ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
581 אֲבָל הַשְּׁאֵלָה (הַשְּׁמִינִית) הֲיֵשׁ בְּעִנְיַן הַצַּדִּיקִים יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה? 852 וְכֵן בְּעִנְיַן הָרְשָׁעִים, כְּבָר נִכְנַס שֹׁרֶשׁ תְּשׁוּבָתָהּ בַּמַּאֲמָר הַזֶּה הַקּוֹדֵם. אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי לְהַשְׁרִישׁ מִשֹּׁרֶשׁ, אֲשֶׁר לָהֶם יִתְרוֹן שִׁבְעָה סְעִיפִים. וְאֹמַר, כִּי מִמַּה שֶּׁמּוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לַצַּדִּיקִים מַעֲלוֹת בִּגְמוּלָם, שֶׁכָּל אַחַת יְתֵרָה עַל חֲבֶרְתָּהּ, תְּחִלָּה מַה שֶּׁמְּחַיֵּב אוֹתוֹ הַשֵּׂכֶל, וְאַחַר כֵּן שֶׁמָּצָאנוּ בַּסְּפָרִים שֶׁבַע מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁקְּצָתָם יִהְיֶה לוֹ אוֹר כִּזְרִיחַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר בּוֹ (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּקְצָתָם יִהְיֶה לוֹ עִם עֲרֵבוּת* בְּנִיצוֹצֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם): וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וּקְצָתָם יִתְקַיֵּם לוֹ הָאוֹר כְּדָבָר הַנָּטוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צז, יא): אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק, 583 וּקְצָתָם יוֹסִיף לוֹ הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג, ט): אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח, וּקְצָתָם יִהְיֶה אוֹרוֹ כְּאוֹר הַגַּלְגַּל, אָמַר בּוֹ, (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּקְצָתָם יִהְיֶה אוֹרוֹ כְּאוֹר הַכּוֹכָבִים חוּץ מִן הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר בָּם (שם): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, וּקְצָתָם יִהְיֶה אוֹרוֹ לוֹ כְּאוֹר עֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָם אָמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. 584 וּכְמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיוּ פָּנָיו מְלֵאִים הוֹד, וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ פָּחוֹת מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר בּוֹ (במדבר כז, כ): וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו, וְלֹא אָמַר כָּל הוֹדְךָ, וּפְנֵי שִׁבְעִים זְקֵנִים פָּחוֹת מֵהֶם, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר (שם יא, כה): וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים, וְכַאֲשֶׁר תִּהְיֶה עִלַּת מֵהוֹדְךָ עָלָיו, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַזְּקֵנִים בִּכְלַל הָעָם. 585 וּמַה שֶּׁיּוֹרֶה עַל כִּי הָעֲנוּשִׁים גַּם כֵּן יֵשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת זֶה עַל זֶה, מָצָאנוּ בַּסְּפָרִים לָהֶם זִכְרוֹן שֶׁבַע מַעֲלוֹת בְּלַהַב הָאֵשׁ. מֵהֶם מִי שֶׁהָאֵשׁ מַלְהֶבֶת פָּנָיו עַד שֶׁיַּאְדִּימוּ, וּבִכְמוֹהֶם אָמַר (ישעיה יג, ח): פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם, וּמֵהֶם מִי שֶׁיַּשְׁחִירוּ פָּנָיו כְּשַׁחֲרוּת הַקְּדֵרָה*, וּבִכְמוֹהֶם אָמַר (יואל ב, ו): כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר, וּמֵהֶם מִי שֶׁיַּגִּיעֵהוּ מִמֶּנָּה כְּמוֹ צְלִיָּה וּבִשּׁוּל, וּבָהֶם הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, יט): הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, 586 וּמֵהֶם מִי שֶׁיַּגִּיעֵהוּ כְּמִי שֶׁתֹּאכְלֵהוּ הָאֵשׁ, וּבָהֶם הוּא אוֹמֵר (איוב כ, כו): תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, וּמֵהֶם מִי שֶׁיַּגִּיעֵהוּ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בָּעֵצִים, וּבָהֶם הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל, לג): מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים, וּמֵהֶם מִי שֶׁיַגִּיעֵהוּ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת הֶעָפָר וְהָאֲבָנִים, וּבִכְמוֹהֶם הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כב): וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבוּלָהּ, וּמֵהֶם מִי שֶׁיַּגִּיעֵהוּ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת עַד מַעֲמַקֵּי אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַזְּוָעוֹת*, וּבָהֶם הוּא אוֹמֵר (איוב לא, יב): כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל, 587 כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי מַכַּת מִצְרַיִם הָיְתָה כּוֹלֶלֶת וּמַגִּיעַ לְכָל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים עח, נ): יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ. וּפֵרוּשׁ יְפַלֵּס יִשְׁקְלֵהוּ בְּמִשְׁקָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (משלי טז, יא): פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה'.
___________________________
עֲרֵבוּת – הנאה ועונג. כְּשַׁחֲרוּת הַקְּדֵרָה – השחור השרוף שבסיר. הַזְּוָעוֹת – הברקים.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
125 - מאמר תשיעי חלק י'
126 - מאמר תשיעי חלק י"א
127 - מאמר תשיעי חלק י"ב
טען עוד
581 השאלה השמינית ששאלנו על השכר והעונש היתה, האם יש הבדל בין הצדיקים בשכר, וכן ברשעים, האם יש הבדל ביניהם בעונש?
582 בדברים שאמרנו לעיל ענינו גם על שאלה זו, ודבר זה ברור ע"פ ההיגיון, שלא ראוי שהמרבה והממעיט יתוגמלו באותה מידה. ומצאנו בפסוקים שבע מדרגות לצדיקים. בדרגה הראשונה – זוכים לאור כאור השמש, כמו שנאמר (מלאכי ג, כ): "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה". בדרגה השנייה – זוכים גם ליהנות מהאור, שנאמר (שם): "ומרפא בכנפיה". שלישית – במדרגה זו האור הופך להיות חלק מהם, שנאמר (תהילים צז, יא): "אור זרוע לצדיק".
583 רביעית – האור מתחזק אצלם, כמו שנאמר (משלי יג, ט): "אור צדיקים ישמח". חמישית – מקבלים אור זך ובהיר כאור הגלגלים, כמו שנאמר (דניאל יב, ג): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע". שישית – מקבלים אור כאורם של הכוכבים מלבד מהשמש, כמו שכתוב (שם): "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", והדרגה הגבוהה ביותר – אורם כאור השמש עצמה, כמו שנאמר (שופטים ה, לא): "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
584 דוגמא לעובדה שיש סוגים שונים של אור והאדם מקבל לפי מדרגתו, ראינו אצל משה, שפניו היו מלאות אור, ואור פני יהושע פחות האיר מפני משה. חז"ל למדו זאת מן הפסוק (במדבר כז, כ): "ונתת מהודך עליו", כלומר חלק מהודך, לכן לא נאמר "ונתת הודך עליו" או "כל הודך עליו". פני שבעים הזקנים האירו פחות מפני יהושע, שנאמר (במדבר יא, כה): "ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים". אנו יודעים שאורם היה פחות משל יהושע, כי הוא קיבל את האור על מנת שעם ישראל ישמעו לו, ושבעים הזקנים כלולים בתוך עם ישראל וגם הם צריכים לסור למשמעתו, ומכאן שאורם קטן משלו.
585 גם ביחס לרשעים מצאנו בפסוקים שבע דרגות. דרגה ראשונה – האש תחמם את פניהם עד שיאדימו, ועליהם נאמר (ישעיה יג, ח): "פני להבים פניהם". דרגה שנייה – פניהם משחירות כמו תחתית הקדירה, ועליהם נאמר (יואל ב, ו): "כל פנים קבצו פארור". דרגה שלישית – יחוו את האש בעוצמה שמבשלים בתנור, כמו שנאמר (מלאכי ג, יט): "הנה היום בא בער כתנור".
586 דרגה רביעית – האש אוכלת אותם עליהם נאמר (איוב כ', כ"ו): "תאכלהו אש לא נפח". דרגה חמישית נענשים באש חמה יותר השורפת את העצים, עליהם נאמר (ישעיה ל, לג): "מדורתה אש ועצים". דרגה שישית – סובלים מאש חזקה יותר, השורפת את האדמה והאבנים, ועליהם נאמר (דברים לב, כב): "ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים". דרגה שביעית – יסבלו מאש חזקה כמו הברקים, אש שיכולה לחדור לתוך האדמה, כמו שנאמר (איוב לא, יב): "כי אש היא עד אבדון תאכל".
587 ראינו כבר כעין זה בעבר, כאשר במצרים ה' נתן לכל אחד, עונשו המגיע לו, כמו שנאמר (תהילים עח, נ): "יפלס נתיב לאפו" והמילה יפלס משמעותה ישקול וישווה. כמו שנאמר (משלי טז, יא): "פלס ומאזני משפט לה'" – זאת אומרת שהוא העניש כל אחד על פי מידתו.
לב הדברים
במאמר שני [פרק י ופרק יב] למדנו על אור הכבוד, שהוא הנברא הראשון במציאות, והוא הראשון במעלתו הרוחנית. מדברים אלו למד הכוזרי [ד, טו. עיין שם בפירושי ה'נזיר'], שאותו אור הוא שהתגלה לעיני הנביאים בעת הדיבור האלוהי.
האור הוא ביטוי לרוחניות – זהו הדבר הרוחני ביותר במציאות הגשמית. הוא גם סמל לטוב – מי שזכה לעשות מעשה טוב מרגיש שפניו מאירות. במקרה שבו מומשה עד הקצה אפשרות ההטבה שלנו לזולת, מתקבלת תחושה סמלית שלפיה הפנים שלנו הן בעצמן מקור של אור המקרין על הסובב אותנו. משה רבנו זכה כבר בעולם הזה שיאירו פניו כאור החמה, כסמל להיותו מקור רוחני לכל עם ישראל, בכך שנתן את התורה במעמד הר סיני ושהנהיג את העם משך כל שנות המדבר. באופן זה כל צדיק יזכה לאור כפי מעשיו הטובים, לא רק לאחר מותו אלא אף בחייו – הארת פניו אשר 'ענתה בו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
