחה ואל הנחלה.
את המפגש בין משה לבצלאל, אותו מפגש המחדד לנו את דמויותיהן השונות והמשלימות, אנו פוגשים ברש"י לפרשת פקודי (שמות לח, כב) סביב השאלה אם לבנות קודם את המשכן או את הכלים. משה איש הא-לוקים במבטו הרוחני ציווה קודם לבנות את הכלים ואח"כ את המשכן, על פי סדרם וחשיבותם הרוחנית, ואילו בצלאל איש המעשה אשר כשמו נמצא בצל א-ל ויודע כיצד לגלם את הרעיונות האלוקיים בתוך המציאות, כיצד לגלות את האור בתוך הצל, או כיצד להצל כדי שיוכלו לראות את האור, בנה קודם את המשכן ולבסוף את הכלים. עתה אנו מבינים מדוע דוקא ארונו של משה הוא המתאים לאותם הלוחות הראשוניים שכל כולם שמימיים, ואילו הלוחות השניים מונחים הם בארונו של בצלאל.
כאשר אדם עורך חשבון נפש הוא מצוי בקונפליקט שקשה לפותרו. שאיפותיו גבוהות ונעלות אך כגודל הרצונות כך גודל המרחק שלו ממימושם. כיצד יש לאזן ביניהם? האם להמשיך לשאוף? הרי הפער הגדול בינו לבין השאיפות גורם ליאוש ולתסכול ועלול להפילו מטה מטה. מאידך, כידוע אדם מצליח להשיג חלק משאיפותיו וככל שיגדלו שאיפותיו כך יגדלו גם השגיו והצלחותיו גם אם יהיה רחוק עדיין ממימושם המושלם. אם ישאף לגדולות ישיג חצי משאיפותיו אך אם יסתפק וישאף רק לחציים ישיג רק רבע...
הפיתרון לכך, אותו שמעתי פעמים רבות ממו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א, נעוץ בהכרה ובהשלמה שאכן קיים פער בין הרצוי למצוי, ופער זה חיובי. על האדם להמשיך לשאוף לגבוהות בלי לוותר על שום חלום, אך במקביל עליו לנהל שני קווים. בנוסף לקו השאיפות ה"חלומיות" עליו למתוח את הקו המעשי - קו המשקף את מצבו הנוכחי ואת השאיפות שהוא מרגיש שהן ברי השגה. כך הוא יוכל להמשיך לחלום ולתת לשאיפות הגבוהות למשוך אותו למעלה, ובמקביל להמשיך במרץ להתקדם בקצב שלו ובמקום שלו בלי ליפול ביאוש אלא אדרבה מתוך עידוד ושמחה.
שני ארונות ליוו ומלווים את עם ישראל במסעם אל הנצח. ארון אחד של בצלאל ובו הלוחות השניים, אותם לוחות שפוסלו ביד אדם, שהילך במרכז המחנה. אך זה עוד לא מספיק. שברי הלוחות, הזכר שיש לעם ישראל מאותה מדרגה רוחנית אליה טרם הגיעו, תמיד נמצא לנגד עיניהם, נוסע קדימה מרחק שלושה ימים, מציב חזון ומתווה את הדרך עד שנזכה להגיע אל המנוחה, מעין עולם הבא, מדרגה שכולה מנוחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
