ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי באמונה- חנוכה נר רביעי

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חנוכה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ח כסלו תשע"ז

לימוד יומי באמונה- חנוכה נר רביעי

כ"ח כסלו תשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ביאורים- בגלל הרוח
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ.
אנחנו מתפעלים מאוד מכוח ועוצמה. חיילים קרביים, אנשים שריריים, מכונות ענקיות או מבנים עצומים – כשאנחנו עומדים מול דברים כאלה, מיד אנחנו מרגישים קצת קטנים. הרי מה הכוח שלנו ביחס ללוחם חזק? כמה קטנים אנחנו נראים ליד גורד שחקים!
אבל חג החנוכה מלמד אותנו להסתכל על התמונה בצורה אחרת. מה שבאמת מזיז את העולם הוא לא הגוף, לא החומר, אלא הרוח. הניצחון של החשמונאים על היוונים הוא ניצחון הרוח על החומר . קבוצה קטנה של לוחמים חסרי כל רקע צבאי מסודר, ומולם – צבא של עשרות אלפי לוחמים מאומנים ומנוסים, משוריינים מכף רגל ועד ראש. והנה, כל אלה, ללא רוח לחימה שנובעת מצדק מוסרי, ללא אידיאולוגיה שבשמה נלחמים – אינם שווים הרבה. החשמונאים ידעו שהעוצמה שלהם אינה מגיעה מהחרבות ומהכוח בלבד. כל אלה מקבלים את כוחם מהרוח שנושבת בגבם. רוח ה'.
המבט על נרות החנוכה מנקה לנו את המבט על העולם; לא להתפעל כל כך מכוח פיזי, מרשים ככל שיהיה. לדעת שניצחון יגיע "רק בגלל הרוח".


הלכה- מקום הדלקת הנרות וזמנה
כל דיני המקום והזמן שקבעו חכמים להדלקת נר חנוכה נועדו לפרסם את הנס . לפיכך תיקנו להדליק את הנרות ליד הפתח או ליד החלון הפונה לרשות הרבים, כדי שהעוברים ברחוב יראו את הנרות.
תיקנו להדליק את הנרות משתשקע החמה , שאז הוא הזמן שהנרות ייראו למרב האנשים, כי מצד אחד כבר נעשה חשוך ואור הנר ניכר היטב, ומצד אחר הרחובות עדיין מלאים באנשים שחוזרים מעבודתם. אולם אין הפרסום לרבים מעכב את המצווה, וגם יהודי שגר לבדו במקום שומם צריך להדליק נרות חנוכה כדי לזכור בעצמו את הנס.
מי שהוא באמצע עבודתו ואינו יכול לשוב לביתו להדלקת נרות בצאת הכוכבים, רשאי להמשיך בעבודתו עד שיסיים, אבל ייזהר שלא לאכול עד שיקיים את המצווה. ואם זו עבודה שהעיסוק בה יכול להימשך זמן רב עד שיש חשש שלבסוף ישכח להדליק נרות, יוכל להמשיך בעבודתו רק אם יבקש מחברו שיזכיר לו בסיום עבודתו להדליק נרות. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יג, ד)
דברים שבלב- רץ אל האור

ערב שוב יורד,
צונח לרחוב,
בין אלפי פושטי ידיים,
נשמות אבודות.
כשהערב שוב יורד
נופל אל הבור,
גם אני עכשיו פושט ידיי,
מבקש לחזור.
כשהחושך משתלט עליי,
אני רץ אל האור.

(רץ אל האור/ עידן עמדי)
"אנחנו מדליקים את האור של חנוכה על פתח הבית שלנו. הוא מאיר לרחוב, וכל הרוחות שבעולם לא יכולות לכבות אותו..." (הרב קרליבך)
על מה אנחנו חושבים כשאנו מביטים בנרות המרצדים להם בחושך החורפי? נראה שיש משהו מיוחד מאוד במצוות הדלקת הנרות. על אף שבכל המצוות אנו מקיימים את המצווה דווקא בצד ימין, את נר חנוכה מדליקים משמאל לפתח הבית. נוסיף לכך את העובדה שזמן מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא בלילה ונקבל תמונה מעניינת: נראה שכל הרעיון של מצוות נר חנוכה הוא להאיר את החושך . צד שמאל מכונה בתנ"ך 'צפון'. הצפון הוא המקום שבו השמש מוצפנת – מוסתרת מאתנו, לכן זהו מקום חשוך.
ישנה אמרה חסידית מפורסמת האומרת ש"חושך לא מגרשים במקלות". וכבר אמר בעל חובות הלבבות ש"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ". בחג החנוכה אנחנו הופכים כל בית ובית למחנה צבאי שנלחם בחושך שקיים בעולם. אם זה חושך הכפירה ואם זה חושך הפריצות והחוצפה. אם אלה מחשכי הניכור והאכזריות ואם אלה מחשכי הבדידות והפחד. את כל המחשכים הללו אנחנו מאירים בנרות הקטנטנים הללו. "הנרות הללו קודש הם". והקודש הזה הוא הכוח העצמתי שמסלק את החושך; את השכחה, ההכחשה והניכור.
נרות חנוכה הם גם עדות חיה לעוצמתו של הבית היהודי. דווקא הבית הזה, הנרדף, המוכה, שדורות ביקשו ידיים זדוניות לפגוע בקדושתו, דווקא בית זה הוא סמל הניצחון על היוונים. הוא בעצם הנס שמפרסמים על ידי נרות החנוכה. היוונים רצו לטמא את כל השמנים, ביקשו לפרוץ ולכבות את אורו העדין והטהור של הבית היהודי, אך עוצמתו של בית זה היא שגירשה את החושך היווני והיא שנשארה לנו לדורות במצוות נר חנוכה כעדות חיה לניצחון זה.
בתקופת החורף, בקור, דווקא אז: "כשהחושך משתלט עליי, אני רץ אל האור".




חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il