ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
בימיו האחרונים של המגיד התגברה איבתם של המתנגדים אל החסידים, עד שנידו אותם ואסרו להתחבר ולהתחתן איתם, לאכול מפיתם ולשתות מיינם. תלמידי המגיד קבלו על כך בפני רבם בכל שלוש הסעודות של שבת, אך המגיד שתק והתעלם מדבריהם.
במוצאי שבת קודש התחברו עשרה תלמידים, והטילו בחשאי בבית המדרש חרם נגדי על המחרימים. כשנשלם הנידוי, הלכו התלמידים לישון. והנה, לאחר כשעה, שמעו התלמידים את קול נקישות הקביים, שהלך איתם המגיד מפני מחלת רגליו.
מיד קמו התלמידים ממשכבם, נטלו את ידיהם, ועמדו לפני רבם. אמר להם המגיד: "בני, מה עשיתם"?
השיבו – "כשל כוח הסבל".
אמר הרבי – "הסכלתם עשות, ואת ראשכם הפסדתם" (כלומר – בגלל הטלת החרם, הוכרח המגיד – ראש החבורה להסתלק. אך יש גירסא המוסיפה לסיפור, שבאותה שעה הבטיח המגיד לתלמידיו, שמכאן ואילך בעת המחלוקות של החסידים והמתנגדים תצליח תורת החסידות להתגבר ולהתפשט). באותה שנה נפטר המגיד.
בעת מחלוקת רעיונית, אנשים רבים נוטים לאמץ דרכי תגובה שמתאימים למחלוקת מעשית. אנשים חושבים למגר דעות רוחניות בעזרת חרב וחנית, בתי כלא, חרמות גידופים ועוד. בשדה המערכה המעשי כשצד אחד צודק והשני פושע, אמצעים אלו מועילים לעיתים. אך בשדה הרוח, ההתמודדות צריכה להיות בעיקרה רעיונית.
אם יש נקודת אמת בצד השני, הוא לא יעלם בנידוי וכדומה. עליך להשיב לטענותיו, לשכנע וכדומה. יתכן שלעיתים יסייע להצניע את דעתו ואפילו לסלק את ספריו, או להדגיש את דעתך באמצעים חריפים, אך עיקר המאבק מתרחש בשדה הרוח.
דוגמא טובה לכך מצויה בפרשתנו. את הוויכוח בין יוסף והאחים, ששורשו בוויכוח רוחני כפי שביארו מפרשים שונים, ניסו האחים להכריע בעזרת סילוק האובייקט המפריע לבית העבדים במצריים. אך דווקא הירידה לבור הכלא, נתנה את הכלים המתאימים ליוסף להופיע את דרכו ומשנתו לעיני כל העמים.
כך גם בחג החנוכה. היוונים ניסו בכוח הזרוע להכריע את דרכה הרוחנית של היהדות, אך דווקא התמודדות זו גרמה לגיבוש הזהות היהודית ביתר שאת. ניצחון החשמונאים בשדה הקרב בישר את העובדה שהיהדות הצליחה לעמוד מול התרבות היוונית השולטת בכיפת העולם, ואף לצאת כמנצחת. זהו נס פך השמן, הנראה כנס קטן ביחס לניצחונות המופלאים במלחמה, אך הוא מבטא את עיקר הסיפור.
כבר אמר חכם אחד, שכל דרך רעיונית חדשה, זקוקה לתחנה בבית הכלא, כדי להתפתח ולהתגבש. לפני מספר שנים, פקדתי פעם את ביתו של תלמיד חכם חשוב, שהיה בר פלוגתא לרעיונותיו של אדם רב השפעה. באותה תקופה, החלה המשטרה לגלות שרעיונותיו של בר הפלוגתא מסוכנים ועלולים לגרום למעשים בעייתיים (המחלוקת לא היתה קשורה לנושא – ארץ ישראל). סח לי הרב: המשטרה פנתה אלי בשאלה – כיצד לנהוג עם אותו פלוני שחולק עליך? עניתי להם – הדבר החשוב ביותר, שלא תכניסו אותו לכלא. זה רק יחזק את דרכו. ברעיונות נאבקים בדרכים רעיוניות.
ובחזרה ל – יט כסליו, כשתלמידי המגיד בחרו להתמודד בדרך הנידוי, הם הפסידו את ראשם, הצד הרוחני. ובהמשך להיפך – כשניסו המתנגדים לבלום את התפשטות תורת החסידות בעזרת כליאתו של בעל התניא, הצליחה תורת החסידות להתגבר ולהפיץ את מעיינותיה. ובאמת בעת שחרורו מהכלא, ציווה בעל התניא (אגרות הקודש ב') לחסידיו "לבלתי רום לבבם מאחיהם... לא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם, חס וחלילה".
אל לנו להיבהל ממחלוקות רעיוניות לאמיתה של תורה. הן מעידות שבית המדרש חי, תוסס ורלוונטי לחיים. ונתפלל שתגבר דרך היהדות הנאמנה לה' ולתורתו בימים ההם בזמן הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
