ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
נברר נקודה זו מבראשית (תרתי משמע). נתחיל בפרשת השבוע.
ניתן לומר כי מכירתו של יוסף העברי, איש ארץ ישראל והורדתו מצרימה, הם מבחינה מסוימת פתיחת תקופת הגלות. זוהי תחילתה של דרך היסורים הארוכה - התוצאה של איבוד העצמאות.
הרמב"ם, במבוא להלכות חנוכה, הסביר כי ההודאה על הנסים, בימים אלה, היא כפולה, על:
א. ביטול הגזרות שמנעו שמירת התורה וחיים בקדושה ובטהרה- ההיבט הדתי של החיים היהודיים.
ב. על חזרת השלטון העצמאי = מלכות, של עם ישראל בארץ ישראל-ההיבט הלאומי של החיים כיהודים. וז"ל:
"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני " (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג ה"א).
במבט לאחור, עם ישראל נהנה רק מתקופות קצרות מאוד של עצמאות מדינית לאורך ההיסטוריה.
חז"ל עסקו בסוגיא זו במדרש הבא:
"ר' נחמן פתח 'ואתה אל תירא עבדי יעקב' מדבר ביעקב דכתיב "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" (בראשית כ"ח יב) אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם, דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים שלבים (70 שנה של גלות בבל) ושל מדי נ"ב (52 שנה של מלכות פרס ומדי) ושל יון ק"פ (כנראה שחז"ל נתנו 180 שנה לתקופה שבין אלכסנדר מוקדון לחשמונאים) ושל אדום (חז"ל זיהו את רומא עם אדום) עולה ולא יודע כמה (בגלל אורכה העצום של הגלות, מאז הריסת בית המקדש השני וחיסול מרד בר כוכבא בידי הרומאים, קרוב ל2000 שנים). באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה? אמר לו הקדוש ברוך: "אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב" (ישעיהו מ"ד ב), אפילו הוא עולה ויושב אצלי, משם אני מורידו הה"ד: "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְקֹוָק" (הנבואה היא על אדום=רומא) (עובדיה א' ד). באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן, אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא, אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית! (ואתה וצאצאך תזכו לשלטון עצמאי לעולם בארץ ישראל) לא האמין ולא עלה ! א"ר ברכיה ור' חלבו בשם רשב"י ר' מאיר היה דורש "בְּכָל זֹאת חָטְאוּ עוֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו" (תהלים ע"ח לב) זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אלו האמנת ועלית עוד, לא ירדת! ועכשיו שלא האמנת ולא עלית, עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה (בבל, מדי,יון ורומא) במסים ובארנוניות (שעבוד מדיני) ובזימיות ובגלגליות (דיכוי פיזי ועינויים, כמו אינקוויזיציה, מסעי צלב, פוגרומים ושואה). באותה שעה נתיירא יעקב, אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע יכול לעולם (אף פעם לא נזכה לגאולה מדינית וחיים עצמאיים ומשוחררים מגזרות רוחניות?!) אמר לו "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְקֹוָק וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד" (ירמיהו ל' י) (ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט ב).
בדורנו, זכינו בפעם ראשונה בהיסטוריה של עם ישראל, לקיבוץ גלויות משמעותי וכל כך נרחב.
זכינו לעצמאות מדינית קרוב לשבעים שנה. זכינו לפריחה תורנית שאין דומה לה.
הבה נודה על כך לקב"ה, גם בחג החנוכה הבא עלינו לטובה, נעשה הכל ונתפלל כדי שנמשיך לזכות גם ל"וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד" מבחינה רוחנית - תורנית וגם מבחינה ביטחונית - לאומית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










