ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
על אף שיש הבדל גדול בין האוירה בימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים שעל אף החסדים והרחמים המתגלים בהם הרי שסוף סוף כשמם כן הם, ימי דין. ובין אווירת השמחה הגדולה של ימי חג הסוכות, הושענא רבה, ושמיני עצרת שבארץ ישראל מאוחד יחד עם שמחת תורה. עם זאת אנו מוצאים בכל ספרי המחשבה והפנימיות רצף ברור בין ימי הדין לימי השמחה.
ובתוך כל השמחה של "שמחת בית השואבה" וארבעת המינים, נשזר חוט עדין של אימת הדין בתפילת ההושענות של חג הסוכות, ובמיוחד ביום השביעי שנקרא יום הושענא רבה, ומשווה לכל ימי השמחה גוון של תשובה וטהרה.
המאמר הבא מורה לנו שבעצם תהליך התשובה מקבל את ערכו האמיתי כשהוא יורד בסופו של דבר לפסים מעשיים ואף ברי קיימא:
"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה" (שיר השירים ח) איתא (כתוב) בבית אברהם שמרמז בזה על יום הכיפורים והושענא רבה, שהם ימי חתימה. יום הכיפורים החתימה של ימים הנוראים, והושענא רבה החתימה של חג הסוכות.
"שימני כחותם על לבך" כנגד יום הכיפורים, שהחותם שלו הוא בעבודת התפילות שיהודים שופכים לבבם לפני השם יתברך. "כחותם על זרועך" הוא הושענא רבה, שהוא החותם של המצוות המעשיות בחג הסוכות - סוכה וד' מינים, שהם בחינת זרועך (הסוכה היא כעין חיבוק שה' מחבק אותנו – שתי הדפנות ועוד טפח יוצרים צורה של יד מחבקת).
ויש להוסיף בזה בהושענא רבה שהוא החותם של סוכות, אז החתימה על עניינים המעשיים, בחינת "כחותם על זרועך". כי ישיבת הסוכה וד' מינים הם כנגד כל חלקי האברים המעשיים, וכמו דאיתא (כמו שכתוב) במדרש: "לולב כנגד השדרה המקשרת את המוח עם האברים התחתונים, אתרוג כנגד הלב, הדס כנגד העיניים, וערבה כנגד השפתיים" שכולל בזה כל חלקי האדם ומרומז על טהרת האברים.
(נתיבות שלום ח"ב עמי רי)
העולה מן הדברים, שבעצם תהליך התשובה שהוא, כשמו, השיבה אל הקדושה ואל ההארה הנשמתית, אי אפשר שיופיע אך ורק בלב אלא הוא חייב להופיע בכל הליכותיו של היהודי, גם מעשיות ביותר והשיא של זה הוא במצוות סוכה שבה כלשון השלחן ערוך: "כיצד מצות ישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה" הייינו שכל החיים הרגילים הופכים למצווה אחת גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
