ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- טעמי מצוות
בימים הקודמים ראינו כמה מדברי הראשונים ביחס לטעמי מצוות, אולם המשותף לכל השיטות שראינו היה שהטעמים שניתנו ניתנו במישור הפשט של התורה. גם הרבה מהרתיעה של חז"ל ושל הראשונים מטעמי מצוות היה בגלל שהם פותחים את קיום המצוות לשיקול הדעת האנושי, ואז יש סכנה שהאדם ייתן לשכלו להחליט בדברים שהם מעל להשגתו האמיתית.
היום נראה את גישתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, המהווה גשר בין עולם המושגים הפילוסופי של ימי הביניים לבין האמונה היהודית בטהרתה ללא השפעות זרות ועם הרבה מאוד זיקה למחשבה הקבלית. נצטט קטע קלאסי מספר הכוזרי "הסכל שחדר לחדר התרופות" וננסה להבין איזה סוג של מצוות משרטט לנו ריה"ל ועל מה עומדת הבנה זו ואולי גם לדעת איזה טעמי מצוות כן לגיטימיים בעיניו:
אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָכִינוּ לְקַבֵּל הָרְשָׁמִים הָהֵם הָאֱלהִיִּים אֵינָם בִּיכלֶת אָדָם וְלא יוּכְלוּ לְשַׁעֵר כַּמוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִם יֵדְעוּ עַצְמָם לא יֵדְעוּ זְמַנֵּיהֶם וּמְקומותָם וְחִבּוּרָם וְהַזִּמּוּן לָהֶם, צָרִיךְ בָּזֶה אֶל יְדִיעָה שְׁלֵמָה מְפרֶשֶׁת תַּכְלִית הַבֵּאוּר מֵאֵת הָאֱלהִים. וּמִי שֶׁהִגִּיעו הַדָּבָר הַזֶּה וְקִיֵּם אותו עַל גְּבוּלָיו וּתְנָאָיו בְּלֵב שָׁלֵם, הוּא הַמַּאֲמִין. וּמִי שֶּהִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן הַדְּבָרִים לְקַבֵּל הָעִנְיָן הַהוּא בְּמֶחְקָר וּסְבָרות וְהֶקֵּשׁות מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא בְסִפְרֵי הַחוזִים, הורָדַת הָרוּחֲנִיּות וַעֲשִׂיַּת הַטְּלַסְמָאות, הוּא הַמַּמְרֶה, כִּי הוּא מַקְרִיב הַקָּרְבָּנות וּמַקְטִיר הַקְּטורות מֵהַקָּשָׁה וּסְבָרָא, וְאֵינֶנּוּ יודֵעַ אֲמִתַּת מַה שֶּׁרָאוּי, וְכַמָּה, וְאֵיך, וּבְאֵיזֶה מָקום, וּבְאֵיזה עֵת וּמִי מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵיךְ רָאוּי לְהִתְעַסֵּק בָּעִנְיָן הַהוּא וְעִנְיָנִים רַבִּים סִפּוּרָם יֶאֱרָךְ.
וְהָיָה כַכְּסִיל, אֲשֶׁר נִכְנַס בְּאוצַר רופֵא מְפֻרְסָם כִּי רְפוּאותָיו מועִילות וְהָרופֵא אֵינֶנּוּ בו, וּבְנֵי אָדָם הָיוּ מְכַוְּנִים אֶל הָאוצָר הַהוּא לְבַקֵּשׁ הַתּועֶלֶת, וְהַכְּסִיל הַהוּא הָיָה נותֵן לָהֶם מִן הַכֵּלִים הָהֵם וְהוּא לא הָיָה מַכִּיר הָרְפוּאות, וְלא כַמָּה רָאוּי לְהַשְׁקות מִכָּל רְפוּאָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בָּרְפוּאות הָהֵם אֲשֶׁר הָיוּ מועִילות לָהֶם, וְאִם יִזְדַּמֵּן שֶׁיְּקַבֵּל תּועֶלֶת אֶחָד מֵהֶם בִּכְלִי מִן הַכֵּלִים הָהֵם יִטּוּ בְנֵי אָדָם אֵלָיו וְיאמְרוּ כִּי הוּא הַמּועִיל, עַד אֲשֶׁר יַטְעֵם או יִרְאוּ לְזוּלָתו תועֶלֶת בְּמִקְרֶה יִטּוּ אֵלָיו וְלא יֵדְעוּ כִּי הַמּועִיל בְּעַצְמוּתוּ אָמְנָם הוּא עֲצַת הָרופֵא הַהוּא הֶחָכָם אֲשֶׁר חִבֵּר הָרְפוּאות הָהֶם וְהָיָה מַשְׁקֶה אותָם כָּרָאוּי וְהָיָה מְצַוֶּה הַחולֶה שֶׁיְּזַמֵּן מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְכָל רְפוּאָה וּרְפוּאָה מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּתְנוּעָה וּמְנוּחָה וְשֵׁנָה וְקִיצָה וְאַוִּיר וּמִשְׁכָּב וְזוּלָתָם.
וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הָיוּ בְנֵי אָדָם קדֶם משֶׁה, זוּלָתִי מְעַט מִזְעָר, נִפְתִּים בְּנִמּוּסֵי הַכוכָבִים וְהַטְּבָעִים וְנֶעְתָּקִים מִנִּמּוּס אֶל נִמּוּס וּמֵאֱלוהַּ אֶל אֱלוהַּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּרַבִּים מֵהֶם וְשׁוכְחִים מַנְהִיגָם וּמְנַהֲלָם, וּמְשִׂימָם סִבָּה לְתועָלות, וְהֵם בְּעַצְמָם סִבָּה לִנְזָקִים, כְּפִי הַהֲכָנָה וְהַזִּמּוּן. אֲבָל הַמּועִיל בְּעַצְמו הוּא הָעִנְיָןהָאֱלהִי, וְהַמַּזִּיק בְּעַצְמו הוּא הֵעָדְרו.
(מאמר ראשון פסקה ע"ט)
לפי דברי ריה"ל כאן המצוות הן אמצעי "לקבל הרשמים ההם האלהיים", או כדבריו במקומות אחרים הכנה להשראת ה"ענין האלוקי". המצוות בונות משהו בנפש האדם שמכין אותו להשראה ושפע אלוקיים.
צריך לשים לב היטב - ברור שלפי ריה"ל יש להתרחקמנתינת טעמים למצוות ברמת הפשט, אך מאידך יש כאןנתינת טעם כללי למצוות: המצוות הן האופן לדאוג לכך שאלוהים יהיה קשור לאדם ולעולם (הוא אומר את זה בהרחבה יתירה בענן הקרבנות). אין כאן ציות גרידא אלא הבנה שיש פה משהו שפועל פעולות דרך השלמת הנשמה, אלא שאנחנו לא מבינים איך זה פועל.
משל למה הדבר דומה, אם נותנים לי שבבים, פלסטיק, חוטים ועוד הרבה חלקים ובנוסף מצמידים אליהם ספר הוראות מדוייק כיצד לבנות מכל בליל החלקים, מחשב משוכלל שישרת את מטרותי, האם בכך שאני עושה את מה שכתוב בספר אני מציית בלבד? ברור שלא! אני עושה את מה שכתוב כי אני יודע שאני לא יודע איך לבנות מחשב ולא איך הוא בדיוק עובד ולעומת זאת, זה שכתב את הספר כן יודע ולכן כדאי לי לסמוך עליו.
זהו כיוון חדש בטעמי מצווות, הנובע מתוך תפיסה שהמצוות אינן רק סימבולים (פעולות סמליות) או דרכים לעורר את הנפש לכל מיני רעיונות, ואפילו לא דרך לסדר את העולם הפרטי או החברתי כראוי. המצוות הן פעולות הפועלות על הנשמה בדרך נסתרת ובכך מאפשרות גילוי אלוקי באדם. מחר נתחקה מעט אחרי שורשיה של תפיסה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
