ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
499 וְהַשִּׁשִּׁית, אִם יֹאכְלוּן וְיִשְׁתּוּן וְיִשְׂאוּ נָשִׁים? וְאֹמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁבֶּן הַצָּרְפִית אֲשֶׁר הֶחֱיָהוּ הַבּוֹרֵא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, וּבֶן הַשּׁוּנַמִּית עַל יְדֵי אֱלִישָׁע, אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְיִתָּכֵן שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים.
איך יעברו לעולם הבא
500 וְהַשְּׁבִיעִית, אֵיךְ יָעָתְקוּ אֶל הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אֵין בּוֹ אֲכִילָה וְלֹא בְּעִילָה, וּכְבָר נָהֲגוּ בָּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיִחְיוּ? וְאֹמַר, כְּמוֹ שֶׁנָּהַג מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַבְּעִילָה, וְעָמַד בִּלְעֲדֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם בְּהַר סִינַי שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים וְחָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
97 - מאמר שביעי חלק י'
98 - מאמר שביעי חלק י"א
99 - מאמר שביעי חלק י"ב
טען עוד
501 וְהַשְּׁמִינִית, כֵּיוָן שֶׁהַמְחֻיִּים בִּימֵי הַיְשׁוּעָה הֵם מֻנָּחִים לִבְחִירָתָם בָּעֲבוֹדָה, שֶׁמָּא יִבְחֲרוּ בַּמֶּרִי וְלֹא יִחְיוּ בְּעוֹלַם הַגְּמוּל*? אָשִׁיב בָּזֶה, שֶׁמְּשִׁיבִים כָּל עַמֵּנוּ הֲמוֹן הַמַּאֲמִינִים בְּעִנְיַן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים בָּעֲבוֹדָה וְלֹא בַּמֶּרִי, שֶׁמָּא יִבְחֲרוּ בַּמֶּרִי? וְאֹמַר, כִּי הַיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהָיָה* קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה, לֹא הִבְטִיחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא בִּגְמוּל הַמַּתְמִיד אֶלָּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים בָּעֲבוֹדָה וְלֹא בַּמֶּרִי, כֵּן אֹמַר אַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, לֹא הִבְטִיחַ תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְצַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֵּדַע כִּי בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִבְחֲרוּ בָּעֲבוֹדָה לֹא בַּמֶּרִי.
האם יקבלו שכר
502 וְהַתְּשִׁיעִית, אִם יֵשׁ לָהֶם עַל הָעֲבוֹדָה הַהִיא אֲשֶׁר בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ גְּמוּל? וְאֹמַר כֵּן, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה גְּמוּל עֲבוֹדָתָם, כֵּן יִהְיֶה לְאַנְשֵׁי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ גְּמוּל עַל עֲבוֹדָתָם, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה שֶׁאֵין עִמָּהּ גְּמוּל. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם לַצַּדִּיקִים תּוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁרָאוּי לִזְכוּתָם הַקּוֹדְמִים, כֵּן מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ תּוֹסֶפֶת עַל מַה שֶּׁרָאוּי לִזְכוּתָם הַקּוֹדְמוֹת.
מה יהיה על שאר האנשים
503 וְהַשְּׁאֵלָה הָעֲשִׂירִית, עַל הָעָם אֲשֶׁר בָּהֶם הַיְשׁוּעָה בְּחַיֵּיהֶם, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנָם? וְכֵן הַיִּלּוֹדִים בִּזְמַן הַיְשׁוּעָה? וְאָשִׁיב, בַּעֲבוּר שֶׁהַכָּתוּב לֹא דִבֵּר בָּזֶה וְלֹא רַבּוֹתֵינוּ לֹא קִבְּלוּ בָּזֶה קַבָּלָה, נֶחְלְקוּ בָּזֶה עַל שְׁלֹשָׁה דְרָכִים. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין מֵתִים כְּלָל, וְנִתְלֶה בְּאָמְרוֹ (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר יָמוּתוּ וְיִחְיוּ, כְּדֵי לְהִשְׁתַּוּוֹת עִם הַמְחֻיִּים הָהֵם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, יִחְיוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְיָמוּתוּ, וְלֹא יִחְיוּ עַד הָעוֹלָם הַבָּא. 504 וְלִבִּי (הָאֱלֹהִים יַיְשִׁירְךָ) נוֹטֶה אֶל זֶה הַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֻבְטְחָה בִּימֵי הַיְשׁוּעָה, אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה בַּגָּלוּת. וְלֹא רָאִיתִי לְהוֹסִיף עַל זֶה דָּבָר מִלִּבִּי, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָעִלָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אֲשֶׁר מֵתוּ בַּגָּלוּת, הִיא שֶׁלֹּא תִּמָּנַע מֵהֶם זֹאת הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, אֲבָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ מִן הַחַיִּים וְהַיְשָׁרִים, כְּבָר הִגִּיעַ לְחֶפְצוֹ. 505 אַךְ יְמֵיהֶם יִהְיוּ אֲרֻכִּים, כְּגוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַמֵּת בֶּן מָאתַיִם בַּדּוֹר הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁמֵּת בַּדּוֹר הַזֶּה בֶּן עֶשְׂרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה סה, כ): כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל. וּמִי שֶׁחָטָא עַל בְּנֵי אָדָם וְהוּא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל, וְיִהְיוּ הַיָּמִים כִּימֵי הַבִּנְיָנִים וְהַנְּטָעִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כב): לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וגו'.
___________________________
בְּעוֹלַם הַגְּמוּל – העולם הבא. שֶּׁהָיָה – שיהיה בעתיד.
ביאורים
499 שאלה שישית – האם האנשים שיקומו בתחיית המתים ינהגו כמונו בענייני הגוף, אכילה, שתייה, שינה, נשיאת נשים וכדו'? תשובה: כן, אנשים אלו יחיו כמו שנהוג בעולם הזה, כמו שראינו אצל בן הצרפית שהחיה אליהו, ובן השונמית שהחיה אלישע, שלאחר שקמו לתחייה אכלו, שתו ומן הסתם גם נשאו נשים.
500 שאלה שביעית – כתבנו לעיל, שלאחר תחיית המתים יעברו לעולם הבא, שהוא עולם רוחני, ויש לשאול, מכיון שאמרנו שבתחיית המתים ינהגו צרכי הגוף, כיצד יתקיימו בלעדיהם בעולם הבא? תשובה: כבר ראינו דוגמה לזה, כאשר עלה משה רבנו שלוש פעמים להר סיני, בכל פעם ארבעים יום, וחי שם ללא אכילה, שתייה ושאר עניני הגוף.
501 שאלה שמינית – לבני האדם שיקומו בזמן תחיית המתים תהיה בחירה חופשית כמו שיש לנו היום, האם יתכן שיכפרו בהקב"ה ולא יזכו לחיי העולם הבא? תשובה: לכאורה ניתן לשאול שאלה זו גם על הצדיקים שיעמדו לחיי העולם הבא, אולי יבחרו לחטוא ולא לעשות את רצון ה'? אלא אנו מבינים שה' יעמיד לעולם הבא רק צדיקים שהוא יודע שלא יחטאו עוד, כך גם בתחיית המתים, ה' יחיה רק צדיקים שלא עתידים לחטוא.
502 שאלה תשיעית – האם אדם שיעבוד את ה' בזמן התחייה יקבל שכר? תשובה: מכיון שלא יתכן שה' ידרוש מבני האדם לעשות מצוות ולא ייתן על כך שכר, ברור שהצדיקים יתוגמלו על עשיית המצוות.
503 שאלה עשירית – מה יקרה לאנשים שיהיו חיים בזמן בו תתחיל תחיית המתים, האם ימותו? ואם ימותו האם יחיו שוב? וכן מה דינם של הנולדים בזמן שלאחר תחיית המתים? תשובה: רבותינו לא דנו בסוגיא זו, ובתנ"ך לא נאמר בזה, אך יכולות להיות שלוש תשובות: א. האנשים שיהיו חיים בזמן הזה לא ימותו בכלל, כמו שנאמר (ישעיה כה, ח): "בלע המוות לנצח". ב. אנשים אלו ימותו ויחיו לאחר מכן, וכך ישתוו לשאר האנשים שקמו לתחייה. ג. אנשים אלו יחיו שנים רבות ואז ימותו, ולאחר מכן יחיו רק בעולם הבא.
504 נראה כי התשובה האמיתית היא התשובה השלישית, מפני שתחיית המתים הובטחה לאנשים שסבלו בגלות כדי להראותם את ישועת ה', לכן מי שראה ישועה זו מבלי שסבל בגלות, אין צורך להשאירו בחיים עד חיי העולם הבא, אלא יחיו חיים ארוכים, ימותו, ואז יקומו פעם נוספת לחיי העולם הבא.
505 בזמן תחיית המתים החיים יהיו ארוכים, ארבע מאות וחמש מאות שנה, עד שאדם שנפטר בגיל מאתים, יחשב כמי שנפטר בגיל צעיר מאוד, כמו בחור שמת בגיל עשרים שנה בימינו, כמו שאמר ישעיה (סה, כ): "כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל". הסבר הפסוק, בזמן התחיה אדם שחטא כלפי אנשים אחרים, גם אם הוא בן מאה שנה, יינזף כמו ילד קטן היום, ומכאן רואים שרוב האנשים יחיו זמן רב יותר ממאה שנה. בני האדם יחיו הרבה מאוד זמן כמו הבניינים והעצים, כמו שנאמר (שם, כג): "לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
