איש יהודי | הרב אליקים לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
עניני החג

קטגוריה משנית

ספריה
קבעוני לדורות
מגילת אסתר

4791

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דקלה אלואי ז"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הפגישה עם מרדכי
ממרחק של דורות, אנו צופים בהשתוממות בדמותו של האיש מרדכי.

הופעתו בתקופת הנביאים שלאחר חורבן בית ראשון, ועם זאת הוא אינו נזכר כלל בספרי הנביאים של אותו זמן. חגי, זכריה ומלאכי שהיו בני דורו, אינם מזכירים אותו.

רק בספר עזרא 1 הוא נזכר בשמו, "מרדכי בִּלְשָן", ברשימה של ראשי העם, ובאופן דומה גם בנחמיה 2 . אך אף לא מילה אחת על פועלו.

את הסיפור על האיש שומעים אנו ממרדכי עצמו, כותב מגילת אסתר 3 .

כיצד מרדכי מתאר את עצמו?

"איש יהודי... איש ימיני" (ב', ה); "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א); "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו); "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו" (י', ג).

מתוך תיאור זה מצטיירת דמותו: נין ונכד לשאול המלך, איש ימיני, משבט בנימין 4 ואף על פי כן, הוא משייך את עצמו גם לשבט יהודה, כלשון הגמרא: "אמו מיהודה"4. זאת, מתוך שהוא חש שיש בידו לראות באופן רחב ושונה את מצב עם ישראל שבאותו הדור, ויש בידו גם את הפתרון כיצד להוציא את ישראל ממצבם.

מלכות בנימין
ננסה לעמוד על מחשבתו של מרדכי: נראה שמרדכי חשב שייתכן שהקב"ה רוצה לראות את המלכות חוזרת לשבט בנימין. שהרי היה ניסיון היסטורי, ושמואל הנביא הצטווה בִּדְבָר ה' למשוח את שאול למלך על ישראל. באהבה רבה שמואל ממליך את שאול, ומלווה אותו במנהיגותו, עד המשבר של מלחמת עמלק.

יש לעמוד על אשר אירע עם שאול, מדוע מאס בדבר ה' ולא השמיד את עמלק?

הרב קוק כותב על עמלק:

"מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון. ואפילו עמלק אינו נמחה כי אם מתחת השמים. אבל על ידי הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב אשר הוא מעל לשמים..." ('מדות הראי"ה', 'אהבה', ו).

ובמקום אחר מוסיף מרן הרב קוק זצ"ל 5 ומסביר, ששאול קיבל את מלכותו משמואל, במקום גבוה, על הגג, על גג העולם:

"וירדו מהבמה העיר, וידבר עם שאול על הגג. וישכמו, ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך" (שמו"א ט', כה-כו).

מגובה זה ראה שאול גם את הנקודה הפנימית העליונה של אגג מלך עמלק, הנותנת לו קיום 'מעל השמיים'. לכן הוא חמל עליו והותירו בחיים, עד שבא שמואל, ומתוך כאב גדול מברר לשאול את שגיאתו: לא נכון הוא לערב את הדרגות. זו שמעל לשמיים צריכה להישאר במקומה; ואנו כאן, מתחת לשמיים, חייבים לנהוג לפי הדרכות התורה. לכן חובתנו היא למחות את זכר עמלק מתחת השמיים, כדי שיוכל לעלות אל מעל השמיים, ולהגיע לייעודו שם. ואז שמואל עושה מעשה: "וישסף שמואל את אגג" (שם ט"ו, לג).

טעות זו של שאול, מכונה בפי שמואל: "כי מאסתה את דבר ה'" (שם כו); ועל כך הוא מאבד את מלכותו, והיא עוברת משבט בנימין לשבט יהודה.

זוכים דוד המלך ושלמה בנו לבנות את בית המקדש; אולם, אין זה בניין קבע, שהרי חטאי ישראל גורמים לחורבנו, וישראל יוצאים לגלות ראשונה.

מי יוציא את ישראל, וישיבם לאדמתם? מי יבנה את המקדש השני?

מרדכי פועל לפי דברי חכמים:

"שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה" (סנהדרין כ ע"ב).

עתה השעה כשרה להחזיר את המלכות לשבט בנימין, לתקן את שגיאתו של שאול המלך, ולסיים את מלאכת הכרתת זרע עמלק. לאחר מכן להשיב את העם מהגלות לארצו, ולבנות בית מקדש קבוע, ללא נפילות וללא חורבן נוסף:

"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (ח', טו).

מתוך כך הוא חש כי בידיו הכוח וההבנה לכל אשר נעשה 6 . מרדכי סבר כי הוא יכול להיות מלך, משבט בנימין, ולהשלים את גאולת ישראל.

החלק האחד עולה בידו. הוא, יחד עם אסתר, אכן משלימים את מחיית עמלק, באופן מופלא ובסייעתא דשמיא המכוונת את צעדיהם.

השלב הבא, החזרת ישראל לארצו ובניית המקדש, מתחיל אף הוא לקרום עור וגידים. אלא שכאן נעצר מרדכי, וההמשך אינו עולה בידו. מחד, עם ישראל אינו מתעורר לעלייה כפי שמצפים ממנו, והוא נשאר דבוק לגלות גם לאחר ההצלה הגדולה.

מאידך, חכמי ישראל, הנביאים ומנהיגי העם אינם מסכימים עם דרכו של מרדכי, להחזיר את המלכות לבנימין. על כן אין מרדכי נזכר בדברי הנביאים בני דורו, וגם פעולתו הרבה להצלת עם ישראל אינה נזכרת. רק במגילה מספר מרדכי על דרכו, על שאיפותיו ועל תוכניותיו הגדולות לגאולת ישראל.

מרדכי לדורות
אנשי כנסת הגדולה, נענים בסופו של דבר לבקשת מרדכי ואסתר, ומכניסים את מגילת אסתר למסגרת כתבי הקודש 7 .

חכמי המשנה, בסוף ימי הבית השני, כבר מביאים את ההלכה הרווחת והפשוטה: "מגילה נקראת בי"א בי"ב..." 8 . עם ישראל קיבל בפועל את הקביעה ההלכתית של ימי הפורים, כימי משתה ושמחה.

יש להעיר, שבסדר 'על הנִסִּים' אשר נוסף לתפילה ולברכת המזון, נזכר רק נס ההצלה, ולא נזכרת מחיית עמלק כלל. אפילו המן נזכר רק בשמו, ולא כ"המן בן המדתא האגגי". ייתכן שיש אף בזה הד לוויכוח כיצד יש לראות את פעולתו של מרדכי, האם הוא מופיע כמלך, ומתוך כך מוחה את זכר עמלק; או שאינו אלא מנהיג גדול המביא הצלה ופדות לעם ישראל, אך אין בכך השלמה של חובת המלך למחות את עמלק.

המסר לדורות חי וקיים. בית שני חרב בעוונות, ועדיין לא השלמנו את הבניין. החובה חוזרת אלינו, ללכת בדרך הקבועה בדברי חכמים; להגיע לאחדות ושלום פנימיים עד כדי המלכת מלך עלינו; והשלמת מחיית עמלק, גם אם בפועל לא נותר 'עם עמלק'.

^ 1 עזרא ב', ב.
^ 2 נחמיה ז', ז.
^ 3 על פי בבא בתרא טו ע"א.
^ 4 על פי הגמרא יב ע"ב.
^ 5 "... כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו 'וירום מאגג מלכו', שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם..." ('עולת ראיה', עמ' תלח).
^ 6 "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד', א).
^ 7 על פי דברי הגמרא ז ע"א.
^ 8 פ"א מ"א.

הרב אליקים לבנון

רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה

חינוך ילדים
הילד הסורר
יא בניסן תשס"ז
נושאים נוספים
התא המשפחתי
יט שבט תשס"ח
הקשר הזוגי
צבא או משפחה?
אב התשס"ו
חינוך ילדים
הילדה החריגה
אייר תשס"ז

עניני החג

39 דק'
עניני החג
פורים- בין הנס הנסתר לקידוש השם הגלוי
הרב חיים בן שושן | ט אדר תשפ"ו
1:39
עניני החג
כל הלכות פורים בצורה בהירה
הרב משה בר ציון | י' אדר ב' תשפ"ד
27 דק'
כי תשא
הנס הנסתר של פורים והקשר לשבת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תשא תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו אדר תשפ"ה
עניני החג
הדור קבלוה לתורה שבעל פה
לפורים
הרב דוד דב לבנון | פורים תשס"א

עניני החג

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב יעקב שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב מרדכי גרינברג

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו