ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
ואכן, במקום שמדייקים בשבחיו של אדם, ניתן ללמוד ממצבתו על הנקודות המרכזיות בחייו. על מצבתו של הרב יעקב משה חרלפ זצ"ל, (שיום ההילולא שלו ב- ז' כסלו), מגדולי תלמידיו של הרב קוק זצ"ל, נכתב שבח ייחודי – "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו, ומעולם לא טעם אוויר של חוץ לארץ".
נקודה זו הייתה מרכזית באישיותו של הרב חרלפ. הרב חרלפ אף הקפיד שלא לצאת מתחום עולי בבל – החלק המקודש יותר בארץ ישראל. ואכן, בזמן 'מסע המושבות' בו התאחדו הרב קוק והרב זוננפלד למסע חיזוק רוחני ואחדות ישראל, במושבות החדשות בארץ ישראל, חשבו הרבנים לקצר את דרכם בדרך מסוימת. אולם, קיצור זה היה כרוך ביציאה מתחום עולי בבל, וכיוון שהרב חרלפ הקפיד בכך, לא הלכו בדרך זו.
באותם ימים, רוב הרבנים הבולטים בארץ ישראל היו מעולי הגולה. דמותו של הרב חרלפ כבן ירושלים, היוותה סנונית לתורה החדשה הצומחת ופורחת בקדושה בארץ ישראל. ואכן, קדוש וצדיק היה, גאון אדיר בנגלה ומקובל עצום בנסתר.
כך מזכירה לנו דמותו כמה קווים מיצחק אבינו עליו אנו קוראים בפרשיות אלו. (וכמובן, אין להשוות כלל דמותו של צדיק מדור אחרון לדמותו של אחד מאבותינו הקדושים. רק הד קול יש כאן). יצחק, הילד היהודי הראשון, הוא הראשון בעולם שהורתו ולידתו בקדושה. והנה, לעומת אברהם ויעקב שנגזר עליהם לצאת מהארץ, נאמר ליצחק – "שכון בארץ אשר אומר אליך, גור בארץ הזאת...". יצחק נשאר כל ימיו בארץ ישראל, מפני שהיה עולה תמימה לה'.
ומתוך קדושת ארץ ישראל, אפשר למצוא קו נוסף המאיר מיצחק אבינו לדמותו של הרב חרלפ. בצעירותו, למד הרב חרלפ אצל רבי צבי מיכל שפירא, שהיה צדיק וירא שמיים עצום, פרוש ומסתגף וקדוש עליון. את תלמידיו חינך רבי צבי מיכל לדרך זו של פרישות והסתפקות במועט.
לאחר מספר שנים, שמע פעם הרב חרלפ את הרב קוק אומר את פיוט 'אקדמות' בחג השבועות רטט ובבכי. הבין הרב חרלפ, שהרב קוק הינו לא רק גאון עצום, כי אם גם קדוש עליון, נדבק בו והפך לתלמידו המובהק. וכך, המשיך הרב חרלפ ללמוד משני רבותיו אלו.
דרכו של הרב קוק שונה הייתה מדרכו של רבי צבי מיכל, בכך ששמה את הדגש על העלאת החומריות. אולם, הרב חרלפ בהדרכתו של הרב קוק שילב בין שני הדרכים. הרב קוק הדריכו להימנע מסיגופים, ולעבוד את ה' בשמחה. וכך על יסודות הטהרה והקדושה ומירוק הגוף, בנה הרב חרלפ את עבודת ה' בשמחה וללא סגפנות. זוהי דרכה השלימה של תורת ארץ ישראל, המעלה את החומריות בקדושה טהרה ושמחה.
אפשר לראות בדרך זו הד קול לדמותו של יצחק אבינו. יצחק בתחילת ימיו עולה כקרבן על גבי המזבח. שמעתי ממו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א – על יצחק כתוב שעלה על המזבח, ולא כתוב שירד. כל ימיו חי יצחק 'על גבי המזבח'. כך התהלך יצחק בעולמנו, כשהוא מעל הבלי העולם, וראשו תדיר בעולמות העליונים. את עולם הגוף הרגיל זבח לה' עוד בילדותו.
דווקא מתוך כך מוצאים אנו, שיצחק מברך ברכה רוחנית מתוך אכילת מטעמים. אצל יצחק הדברים לא סותרים, הוא כבר העלה וקידש את אכילתו.
ואכן, קדושה זו הקרינה על סביבותיה, ונסיים בסיפור על בן ירושלים, שהתרחק מאד משמירת תורה ומצוות. לאחר שנים רבות, חזר אותו אדם בתשובה, וסיפר שמעולם לא נהנה בשלימות מהעבירות שעבר בזמן שהתרחק מתורה ומצוות.
בילדותי, כך סיפר, עברתי פעם ליד בית הכנסת, ושמעתי ממנו את הרב חרלפ קורא בדביקות 'שמע ישראל'. קריאה אמיתית זו הדהדה באוזני ונחרתה לעד בליבי. בכל פעם שהייתי עובר עבירה, הייתה הקריאה מהדהדת בליבי ונוטלת ממני את טעם העבירה, ובזכותה שבתי בתשובה.
שנזכה אף אנו להיות בני ארץ ישראל בשלימות, להתעלות ולהתקדש!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















