ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני למעלה משנתיים נפטרה בתנו בת ה-11 לאחר מחלה. מאז מצב הרוח בבית מאוד ירוד, רוח נכאים. קשה לשמוח, כל הזמן נזכרים בחיסרון, במיוחד בליל שבת בשעת הדלקת נרות שאז אני תמיד בוכה. גם אצל בעלי לא שונה המצב. אנשים טובים אומרים לי שזה לא נכון אבל אנחנו לא מוצאים את הדרך לצאת מזה.
תשובה:
אבילות וצער הם הרגשות בריאות ונכונות, גם בתורה אנו קוראים על בכי כתוצאה מהסתלקותם של גדולים. חכמים קבעו גדרים מסודרים, ובעיקר הם קבעו מתי להתאבל ומתי להפסיק להתאבל. הגמרא (מועד קטן כ"ז) דורשת את הפסוק: "אל תבכו למת", ומסבירה שהכוונה היא לא לבכות יותר מידי: "הא כיצד? שלשה ימים לבכי, שבעה להספד ושלושים לגיהוץ ותספורת. מכאן ואילך אמר הקב"ה, אי אתם רחמנים בו יותר ממני". בכך למעשה מורים לנו חכמים דרך כיצד להתיחס ולנהוג באבילות. נטיה חריפה יש בבני משפחה, לחשוב שאם הם שמחים הם מזלזלים ופוגעים בזכרו של הנפטר, וכאילו שוכחים אותו. לכן בתת ההכרה, עולות שוב ושוב מחשבות, כיצד לדאוג שהמת לא ישתכח מן הלב. אולם, הנה לפנינו ההדרכה השלמה, שיש בה הדרגה. החל בשלשת הימים הראשונים, אח"כ שבעה ושלושים, ועד שנה. מפני שלאחר שנה, "גזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב". ולא מתוך זלזול חלילה, אלא מתוך הבנה שאסור לנו לצמצם את כוחותינו ולהגבילם מתוך זכרון הנפטר. לדוגמא, במשפחתכם, זכרון בתכם שבודאי היתה אהובה ויקרה הוא חשוב מאוד, אבל הקב"ה לא שלח אותנו לעולם כדי שנסגור עצמנו במסגר הצער והיגון. יש לכל משפחה שליחות גדולה של בניה ויצירה, שהיא לעין ערוך חשובה גם לעילוי נשמתה של בתכם, הרבה יותר מהמשך האבילות עליה. כולנו מאמינים שהקב"ה מנהיג את העולם, והוא מכוון את דרכינו. לפעמים בדרך טובה ומפנקת ולפעמים ע"י מכות שהוא נותן לנו. הצער הזה צריך להשפיע על חיינו דוקא בכיוון של התפתחות. זה ההבדל בלשון העברית בין צער לבין עצב, שתי מילים דומות, אך שונות לחלוטין. עצבות גורמת ליאוש ולדיכוי הכוחות. צער, לעומת זאת, גורם להתעוררות לכיוונים חדשים. גם הצער הכללי והאבלות על חורבן בית המקדש, שקבעו חכמים את הימים האלה, ימי בין המצרים בכלל ותשעת הימים בפרט כימים של זכרון האובדן הגדול והחיסרון שיש לנו כיום, אינם באים לדכא את הרוח, אלא לדרבן אותנו לעשות מעשים גדולים, להחזרת האמון והיחס הטוב בין הפלגים השונים בעם, כדי להכשיר את הדרך לבנין המחודש במהרה.
אבלות דומה לשני קוים מקבילים, הנמשכים זה בצד זה. הקו האחד הוא קו החיים, הצומחים ופורחים, בשמחה ובתנופה גדולה. הקו השני הוא קו הזיכרון , אם זיכרון על בת שאבדה למשפחה, ואם זיכרון על בית המקדש שחרב. בימי האבל הראשונים, עד תום שנה לאבל, שני הקוים הללו זורמים צמודים זה לזה. לכן אנו נוהגים מנהגי אבלות, על חלק מקרובינו, עד תום השנה. לאחר מכן, מתחילים הקוים הללו להתרחק איש מרעהו. קו החיים הזורמים ממשיך ביתר שאת, מתוך אמונה שזהו רצונו של מקום, וקו הזיכרון זורם במרחק ממנו, ובפועל אינו נוגע בו, כלומר, אינו נכנס לחיינו. בזמנים ידועים במהלך השנה, כמו יום השנה או יום ההולדת של הבת, חוזר קו הזיכרון ופוגש את קו החיים הזורמים, אז אנו מעלים זכרונות, בוכים וצוחקים, ואח"כ שוב מתרחקים הקוים זה מזה . מחשבה כזאת, הן ביחס למשפחתכם הפרטית והן ביחס לאבלות הלאומית בימי בין המצרים, נותנת לנו הרגשה וידיעה, שאנו צועדים לקראת בניה מחודשת, בפרט ובכלל. הזיכרון והצער דוחפים אותנו קדימה לחיים של יצירה ועשייה, שהם מנחמים אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
