ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
ואכן, במקום שמדייקים בשבחיו של אדם, ניתן ללמוד ממצבתו על הנקודות המרכזיות בחייו. על מצבתו של הרב יעקב משה חרלפ זצ"ל, (שיום ההילולא שלו ב- ז' כסלו), מגדולי תלמידיו של הרב קוק זצ"ל, נכתב שבח ייחודי – "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו, ומעולם לא טעם אוויר של חוץ לארץ".
נקודה זו הייתה מרכזית באישיותו של הרב חרלפ. הרב חרלפ אף הקפיד שלא לצאת מתחום עולי בבל – החלק המקודש יותר בארץ ישראל. ואכן, בזמן 'מסע המושבות' בו התאחדו הרב קוק והרב זוננפלד למסע חיזוק רוחני ואחדות ישראל, במושבות החדשות בארץ ישראל, חשבו הרבנים לקצר את דרכם בדרך מסוימת. אולם, קיצור זה היה כרוך ביציאה מתחום עולי בבל, וכיוון שהרב חרלפ הקפיד בכך, לא הלכו בדרך זו.
באותם ימים, רוב הרבנים הבולטים בארץ ישראל היו מעולי הגולה. דמותו של הרב חרלפ כבן ירושלים, היוותה סנונית לתורה החדשה הצומחת ופורחת בקדושה בארץ ישראל. ואכן, קדוש וצדיק היה, גאון אדיר בנגלה ומקובל עצום בנסתר.
כך מזכירה לנו דמותו כמה קווים מיצחק אבינו עליו אנו קוראים בפרשיות אלו. (וכמובן, אין להשוות כלל דמותו של צדיק מדור אחרון לדמותו של אחד מאבותינו הקדושים. רק הד קול יש כאן). יצחק, הילד היהודי הראשון, הוא הראשון בעולם שהורתו ולידתו בקדושה. והנה, לעומת אברהם ויעקב שנגזר עליהם לצאת מהארץ, נאמר ליצחק – "שכון בארץ אשר אומר אליך, גור בארץ הזאת...". יצחק נשאר כל ימיו בארץ ישראל, מפני שהיה עולה תמימה לה'.
ומתוך קדושת ארץ ישראל, אפשר למצוא קו נוסף המאיר מיצחק אבינו לדמותו של הרב חרלפ. בצעירותו, למד הרב חרלפ אצל רבי צבי מיכל שפירא, שהיה צדיק וירא שמיים עצום, פרוש ומסתגף וקדוש עליון. את תלמידיו חינך רבי צבי מיכל לדרך זו של פרישות והסתפקות במועט.
לאחר מספר שנים, שמע פעם הרב חרלפ את הרב קוק אומר את פיוט 'אקדמות' בחג השבועות רטט ובבכי. הבין הרב חרלפ, שהרב קוק הינו לא רק גאון עצום, כי אם גם קדוש עליון, נדבק בו והפך לתלמידו המובהק. וכך, המשיך הרב חרלפ ללמוד משני רבותיו אלו.
דרכו של הרב קוק שונה הייתה מדרכו של רבי צבי מיכל, בכך ששמה את הדגש על העלאת החומריות. אולם, הרב חרלפ בהדרכתו של הרב קוק שילב בין שני הדרכים. הרב קוק הדריכו להימנע מסיגופים, ולעבוד את ה' בשמחה. וכך על יסודות הטהרה והקדושה ומירוק הגוף, בנה הרב חרלפ את עבודת ה' בשמחה וללא סגפנות. זוהי דרכה השלימה של תורת ארץ ישראל, המעלה את החומריות בקדושה טהרה ושמחה.
אפשר לראות בדרך זו הד קול לדמותו של יצחק אבינו. יצחק בתחילת ימיו עולה כקרבן על גבי המזבח. שמעתי ממו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א – על יצחק כתוב שעלה על המזבח, ולא כתוב שירד. כל ימיו חי יצחק 'על גבי המזבח'. כך התהלך יצחק בעולמנו, כשהוא מעל הבלי העולם, וראשו תדיר בעולמות העליונים. את עולם הגוף הרגיל זבח לה' עוד בילדותו.
דווקא מתוך כך מוצאים אנו, שיצחק מברך ברכה רוחנית מתוך אכילת מטעמים. אצל יצחק הדברים לא סותרים, הוא כבר העלה וקידש את אכילתו.
ואכן, קדושה זו הקרינה על סביבותיה, ונסיים בסיפור על בן ירושלים, שהתרחק מאד משמירת תורה ומצוות. לאחר שנים רבות, חזר אותו אדם בתשובה, וסיפר שמעולם לא נהנה בשלימות מהעבירות שעבר בזמן שהתרחק מתורה ומצוות.
בילדותי, כך סיפר, עברתי פעם ליד בית הכנסת, ושמעתי ממנו את הרב חרלפ קורא בדביקות 'שמע ישראל'. קריאה אמיתית זו הדהדה באוזני ונחרתה לעד בליבי. בכל פעם שהייתי עובר עבירה, הייתה הקריאה מהדהדת בליבי ונוטלת ממני את טעם העבירה, ובזכותה שבתי בתשובה.
שנזכה אף אנו להיות בני ארץ ישראל בשלימות, להתעלות ולהתקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
