ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.
קרוב אליך (659)
הרב נחמיה וילהלם
229 - זמן השראה
230 - מה מיוחד באלול?
231 - המפקד התאילנדי
טען עוד
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
