ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"בחסד א־ל עליון, עומדים אנחנו כולנו בהיכל הרחמים – בחודש אלול – שהוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מדות הרחמים. החודש בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקדש לעבודת הבורא בתשובה, תפילה ותורה".
חודש הרחמים, הוא 'העונה החמה' של אמירת תהילים.
כך מתאר הרבי הריי"ץ את זיכרונות הילדות שלו מהקימה בבוקר בחודש אלול: "כאשר שוכבים במיטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין ותיקין הראשון בבית המדרש כבר סיים תפילתו ותוקעים בשופר. קול השופר מעורר: הרי אלול בעולם. ממהרים להתלבש, והאדם אינו שבע רצון עם עצמו מדוע איחר כל כך בשנתו. ברעיונו חולפת המחשבה על משה רבנו ע"ה שהיה בימים אלו בהר, ועל כך שהימים הם ימי רצון ואפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי. צריכים להיות בן אדם, אסור להפסיד את הזמן. כשבאים לבית המדרש כבר מוצאים קהל גדול, חלקם אומרים תהילים, חלקם לומדים חסידות ואחרים – מתפללים" (אגרות קודש, וכן שאר הציטוטים במאמר).
לב שמח, לב דומע
קרוב אליך (649)
הרב נחמיה וילהלם
219 - המלך בשדה
220 - לב שמח, לב דומע
221 - רוצים ולא יודעים איך? קבלו...
טען עוד
יכול יהודי לומר שנים רבות תהילים בכוונה ולגלות פתאום עוד ועוד פירושים ומשמעויות של פורקן לבעיות נפשו. אין קץ לשפיכת הנפש שבתהילים ואין מצב נפשי שלא מוצא בה את ביטויו.
העיקר הוא לומר תהילים מתוך הלב. לעיתים הדגש יהיה על אמירה בשמחה ממתיקת הדינים ולעיתים על אמירה בדמעות המנקות, מכבסות ומטהרות.
מצד אחד מלמדת החסידות לומר תהילים בשמחה: "קבלה ממורנו הבעל שם טוב שהאמונה הפשוטה בה' יתברך עם פרק תהילים שנאמר בשמחה יכולים להפוך את ה'צרה' ל'צהר'".
ומצד שני יש לומר תהלים בדמעות: "'כתית למאור', על ידי הכתיתה מגיעים למאור, אך זקוקים ליגיעה רבה ועצומה עם הרבה תהילים בדמעות כדי שיהיה 'כתית'".
התפילה שבתורה
באמירת תהילים יש גם שלימות ושילוב של תורה ותפילה. התהילים הוא אחד מכ"ד כתבי הקודש, ועל אמירתם ביקש דוד המלך שתחשב לעם ישראל כלימוד הלכות עמוקות - נגעים ואוהלות. מאידך כל עניין התהילים הוא תפילה, שירות ותשבחות לה'. יש כאן שילוב של התגלות של ה' אלינו כמו בלימוד תורה, והתרוממות מצדנו אליו, כמו בתפילה.
התהילים הוא התפילה שבתורה ולכן צריך בשבילו לב רוגש, אך גם מחשבה עיונית. זהו שבתהילים יש "תפילה למשה" (תהילים צ'), התורה נקראת על שם משה ובתהילים התורה והתפילה מתאחדים.
למעשה:
הנהיג הבעל שם טוב:
החל מיום שני של ראש חודש אלול עד ליום הכיפורים אומרים, נוסף על שיעורי תהילים שונים, שלושה פרקים ליום (בא' באלול פרקים א־ג, בב' באלול פרקים ד־ו וכו') וכך עד יום כיפור.
וביום כיפור אומרים את שלושים וששה הפרקים האחרונים: תשעה פרקים לפני כל נדרי (קטו־קכג), תשעה קודם הליכה לישון (קכד־קלב), תשעה אחר תפילת מוסף (קלג־קמא), תשעה אחר נעילה לפני תפילת ערבית (קמב־קנ).
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
שתי דקות על בדיקת חמץ
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עשרת המכות סוללות דרך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מוסרים את הנפש בימינו?
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
