שלח התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
שלח לך

קטגוריה משנית

494

14 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אליהו זצוק"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מרגלים
בתורה כתוב על המרגלים שהיו אנשים חשובים "שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם" במדבר פרק יג ב ופירש רש"י "כלם אנשים - כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו". אם כן איך חטאו המרגלים? אלא שבאמת לפני שבאו לארץ ישראל היו המרגלים כשרים, אך ארץ ישראל היא ארץ קדושה ומעלתה גדולה ובכל מקום שיש יותר קדושה יש גם יותר סט"א, והמרגלים שלא התכוננו לכך נפגעו. ואיך ניצלו כלב ויהושע? בזכות התפילות. יהושע בזכות תפילת משה וכלב בזכות תפילתו על קברי האבות בחברון. גם בימינו אנו רואים אנשים כשרים שיורדים ממדרגתם בארץ ובענייני הארץ. גם בימינו כח התפילה הוא הכח שבו אפשר לתקן את הקילקולים.

חגבים או נמלים
הפסוק אומר על המרגלים במדבר פרק יג לג "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" ומסביר רש"י "שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים". ובאמת מפני מה רש"י משנה ואומר נמלים במקום חגבים? אלא שנמלים הם יותר קטנות מחגבים. ובתחילה היו בעינהם כחגבים אך ככל שירדו ממדרגתם יתקטנו בעיניהם יותר ויותר עד שנראו כנמלים. ומוסיף החיד"א ואומר שחגבים יש להם שימוש מסוים באכילה על ידי הדחק וכד' אך נמלים אין להם שום ערך וחשיבות. ועד שם ירדה מדרגת המרגלים. ועוד. אנו יודעים שככל שהענק יותר גבוה הקטן נראה יותר קטן. בחברון היו הענקים הגדולים אחימן ששי ותלמי ואביהם, ובעינהם נראו המרגלים כנמלים. אך בעיני ענקי הארץ האחרים שהיו נמוכים מענקי חברו, נראו המרגלים כמו חגבים. ומכאן נבין למה רק כלב הגיע לחברון ולא שאר המרגלים, כיון שפחדו מענקים הענקים. ואם היו באים המרגלים לחברון להתפלל - היו מצליחים. גם אנו בזכות האבות "אברהם יצחק ויעקב" נתפלל "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך".

חיוב חלה מהתורה רק כשרוב עם ישראל בארץ ישראל.
בפרשת השבוע במדבר טו יח : "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה: והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה': ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גרן כן תרימו אתה: מראשית ערסתיכם תתנו לה' תרומה לדרתיכם". ממה שנכתב בפסוק "בבואכם אל הארץ" למדו חז"ל שרק כשנכנסו לארץ כל בני ישראל נתחייבו בחלה כתובות כה. : "דאמר רב הונא בריה דרב יהושע, אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי: אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, חלה דאורייתא, שהרי שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו בתרומה" פירוש: שבע שנים שעברו עד שכבש יהושע את כל הארץ ושבע השנים הנוספות שעברו עד שחילקו את הארץ לשבטים והתישבו בה שזה חלק מכיבוש - נתחייבו בחלה ולא נתחייבו בתרומה. זאת אומרת שחובת חלה אינה קשורה בכיבוש הארץ אלא בביאתם לארץ - והרי באו . וענה להם רב הונא: "אדרבה, אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה - דאורייתא, חלה - דרבנן, דתניא: במדבר ט"ו "בבואכם אל הארץ" - אי בבואכם, יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים? תלמוד לומר: "בבואכם" - בביאת כולכם אמרתי, ולא בביאת מקצתכם, וכי אסקינהו עזרא, לאו כולהו סלוק". מכיון שבעלית עזרא לא עלו כל בני ישראל - אין חיוב חלה מהתורה. וגם כיום שאין כל יושביה של ארץ ישראל עליה אין חיוב "חלה" מדאוריתא אלא מדרבנן.

מכמה מפרישים חלה?
כתב הרמב"ם הלכות בכורים פרק ו הלכה טו : "כמה שיעור העיסה שחייבת בחלה? מלא העומר קמח בין מאחד מה' מינים, בין מחמשתן, כולם מצטרפין לשיעור. וכמה הוא שיעור העומר? שני קבין פחות חומש, והקב ארבעה לוגין, וכו' וכמה מכילה מדה זו כמו ארבעים ושלש ביצים בינוניות וחומש ביצה והם משקל ששה ושמונים סלעים ושני שלישי סלע מקמח החטים שבמצרים, שהם משקל חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים בזמן הזה, ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדין לחלה בכל מקום" רמז לדבריו חלה בגימטריה 43 כנגד 43 ביצים וחומש ביצה שהם שיעור חלה. אבל יש ביצים מגדלים שונים ויש הפרש בין מקום למקום ושוב אין איתנו יודע עד מה אלא שאנו יודעים כי חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים הם 025 דרהם. ושלשה דרהם הם עשרה גרם. אם כן הרי זה 6111 גרם קמח. הבא"ח כתב ש2402- קמח גרם חייבת בחלה עם ברכה וכך הוא המנהג. החזו"א כתב שמ6255- גרם עיסה חייבת בחלה. ולכן הנוהגים כחזו"א מ6255- גרם יפרישו בלי ברכה. ומ6111- יפרישו עם ברכה. הנוהגים כבא"ח מ6111- עד 2402 יפרישו בלי ברכה. ומ2402- גרם יפרישו עם ברכה. וצריך לשים לב שהחישוב נעשה לא מהבצק עצמו אלא מהקמח שממנו מכינים הבצק.

הדלקת פלטה בשבת על ידי שעון שבת
צריך להזהר בהלכות שבת לא להתיר דברים הנראים פשוטים כי הלכות שבת הן חמורות ובשינוי קל משתנה הדין. יש הרוצים לחסוך מעט חשמל ומחברים את הפלטה החשמלית לשעון שבת שידליקנה בשבת בבוקר או בצהרים ומניחים את האוכל על הפלטה שעה קודם לכן. ודבר זה הותר רק בבתי חולים בגלל שעת דחק ולצורך חולה ורק כשהאוכל מבושל. אבל אם האוכל לא מבושל הוי גרם בישול. וגם אם האוכל מבושל יש בזה איסור לדעת החזו"א בסימן לח בהלכות שבת שאוסר הנחת אוכל מבושל על פלטה בשבת קודם ההדלקה מדין "שהיה" לדבריו כל שהיה אסורה בשבת אע"פ שכעת הפלטה כבויה כיוון שזה מה שאסרו חז"ל מחשש הדלקה או מחזי כמבשל. ספק כדלקמן ולכן לא יחסוך האדם פרוטות על חשבון שבת קודש. ובהר הצבי סי' קל"ו ובמערכת מבשל אות ג' דעתו לאסור ויש לו ספק אם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן.

כיבוי דליקה בשבת
ברמב"ם הלכות שבת פרק יב הלכה ג כתב "דליקה שנפלה בשבת המכבה אותה מפני איבוד ממון חייב שאין איבוד ממון דוחה שבת אלא איבוד נפשות, לפיכך יצאו בני אדם כדי שלא ימותו ויניחו האש תלהט ואפילו שורפת כל המדינה כולה". ובימינו מותר להזמין מכבי אש וכד כיון שאנו גרים בשכונות או בבתים משותפים ואף אם יכול לקום ולברוח מביתו עם כל בני הבית - אולי יפגעו נפשות שכניו או תינוקות וילדים שאין מי שיבריח אותם. ובמיוחד שלכל בנין מחוברת רשת החשמל שבשריפה יכולה לפגוע בנפשות. אמנם אין לחלל שבת בכי הוא זה במה שאין צריך ועדיף שיזמין מכבי אש בטלפון בשינוי

שטיפת צלחות בשבת
מותר לשטוף צלחות לצורך סעודה בשבת. אבל לצורך חול אסור. וכוסות מותר שמא ירצה להשתמש בהם אפילו אחרי הארוחה. ואם ברור לו שלא ישתה בהם, וחושב לנקותם לצורך הערב - אסור. ובכלל זה אסור להכין כלים לשטיפה במוצאי שבת, אך להניחם במדיח כלים על מנת שהבית יראה מסודר בשבת - מותר, אם ביום חול המדיח משמש כארון לאחסנת כלים.

סיפורים על הרב - "באור פניך"
ראה מעשה ונזכר הלכה
סיפר הרב על רב אחד שאסר לסכך בפלפונים, והרב פסק להתיר. בא אותו רב אל הרב ואמר לו: איך אתה מתיר מה שאני אוסר? ואני זקן ממך! ענה לו הרב: גדלתי בילדותי בעיר העתיקה, והיינו מדלגין על הגגות מסוכה לסוכה וראינו את מעשה הסככים ואת חוזקם, אבל כבודו היה מבוגר ויושב למטה בסוכה ולא יודע מה יש בסכך.
כידוע, פסק הרב להלכה שיש איסור בישולי עכו"ם לדעת מרן ה"שולחן ערוך" בקליית שומשום, כי אינו נאכל חי, ולכן יש להיזהר בטחינה וחומוס ולדאוג שהיהודי יכניס את השומשום בעצמו לתוך התנור. שאלו את הרב: הרי בעיר העתיקה היו קונים חלבת שומשום מהגויים? וענה הרב ואמר: אני גדלתי בעיר העתיקה, והיה שם יהודי חזק, סגי נהור, שהיה עובד בכתישת זיתים, והיו קושרים אותו לאבן שכותשת את הזיתים והוא היה מסתובב אתה וכותש את הזיתים, וגם שומשום היו כותשים שם, והזהירו אותו שיכניס הוא בעצמו את השומשום לתנור, ונתנו לו סימן שידע מתי השומשום קלוי: אם ממעכו בידו ולא יוצא שמן, סימן שאינו קלוי, ואם ממעכו בידו ויוצא שמן, זה שומשום קלוי. בכל אופן דאגו בעיר העתיקה שיהודי יקלה את השומשום.

מחכמתם של ילדי ירושלים
באותם ימים ערכו האנגלים חיפושים בביתם בשל הלשנות על האח אפרים, שהיה מלוחמי האצ"ל. פעם קצה נפשו של הרב מכך, לקח עץ וגילף אותו בצורה של אקדח, צבע אותו בצבע שחור והטמינו מתחת אחד הארגזים. באו האנגלים ימ"ש לבית וחיפשו וחיפשו ולא מצאו. כצאתם מהבית קרא הרב לקצין שבהם, נטלו בידו הכניסו לבית ואמר לו: תרים את הארגז הזה! הקצין נדהם לראות שם אקדח! אמר לו הרב: ככה החיילים שלך מחפשים?! הלה נטל את ה"אקדח", וכשהבין נשק לרב על ראשו, ומאז חדלו החיפושים.
בקטנותו הכין הרב בעצמו אקדח אמיתי מאולתר והביאו במתנה לדודו, רבי יהודה צדקה ע"ה.

שלמא רבא מן שמיא
סיפר הרב שכנזי שיחיה, שכאשר נבחר הרב לראשון לציון בחודש ניסן התשמ"ג, הלכו עם הרב לאפיית מצות כמדי שנה, והיה זה במאפיית "הלפרין", וראה את הרב מתחלש עם חכם אליהו צדקה שיחיה. הטה אוזנו לשמוע, ושמע את הרב מספר ואומר: אתמול בא אלי מו"ר אבי בחלום ואמר לי שלא אחשוש מכלום, כי אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימא. והסביר אביו ופירש דבריו במראה החלום: נימ"א ראשי תיבות נרו יאיר מרדכי אליהו. והוא פלא בחלום חזיון.

זקניך ויאמרו לך
אמר הרב: לא רציתי בכלל להגיש מועמדות להיבחר לראשון לציון, למה לי עול ציבור? עדיף וטוב לי לשבת בבית הדין הגדול, ובשאר הזמן לשבת ולעסוק בתורה. אבל הרבנים לחצו ואמרו לי להגיש מועמדות. זה התחיל מדודי הרב צדקה ע"ה, שאמר לי שאני חייב להגיש מועמדות, גם הבבא סאלי ע"ה כך אמר לי, וכן חכם יצחק כדורי ע"ה אמר לי ללכת. לא רציתי לריב עם כל הרבנים, וכך משמיא נתגלגל הדבר.

אשר יבחר ה' הוא הקדוש
סיפר רבי יעקב כהן שיחיה: התמנותו של הרב לרב ראשי החלה מרבי יהודה צדקה ע"ה, שבא לרב וסיפר לו שעליו להיות הראשון לציון, בעבור שבא אליו בחלום הבן איש חי והודיעו כי מחכים בשמים להתמנותו של חכם מרדכי, כי יש עשרים-ושבע עגונות שרק הוא יוכל לטפל בהן ולפתור את בעייתן. וכן ידוע שהבבא סאלי ע"ה אמר לרב: בשמים הוחלט שאתה תהיה הרב הראשי, לך ותגיש מייד מועמדות.

ועצת ה' היא תקום
בתוך כל המתנגדים לבחירתו לראשון לציון היה רב אחד בוועדת הבחירות שהיה אחראי לטרפד את בחירתו של הרב, להשפיע ולמשוך עמו עוד שלושה שיתנגדו לרב. כששמע אותו רב את הסיפור שהיה לרב עם העלאת עצמות החיד"א, קרא לרב ואמר לו: אני רוצה לנשק לך את הידיים, הידיים שנגעו בעצמות החיד"א! אני לא אצביע נגדך, ואדרבא, אשכנע את כולם להצביע בשבילך וביום הבחירות אברח לחוץ לארץ. כך עשה, והתבטלה מזימתם.

הפחד מגביר את כח האוייב
למרגלים היו טענות, כשחזרו מתור הארץ אמרו שם כ"ט "אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן". הם באמת פחדו מהענקים ומעמלק. ופחדם התבטא בכך שאמרו שם ל"ג "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". ורש"י מפרש ד"ה 'וכן היינו בעיניהם "שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים". ולכאורה, כתוב 'כחגבים' ומדוע מפרש רש"י שהיו כנמלים, הרי החגבים יכולים לעוף ולברוח מהר, אבל נמלים אינם יכולים לברוח מהר? אלא הביאור הוא כך, ברגע שראו את עצמם כחגבים, וראו הענקים שהם פחדנים, אמרו הענקים שהם אפילו לא כחגבים שיש להם מעט הגנה בזה שיכולים לעוף ולברוח, אלא הם כנמלים שאינם יכולים לברוח מהר והם ללא שום הגנה. היום כשרואים את כל האוייבים, את ערפאת ואת כל מדינות האוייב מסביבנו, וגם רואים את המעצמות החזקות של העולם שהם נגדנו, את אמריקה וכד', פוחדים ואומרים שהם לא יכולים להתמודד נגד כח זה, מכניסים פחד, אומרים שזה פיקוח נפש, כיצד נבוא לארץ ויש פחדנים ומוגי לב שעוד חושבים לעזוב את הארץ או אז אומרים להם יהושע וכלב י"ד ט' "אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם". אם אדם בוטח בה', ה' עוזר, ואדרבה ברגע שמתחילים לפחד, ולהרגיש קטנים כמו חגבים, בו בזמן הם רואים אותנו כנמלים. אם אנחנו פוחדים וחוששים ואין לנו ביטחון - ישראל בטח בה', אז האוייבים מתחזקים וגורמים נזק לעם היושב עליה, נזק של פצועים והרוגים. ובעת שהם רואים שאין תגובה מצידנו הם מעיזים להמשיך במעשה נבלה שלהם. אבל צריכים לדעת 'כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', עוד אויבנו ילבשו בושת והקב"ה ירחם עלינו. הקב"ה אתנו וזה כחנו אפילו נגד כל העולם כולו. פחד מאומות העולם נותן להם אומץ וגבורה. ואמרו להם יהושע וכלב האם לא ראיתם את הניסים ונפלאות שעשה הקב"ה לנו במצרים, במדבר, במלחמת עמלק וכו' אדרבה "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". אם נעלה עליהם הם יפחדו מאתנו וירשנו אותה

ציצית מגינה מכל אוייב
כתוב 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נראה עליך ויראו ממך'. כדי להוריד פחד מאויבים, ואדרבה שהם יפחדו מאתנו, צריך להניח תפילין - שהם האות של עם ישראל שממנו יפחדו אומות העולם. וצריך לפני כן להתעטף בציצית, ועל זה כתוב תהלים ל"ד ח' 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'. רש"י כותב בפרשת ציצית לקמן ט"ו מ"א "ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכו' ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי". בפרשת ציצית יש הרבה גימטריאות שרומזות על כל תרי"ג המצוות למשל ציצי"ת זה 066 עם שמונה חוטים וחמשה קשרים הרי 016 שהם תרי"ג מצוות, ועוד הרבה. עיין 'כף החיים סימן כ"ד אות כ"א כ"ב , אם כן, המתעטף בציצית, הוא מוקף במצוות וזה מחזק את האדם, ועל כך נאמר שה' חונה סביב ליראיו שמסובבים אותו בארבע כנפות, ואז 'ויחלצם' הקב"ה מחלץ אותם מכל צרה ומכל אוייב.

סגולות הציצית
בעל 'כף החיים' מביא סימן כ"ד אות כ"ה "וכתב השל"ה בדיני ציצית בהגהה דף ט"ל ע"ד בהסתכלות בכנף הציצית טוב להסיר הכעס, וכן כנף בגי' כעס... ויוסף מסר לאחיו סוד הנ"ל עכ"ל". אם אדם הוא כעסן, יכול בשעת כעסו מיד להסתכל בחוטי הציצית וניצול מהכעס. אם יש כעס, מיד יקיים כנף, ויסור ממנו הכעס. ועיין עוד ב'כף החיים שהאריך שם ובעוד מקומות אודות הסגולות הנפלאות שזוכה להן מי שמקפיד במצוה גדולה זו . ולפי הזוה"ק בתיקונים תיקון חי, שע"י מצוות ציצית "אדם מכוסה מכל המזיקין ומלאכי חבלה" ונקרא בלשון המקובלים "אור המקיף".

סימן קסא אמירת הברכות: "שחלק מכבודו" "שנתן מכבודו לבשר ודם" ו"חכם הרזים"
א. האם אפשר לברך כיום את ברכת: "שחלק מכבודו ליראיו" או "שנתן מכבודו לבשר ודם", כאשר רואים את הנשיא או את ראש הממשלה?
ב. האם אפשר לברך כאשר צופים במנהיגים אלו בטלוויזיה?
ג. האם ניתן לברך כיום: "ברוך... חכם הרזים"? האם יש צורך במספר מדויק של מספר הנוכחים?
א. הברכה "שחלק מכבודו ליראיו" או "שנתן מכבודו לבשר ודם", אינה שייכת אלא רק במלך שבידו להרוג1 וחיי אדם נתונים בידו2 3. בימינו, לראשי השלטון, כמו ראש ממשלה או נשיא וכדו', אין שלטון כזה המסור בידם, לכן אין לברך עליהם, ואפילו ללא שם ומלכות.
ב. גם כאשר צופים בטלויזיה בשידור ישיר, אין לענות אמן על הברכה ששומעים.
ג. את ברכת "חכם הרזים" מברכים כאשר רואים כ-60 רבוא מבני ישראל, אין צריך שיהיה מספר מדוייק אלא באומדן שמספר זה קיים בערך

סימן קסד סחיטת לימון בשבת, אמירת "השכבה" בכל שבת
א. בענין סחיטת לימון לתוך תה בשבת.
מדברי מרן בשולחן ערוך סימן ש"כ סעיף ו', נראה כי מותר לסחוט לימון בשבת, ואף יותר מכך, לפי ביאור דבריו בכף החיים שם ס"ק ל"ו, מותר לסחוט אף לתוך קערה ריקה, וכן משמע מדברי המשנה ברורה. אולם, המשנה ברורה שם ס"ק כ"ב כתב, כי בימינו צריך עיון גדול אם אפשר להתיר לסחוט לימון לתוך משקה, הואיל וזה דומה לסחיטה של תותים ורימונים האסורה. וכן הביאו אחרונים את דברי הרדב"ז שכתב, כי בעבר לא היו סוחטים את הלימונים ואילו כיום סוחטים לכן יש טעם לאסור, ואכן הוא הורה לסחוט את הלימון על סוכר.
אם כן מהו הדין בענין זה?
ב. האם יש חילוק בענין זה בין תה ללימונדה?
ג. בענין אמירת "השכבה" בקריאת התורה בשבת לאחר שנת הפטירה.

האם יש מעלה בעריכת "השכבה" לאחר שנת הפטירה בכל שבת, או שאין צורך בכך?
א. לענין סחיטת לימון בשבת. יש הבדל בין הלימון שבזמננו לזמן חז"ל. כיום, רוב העולם משתמש בו לצורך מימיו לאחר הסחיטה, ועושה ממנו תרכיז, כלשון הרדב"ז1: "ממלאים ממנו חביות חביות".
לכן, כתבו האחרונים שאסור לסחוט לימון על משקה או לכוס ריקה, אלא רק על מאכל או סוכר. אמנם, כתב הב"י2 שיש הבדל בין סחיטת ענבים, זיתים ותותים, שהמיץ שלהם מיועד לשתיה כמות שהוא, מה שאין כן לימון שאינו ראוי לשתיה כך, אלא ע"י תוספת מים או סוכר. אעפ"כ כתבו האחרונים, שיש לאסור סחיטת הלימון. עיין בא"ח ש"ש פר' יתרו אות ה'3.
ב. לאחר ה"שנה" אין להרבות בהשכבות. אנו נוהגים לומר השכבות לאחר ה"שנה", בראש השנה, יום הכפורים והושענא רבא וכן בשבוע שחל בו שנתו.

סימן קסה מספר הכריכות בטלית, הכנת תה בשבת, ועוד
א. אדם שקנה טלית ובה סדר הכריכות הוא: 5, 6, 5, 10 , האם צריך לשנות את סדר הכריכה לסדר הרגיל שהוא: 7, 8, 11, 13?
ב. האם מותר להיכנס לשירותים כאשר ציציותיו כרוכות בסדר: 5, 6, 5, 10, כמנין שם ה'?
ג. האם צריך ללכת בטלית קטן ביום ובלילה?
ד. מה יעשה אדם המתפלל ביחידות (למשל: עקב מחלה) בשבת בבוקר, לגבי הקריאה בתורה?
ה. מי שקידש על היין בביתו וברצונו להמשיך את סעודתו במקום אחר, האם מותר לו הדבר, הרי יש צורך ב"קידוש במקום סעודה"?
ו. האם אדם המחלל שבת בפרהסיה יכול לשמש כשליח ציבור?
ז. אישה שאחרה בהדלקת נרות זמן מועט (כ-10 דקות), האם היא יכולה להדליקם או שבעלה ידליק במקומה?
ח. כיצד יש להכין תה בשבת?
ט. מי שמאריך בתפילת 'שמונה עשרה', והציבור הגיע כבר ל"ברכת כוהנים", כיצד ינהג?
י. מה יש לברך על גרעיני דלעת ופופקורן?

א. אין מספר הכריכות בטלית מעכב1, ולכן אם כרך בסדר הבא: 10, 5, 6, 5 לא ישנה את מספר הכריכות.
ב. מותר לאדם להכנס לשירותים2 גם אם בטליתו כרוכים הציציות בסדר הבא: 10, 5, 6, 5 כמנין שם ה'3.
ג. מצוה ללכת בטלית קטן כל היום4, ולפי דעת האר"י גם בלילה5.
ד. אדם המתפלל ביחידות בשבת, צריך לקרוא בחומש את כל פרשת השבוע לפני תפילת מוסף, אע"פ שקרא בערב שבת "שניים מקרא ואחד תרגום"6.
ה. לגבי "קידוש במקום סעודה". אם בזמן הקידוש כיוון שיאכל בחדר אחר, ורואה מקום זה ממקום הקידוש - בדיעבד מועיל7, אך עדיף לשתות רביעית8 במקום הקידוש לשם קביעות מקום, ואח"כ ילך ויאכל במקום שרוצה.
ו. אדם שמחלל שבת בפרהסיא - לא יתפלל כש"ץ, ואם התפלל כש"ץ הציבור לא יצא ידי חובה9.
ז. אשה שנתאחרה בהדלקת נרות 10 ד' עדיין יכולה להדליק נרות שבת ולברך, ואין צורך שבעלה ידליק נרות. אם עברה זמן זה או שקבלה עליה שבת בפה קודם - אינה יכולה להדליק, אבל יכולה לומר לאחרים שידליקו נרות1
ח. סדר הכנת תה בשבת הוא כדלקמן - יש להכין תמצית תה מבושלת בע"ש. בשבת עצמה מעבירים מעט מהתמצית לכוס ריקה, לוקחים כוס שנייה, מערים מים חמים מהמיחם לתוכה וממנה לכוס שבה נמצאת התמצית11.
ט. אדם המתפלל תפילת י"ח ובאמצע הגיע זמן ברכת כהנים - הטוב ביותר הוא, שישתדל לסיים את תפילתו מיד12. אם אינו יכול לסיים את תפילתו, יפסיק בסיום הברכה שנמצא בה עד לסיום ברכת כהנים, ובמקרה זה לא יענה אמן על ברכת הכהנים13.
י. גרעיני דלעת - ברכתם "שהכל", כיון שלא נזרעו לשם גרעינים אלא לשם מאכל הדלעת. אמנם, יש מקומות שזורעים את הדלעת לשם הגרעינים, לכן מספק מברכים עליהם "שהכל"14.
הברכה על פופקורן. לנוהגים כשיטת הרמב"ם15 - מברכים "בורא פרי האדמה", לשאר העדות - מברכים "שהכל"16.
שתזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה, אכי"ר.

וכך הייתה תפילתו של כהן גדול
נודעה תפילתו של הרב, עטרת ראשנו, שר התורה והיראה, קודש הקודשים, נורא מאוד, כחסידים הראשונים. היה מתעטף בתפילתו, וכל הרואה מתמלא ביראה ובקדושה. במלחמת המפרץ נסע הרב לרמת-גן, העיר נגועת הטילים הרבים שנפלו בה, נהרסו בתים ובחסדי ה' לא היו נפגעים בנפש. הרב התארח שם בבית כנסת שחלונותיו נופצו מהדף הטילים. נאספו הקהל לתפילת ערבית, הרב מתפלל עמם, וכשהגיע ל"עושה שלום" ופנה לימינו ולשמאלו ראה הרב, והנה בית הכנסת ריק מאדם. התפלא הרב מאוד, לאן נעלמו כולם? כעבור כמה דקות נשמעה צפירת הרגעה וכולם חזרו. הרב בתפילתו לא שם לב ולא הרגיש לא לאזעקה, לא לבהלה ולא למנוסה, רק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". שקוע כל כולו בתפילתו לפני ה', ויהי למופת.

הרואה את הים הגדול
סיפר רבי יהודה מוצפי שיחיה, איך היה נראה "בין הזמנים" אצל הרב. הרב היה נוסע כמה ימים ל"נופש" למושב שפיר אצל הרב בנימין אביעד ע"ה. שמחתו של הרב הייתה שיכול אחרי התפילה בנץ החמה להיכנס לחדרו, לבקש שיבואו לקרוא לו לתפילת מנחה וערבית, ונכנס ושוקע בלימודו כל היום, בלי הפרעות וטרדות. זה היה אושרו ושמחתו. לאחר הפצרות על גבי הפצרות של הרבנית הסכים הרב לנסוע לים, לקחוהו למקום שיש שם רק ים, חול ושמים, ללא נפש חיה. הרב עם המעיל ירד מהאוטו והתחיל לספר, שהרופאים אמרו לבן איש חי שהוא צריך קצת לנוח, ללכת ולהתאוורר. אמר להם בסדר, רק לפני שאצא אעמיק באיזו סוגיה שאוכל לעסוק בה בדרך. אמרו לו, ככה לא נחשב מנוחה. אמר להם טוב, אלך עם בני חכם יעקב חיים. אמרו לו, לא, כבודו צריך ללכת קצת במנוחה. אם ילך עם בנו, ילמדו ביחד בדרך ולא תהיה לו מנוחה. הלך לבדו, והכין תפילה מיוחדת ותיקון מיוחד להליכה בטיול (והוא התיקון המובא בלשון חכמים ח"ב סימן כ'). הרב סיים לספר זאת ואמר: תראו, "והרשעים כים נגרש", כל גל חושב לבלוע את היבשה וכשמגיע אליה נשבר והולך ונעלם, ותראו את החול "שם חול גבול לים", כך עם ישראל כחול הים, כל הגויים וכל תוכניותיהם מתנפצות ואינם יכולים מול עם ישראל, כחול הים העוסקים בתורה. בינתיים עברו שבע דקות, אמר הרב: זהו, יצאנו ידי חובה, ושב לרכבו, לחדרו ולתלמודו.

בניית אמון
באחד הדפים של יומן הכיתה אשר לו הניח הרב שטר כסף מחובר עם סיכת משרד. היומן היה מונח על שולחן הרב כל השנה. בסוף השנה, פתח הרב לפני התלמידים את אותו דף, והחמיא להם באומרו: עכשיו אני יודע שנאמנים אתם. כל השנה היה פה שטר הכסף, ואף אחד לא הזיזו ממקומו, לא נגע בו וכנראה שגם אף אחד לא פתח את היומן.

טיפ לתלמיד
אמר הרב בציפייתו לגאולה, כי כשיבוא משיח צדקנו ועמו אליהו הנביא זכור לטוב, נעמוד כולנו, כל עם ישראל, בתור לקבל מהם ברכה, וככה נחכה ונחכה. אבל כל ילד שלמד גמרא "בעי רבי ירמיה קב בארבע אמות מהו" והגמרא סיימה שאלה זו בתיק"ו – תשבי יתרץ קושיות ובעיות – יקבל רשות לגשת מייד לאליהו הנביא לשאול אותו שיתיר לו את הספק של הגמרא וידלג על כל התור הארוך.

יום חמישי ליל כ"ה סיון תשע"ו
במלאת שש שנים להסתלקותו של אביהם של ישראל המקובל האלוקי הרב הראשי לישראל הראשון לציון מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל זיע"א- נעלה יחד לציון הקדוש ונקיים תפילה מאוחדת לישועת עם ישראל ביום חמישי ליל כ"ה סיון תשע"ו בשעה 18:30 ברחבה בהר המנוחות בירושלים

שלח לך

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

קדושים
פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו
6 דק'
ירושלים
גבורת ישראל וירושלים
הלכות ראש השנה
ערב ראש השנה
תשס"ב
שבעתא דנחמתא
סדר ההפטרות
תשס"ג

שלח לך

שלח לך
על פרשת המרגלים ועל שבח ארץ ישראל
מתוך 'קול צופייך' גיליון 404
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
40 דק'
שלח לך
מצות ישוב ארץ ישראל
הרב צבי יוסף רייכמן | אב תשפ"ה
הראי"ה בפרשה
הציצית והמרגלים
גליון 231
הרב אמיר דומן | סיוון תשע"ו
שלח לך
המרגלים כשליחי מצווה
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג

שלח לך

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליקים לבנון
הרב יהושע שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב מרדכי הוכמן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

על פרשת המרגלים ועל שבח ארץ ישראל

מצות ישוב ארץ ישראל

הציצית והמרגלים

המרגלים כשליחי מצווה

מעלתה של ארץ ישראל

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל

גבורת ישראל וירושלים

ערב ראש השנה

סדר ההפטרות

על פרשת המרגלים ועל שבח ארץ ישראל

מתוך 'קול צופייך' גיליון 404

מצות ישוב ארץ ישראל

הציצית והמרגלים

גליון 231

המרגלים כשליחי מצווה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שבועות מעין עולם הבא!

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

פרשת חוקת – מי פה המציאותי

רעיונות לפרשת חוקת

רעיונות לפרשת חוקת

תנור אחד לבשרי ולחלבי

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש