בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • חנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה
כ"ט כסלו תשע"ז

לימוד יומי באמונה- חנוכה נר חמישי

undefined

רבנים שונים

כ"ט כסלו תשע"ז
3 דק' קריאה
ביאורים- למען השם
וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ.
חשבו לרגע מה היה קורה אם לא היו לבני אדם שמות. כל מיני אנשים מסתובבים להם בעולם, חסרי שם. מעניין, הא? ומה אם אתם רוצים לקרוא לחבר שלכם? "היי אתה! מה כולכם מסתובבים? התכוונתי אליך. לא, לא! אליך..." בקיצור, בלגן רציני. מזל שיש לנו שמות. השם שלנו הוא הדרך שבה אנחנו מתגלים לאחרים. ללא שם לא היו יכולים לפנות אלינו, על אף שאנחנו – מצד עצמנו – יכולנו להסתדר לא רע גם בלי שם. כך למשל, אדם טוב זוכה לשם טוב. השם שלו הוא ההתגלות של האדם הזה בעולם, למרות שהוא טוב גם בלי השם הטוב שלו.
השם של ה' הוא הדרך שבה הוא מתגלה בעולם . כשהמצב הרוחני של עם ישראל לא טוב, שמו של ה' מתחלל. לכן נהוג לומר 'חילול השם '. זה לא חילול ה', כי את ה' אי אפשר לחלל. הוא מעל לכל פגיעה של חטא שאנו עושים. אך שמו של ה' מתחלל על ידי מעשים לא טובים שלנו. התגלותו של ה' בעולם איננה שלמה . לכן, על ידי ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש מחדש, חזר שמו של ה' להיות גדול וקדוש בעולם.

הלכה- מהו הקשר בין קולנוע 'אדיסון' והדלקת הנרות?
הגמרא במסכת שבת אומרת שיש להשאיר את הנרות דולקים עד זמן שבו כלתה רגל מן השוק, כלומר, זמן שבו אין עוד אנשים המסתובבים ברחובות.
להלכה אנו פוסקים שיש להשאיר את הנרות דולקים למשך חצי שעה, שהוא הזמן שהיה עובר מהשקיעה ועד שלא היו אנשים מסתובבים עוד בשוק בימי חז"ל. יש שסברו שלכתחילה הנרות צריכים לדלוק עד סוף הזמן שבו נמצאים בפועל אנשים ברחובות. לפי זה, ישנם מקומות שיצטרכו לשים כמות של שמן שתספיק עד השעה עשר לערך, וישנם מקומות שיצטרכו אף יותר.
בירושלים היה גר הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. הרב היה גר ברחוב ישעיהו, מול קולנוע אדיסון. בתחילה היה הרב מדליק נרות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. פעם אחת אמר הרב מרדכי אליהו לבנו של הרב סולובייצ'יק: הרי מול ביתכם ישנו קולנוע אדיסון, ושם יש מאות אנשים היוצאים מהצגות עד אחרי חצות לילה. מאז התחיל הרב סולובייצ'יק לשים בחנוכייה שמן שיספיק עד לאחר שיצאו האנשים מהצגת חצות. אולם כל זה איננו מעיקר הדין. להלכה די לשים שמן כך שידלוק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)

דברים שבלב- על הגבורות ועל התשועות
"סחתיין על המבצע המוצלח, מיקי. כל החבר'ה בפלוגה מדברים על מה שעשיתם אתמול בלילה, שמעתי שממש הובלת את הכוח בצורה מדויקת אל היעד. פעולה חלקה, באמת כל הכבוד".
"תשמע, דוגרי, זה היה ממש נס".
"אתה מתכוון נס שלא קרה שום דבר?"
"גם". "מה גם?!"
"אני מתכוון שעצם התכנון של הפעולה הזאת הוא נס מדהים. אין לי מושג מאיפה קיבלתי את האומץ הזה לקבל עליי ועל החיילים שלי את המבצע. זה כאילו איזו רוח גבורה כזאת שרתה עליי באותו רגע. קשה לי להסביר את זה. אבל האמת, עכשיו נזכרתי שקראתי על זה פעם באיזה ספר. שהנס לא חייב להתגלות כמו איזו קריעת ים סוף. גם רעיון יצירתי שצץ פתאום לאחד המפקדים הוא סוג של נס, נס שמופיע בדרך הטבע. אז מה שהרגשתי היה משהו כזה..."
***
"ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות" גבורת החשמונאים לקום ולהילחם נגד היוונים גם היא נס, נס טבעי. לפעמים נדמה לאדם שהישועה צומחת על ידי ההשתדלות שלו בלבד; על ידי חכמתו, מקצועיותו, תבונתו וכישוריו המבורכים. ואכן, מותר ויכול האדם לומר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". רק חשוב שלא ישכח את המשך הפסוק: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". כך גם בכל הצלחה שלנו, בכל רעיון יצירתי שעמלנו עליו זמן רב. אפשר להסביר כל דבר באופן רציונלי, הגיוני ושכלי. אך במבט זה ממש אפשר אפילו להכחיש נס על טבעי. האמונה חושפת שגם ההצלחות הקטנות שלנו, אלה שכביכול אנו עושים בכוחות עצמנו, הן בסיוע מאת הבורא. נסים נסתרים שנשלחים אלינו מאת ריבון כל העולמים. אולי לכן דווקא בחג שבו אנו חוגגים את הניצחון על המבט האנליטי-שכלי, זה שמנתח כל דבר בכוח ההיגיון בלבד, אנו מגלים שגם הניצחון במלחמה, זה שנראה טבעי, הוא בעצם נס אלוקי נסתר.

משימה: בפעם הבאה שתרגישו שהצלחתם במשהו, מיד הודו לה' בתפילה או בנתינת צדקה.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il